פרשנותהתקפה על שדות הנפט באיראן תפגע באינטרסים של סין
פרשנות
התקפה על שדות הנפט באיראן תפגע באינטרסים של סין
סין מייבאת כ־90% מיצוא הנפט של איראן במחירים מיוחדים החוסכים לה מיליארדי דולרים בשנה. במקרה שתפוקת תעשיית הנפט האיראנית תיעצר או תיפגע בשל התקפה ישראלית, היא צפויה להיות הנפגעת העיקרית
בניסיון לשדר עסקים כרגיל, ביקר בשבת שר הנפט האיראני מוחסן פקנג'אד במתקני הנפט והגז המרכזיים במדינה. בין השאר, ביקר השר במחוז עסלוויה, מרכז חשוב לתעשיית הגז והנפט של איראן, וכן ביקר באי חארג' שבמימי המפרץ הפרסי שמשמש כטרמינל היצוא הראשי של איראן לנפט - 90% מיצוא הנפט האיראני נעשים משם. קשה לנתק את עיתוי הביקור מהקשרו כשהעיתונות העולמית עוסקת בצורה אינטנסיבית בימים האחרונים בהשלכות האפשריות על שוק האנרגיה במקרה שישראל תתקוף את מתקניה של איראן לאחר מתקפת הטילים על ישראל בשבוע שעבר.
החשש בעולם הוא פחות מדאגה למגזר הנפט האיראני אלא מדרכי התגובה שלה בתסריט של מתקפה ישראלית. תפוקת הנפט האיראנית נמצאת אומנם בהתאוששות אך לפי הערכות, היא נעה סביב 3.5 מיליון חביות ביום, ומהווה כ־4% בלבד מהביקוש העולמי לנפט. כמחצית מהתפוקה מיוצאת. לטענת איראן, הכנסותיה מיצוא הנפט בשנה שעברה הגיעו לכ־35 מיליארד דולר - הכנסה חשובה כדי לשמר את הפעילות במשק האיראני ולממן את מכונת המלחמה והטרור של המשטר. אך יש להתייחס בזהירות לשקיפות הנתונים המתפרסמים על ידי איראן לגבי תעשיית הנפט.
מחירי הנפט לא מזנקים
אתרי האנרגיה של איראן פגיעים יחסית. הם מרוכזים בעיקר במימי המפרץ הפרסי ובסמוך לו במחוז חוזיסטאן הנמצא בסמוך לגבול העיראקי ובו נמצאת אוכלוסייה ערבית סונית המתנגדת למשטר (אחוואזים). מגזר הנפט של איראן כולל 10 בתי זיקוק מרכזיים, ששלושת הגדולים שבהם נמצאים באיספהאן (במרכז איראן), אבדאן (בחוזיסטאן) ובנדר עבאס (עיר נמל חשובה במפרץ הפרסי), והם מייצרים חלק גדול מצרכי האנרגיה של המדינה. במימי המפרץ איראן שותפה ביחד עם קטאר בשדה הגז הטבעי הגדול בעולם (באיראן מכונה "פארס הדרומי") ותקיפה באזור יכולה לערער גם את שוק הגז הטבעי העולמי בעיקר בשל החשש לאספקה מקטאר.
גם בתסריט הקיצוני ביותר שתקיפה ישראלית תעצור כליל את המשך התפוקה של הנפט באיראן, מה שלא סביר, זוהי רמת תפוקה שהשוק העולמי יכול להתמודד עמה. בקרב יצרניות הנפט יש יכולת תפוקה עודפת שכיום לא מנוצלת. שכנותיה של איראן ושותפותיה לאופ"ק - סעודיה והאמירויות - יכולות במקרה הצורך ובתוך תקופה קצרה יחסית להזרים יחדיו לשוק עוד 4.5 מיליון חביות, קרי לפצות על אבדן התפוקה האיראנית. אבל קרבת שתי המדינות הללו לאיראן מאיימת על אפשרות זו. אם מתקני הנפט שלה יותקפו, איראן יכולה לנסות לפגוע במתקני הנפט של המדינות השכנות כדי להזיק לשוק הנפט העולמי כפי שעשתה בשנת 2019 בסעודיה.
איראן יכולה לשבש את אספקת הנפט (וגם הגז הטבעי) לשוק העולמי ממדינות אלה גם ללא ירי, אלא באמצעות ניסיון לסגירת מצרי הורמוז או מיקושו. במקרה כזה ארה"ב תפעל לפתיחת המצרים אולם מאחר שעוברים בהם כ־20% מתצרוכת הנפט העולמית היומית, כל שיבוש שם צפוי להזניק את מחירי הנפט בצורה ניכרת גם אם לתקופה קצרה.
ככלל, למרות המתיחות הגוברת במזרח התיכון, מחירי הנפט לא מזנקים כפי שהיה צפוי. זה נכון שמאז התקיפה האיראנית על ישראל מחירי הנפט בשוק העולמי האמירו, אך מחיר חבית מסוג ברנט נסחר סביב 80 דולר בעוד מחיר חבית מסוג WTI מגיע לכ־76 דולר. הדשדוש הזה במחירי הנפט למרות אי־היציבות במזרח התיכון נובע מהגורמים המרסנים ובדגש על מגמות הצמיחה הנמוכה בסין וכן בגוש האירופי שצפויים להפחית את הביקוש לזהב השחור. גורם ממתן נוסף של עליית המחירים היא המגמה הנמשכת מאז דצמבר 2022 של חיזוק מלאי הנפט האסטרטגי של ארה"ב. השוק מעריך כי בתרחיש קיצון ארה"ב תשתמש במלאי האסטרטגי שלה במטרה להקטין את תחושת הפניקה בשווקים.
במקרה שתפוקת תעשיית הנפט האיראנית תיעצר או תיפגע, סין צפויה להיות הנפגעת העיקרית. נכון להיום, סין היא היבואנית העיקרית של הנפט האיראני, ולפי הערכות היא מייבאת כ־90% מיצוא הנפט של איראן, קרי למעלה מ־1.4 מיליון חביות ביום. בשל הסנקציות, היצוא האיראני לסין מתנהל באמצעות מה שמכונה "צי צללים", כלומר מכליות שמשייטות ללא הפעלת מערכות האיתור והמעקב שלהן וגם ללא ביטוח. מהמכליות היוצאות מהאי חארג' הנפט האיראני נפרק למכליות קטנות יותר במדינות כמו מלזיה, בנגלדש, האמירויות, עומאן ועוד ובאמצעותן הן מגיעות לסין כביכול מהמדינות שלעיל ולא מאיראן. איראן מוכרת לסין את הנפט בהנחה גדולה ביחס למחירי השוק, ובכך סין חוסכת מיליארדי דולרים בשנה על רכישת הנפט. בתמורה מקבלת איראן תשלום באמצעות המטבע הסיני. בשל אי־סחירותו העולמית של המטבע הסיני, איראן רוכשת באמצעות יצוא הנפט סחורה בשוק הסיני או צוברת יתרות מט"ח במטבע הסיני.
הודו תלויה בנפט מהמזה"ת
מי שעוד צפויה להיפגע קשות משיבוש תנועת הנפט במפרץ היא הודו. בשנים האחרונות צמצמה הודו את יבוא הנפט שלה מאיראן בשל הסנקציות הבינלאומיות ורצונה לשמור על יחסים קרובים עם ארה"ב. עם זאת, התלות של ההודים בנפט מאזור המזרח התיכון (המפרציות ועיראק) רק הולך וגובר בשנים האחרונות. נכון להיום, למעלה מ־45% מיבוא הנפט של של הודו מקורם במזרח התיכון. במקרה של שיבוש שרשראות האספקה מהמפרץ בשל העימות הישראלי־איראני, הודו תמצא עצמה בבעיה, זמנית לפחות.
אבל במקרה שהתפוקה האיראנית תיגרע מהשוק יש גם מרוויחות ולא רק מפסידות. בחודשים האחרונים רוסיה איבדה את מעמדה בשוק הנפט הסיני לאיראנים.מדינה נוספת שיכולה לצאת נשכרת מהפגיעה באיראן היא בעלת ברית של הקרמלין, קזחסטאן, שהסכימה לקצץ את התפוקה שלה, אך היא נהנית מיכולת לא מנוצלת של 1.4 מיליון חביות ביום.
