ריאיון"ישראל וארה"ב לא יצליחו כלכלית בלי שיישארו דמוקרטיות"
ריאיון
"ישראל וארה"ב לא יצליחו כלכלית בלי שיישארו דמוקרטיות"
"כשמסירים את הריסונים והמגבלות מעל פוליטיקאים רובם מתחילים להוביל אג'נדות הזויות"; "התוכנית לפינוי עזה מטורפת ולא תצא לפועל"; דארון אסמוגלו, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2024, מנתח את הרוחות הסוערות שמביא דונלד טראמפ לרחבי העולם וגם לאזורנו
פרופ' דארון אסמוגלו (Daron Acemoglu) מאוניברסיטת MIT נחשב לאחד הכלכלנים החשובים, הבולטים והמצוטטים בימינו, ונדמה כי כבש כבר כל פרס, תואר או פסגה. וכמובן, גולת הכותרת היא זכייתו בפרס נובל לכלכלה, אותו קיבל יחד עם שני שותפי המחקר שלו, לפני חודשיים בשטוקהולם.
כדאי להקשיב לאסמוגלו, בן 57, טורקי־אמריקאי ממוצא ארמני, כי אין היום איש אקדמיה וחוקר בעל מוניטין ששולט כמוהו בסוגיות המרכזיות של הכלכלה הפוליטית הבינלאומית, ובהשפעה של המוסדות הפוליטיים והכלכליים על המשתנים המאקרו־כלכליים העיקריים: צמיחה, פיתוח כלכלי ואי־שוויון.
איזה תרחיש הכי מדאיג אותך לגבי ממשל טראמפ, מלחמות סחר או מולטי־מיליארדרים שמנהלים את הכלכלה הגדולה בעולם?
"הכל מאוד מדאיג אותי בקשר לממשל טראמפ, כי זה באמת בלתי אפשרי שלא להיבהל אם אתה חוקר מוסדות. הסיבה לכך היא שראיתי כל כך הרבה מדינות שהפכו להיות יותר מדי בטוחות במוסדות שלהן, או לא מסוגלות להכיל אנשים שמנסים לערער נורמות דמוקרטיות, איזונים ובלמים - וטראמפ עושה את כל זה. מדינות כמו ישראל וארה"ב למעשה תלויות במוסדות הרבה יותר מאשר כלכלות פשוטות, חקלאיות או פחות מתמקדות בייצור".
4 צפייה בגלריה
מימין: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע שעבר בבית הלבן. "מונעים בעיקר על ידי כוח", אומר אסמוגלו
(צילום: AP/ Evan Vucci)
לדברי אסמוגלו, "מה שהופך את ארה"ב וישראל לכלכלות מוצלחת הוא החדשנות, פיתוח הטכנולוגיות החדשות, התגליות. ואלו תלויים מאוד במוסדות המעניקים לאנשים ודאות שהם יוכלו ליהנות מפירות ההצלחה שלהם. שהם יכולים לסמוך על המערכת המשפטית, שהם יכולים לסמוך על מימון כדי לגדול. וכמובן שאלו לא מוסדות שמובילים לשחיתות ומבטיחים שההצלחה הזו לא הולכת להיות חסומה לחלוטין על ידי מונופולים או בעלי תפקידים. כל הדברים האלה משתנים עכשיו בארה"ב".
האמריקאים לא נאבקים על הדמוקרטיה
אסמוגלו לא מאשים רק את טראמפ בהידרדרות משום שמדובר בשחיקה מתמשכת. "מה שהכי מדאיג אותי הוא שאנו לא מספיק מודאגים מזה. נתניהו מנסה לעשות אותו דבר בישראל, או ליתר דיוק כבר עושה את אותו הדבר במשך זמן מה. אבל כשהוא איים על העצמאות של הרשות השופטת לפני שנתיים, הישראלים יצאו לרחובות ומחו, ואלמלא 7 באוקטובר אני סבור שממשלת נתניהו היתה נופלת. אבל האמריקאים לא עושים את זה, לא כרגע. אני מסביר חלק מהשאננות הזו בכעס של האמריקאים על סעיפים שונים במדיניות של ממשל ביידן, ואני חושב שהם קיבלו עוד כהונה של טראמפ כגורל בלתי נמנע. אבל אנחנו שטים במים מסוכנים מאוד".
אתה רומז שטראמפ מנסה לבצע הפיכה משטרית כמו שמתכנן ומבצע חלקית נתניהו?
"אכן ישנם כמה מכנים משותפים אבל יש גם כמה הבדלים. השניים הם בעלי אינסטינקטים שחותרים להחליש את האיזונים והבלמים המוסדיים שעליהם; שניהם מוכנים לעשות הרבה מאוד דברים כדי להישאר בשלטון; ושניהם מעודדים שחיתות וקיצוניות כדי להשיג זאת. אך לטראמפ יש אג'נדה עם היבטים מסוימים שהם אפילו עוד יותר מאיימים על המוסדות הדמוקרטיים מאשר נתניהו. למשל, הרצון שלו להיות בשליטה מוחלטת על מגזר ההייטק, דבר שהוביל אותו להכניס אנשים כמו אלון מאסק אל תוך הממשל עצמו. זה מבשר בפירוש מתקפה רחבה יותר על מוסדות אמריקאיים".
4 צפייה בגלריה
"טראמפ רוצה שליטה מוחלטת גם בהייטק, לכן הכניס אנשים כאלון מאסק לממשל"
(צילום: Brandon Bell/REUTERS)
אז ארה"ב לא תוכל לשגשג אם היא לא תהיה דמוקרטית?
"בשום פנים ואופן לא. גם ישראל לא".
אסמוגלו זכה בתואר הנחשק של חתן פרס נובל לכלכלה בשנת 2024 יחד עם שותפיו למחקר, פרופ' סיימון ג'ונסון (MIT) וג'יימס א. רובינסון (שיקגו), בזכות "מחקרים על האופן שבו מוסדות נוצרים ומשפיעים על שגשוג", נכתב בהודעה של ועדת הפרס, שם הוסיפו כי החוקרים "הדגימו את החשיבות של מוסדות חברתיים לשגשוג כלכלי של מדינה: מדינות עם שלטון חוק גרוע ומוסדות המנצלים את האוכלוסייה אינן מייצרות צמיחה או שינוי לטובה. המחקר של חתני הפרס עוזר לנו להבין מדוע". זו פריצת דרך של ממש, שכן החוקרים טוענים כי ניתן להסביר תוצאות או הישגים כלכליים - כגון צמיחה, השקעות זרות, פריון – באמצעות פרמטרים לא כלכליים כמו מידת העצמאות של המוסדות לרבות מערכת המשפט, איתנות שלטון החוק, פיזור או ריכוז הכוח במערכת של הזרוע המבצעת, מידת הפרדת הרשויות השלטון ועוד. שלושת החוקרים התמודדו עם השאלה המאקרו־כלכלית הכי קשה אבל הכי משמעותית, יסודית ובסיסית: מה מסביר הצלחה כלכלית ברמת המדינה.
אתה עדיין מאמין בתיאוריה שהביאה לך את פרס נובל?
"בהחלט, ב־100%. אתה רשאי לקבל את התיאוריה שלי עם כל הספקנות שתרצה, אבל אני מאמין בכל מאת האחוזים שגם ישראל וגם ארה"ב, שתי כלכלות שתלויות בחדשנות ובטכנולוגיה, ייפגעו מאוד כלכלית אם הן יחלישו את מוסדותיהן".
אז מה טראמפ רוצה להשיג? אתה מאמין שהוא מתכוון לבצע את כל מה שהבטיח כמו לגרש מיליוני מהגרים או לכבוש את תעלת פנמה וגרינלנד?
"קשה לדעת. טראמפ, בדומה לנתניהו, מונע בעיקר על ידי כוח. הוא רוצה להישאר בשלטון, להשיג כמה שיותר כוח, לעצב דברים בדמותו ולפי סדר היום שלו. במסגרת התהליך הזה, הוא גם רוצה להעשיר את משפחתו. להערכתי, הרבה יותר ממה שנתניהו רוצה להעשיר את משפחתו שלו. ככל שהוא הופך להיות יותר חופשי מבחינת המגבלות של המוסדות, כך ניתן להבחין בהתעוררות של כל מיני יוזמות משונות. כאשר פוליטיקאים ברחבי העולם מרוסנים על ידי המפלגה שלהם, האופוזיציה, התקשורת החופשית, אז הם מתרחקים מרעיונות מטורפים. המציאות מוכיחה כי ברגע שאתה מסיר את אותם מגבלות וריסונים, רבים מתחילים להוביל אג'נדות הזויות. אתה רואה את זה עם ארדואן בטורקיה, אצל דוטרטה בפיליפינים וגם אצל טראמפ".
איך זה עובד אצל טראמפ?
"טראמפ רואה עצמו כנושא ונותן מדופלם. זה נכון שיש לו איזו אסטרטגיה במו"מ שנשיאים אחרים לא השתמשו בה, כי הם לא חשבו שזו דרך מקובלת להתמודד עם שותפים בינלאומיים ובעלות ברית. אז חלק מהרעש שהוא עושה הם איומים כדי להוציא מהם משהו אחר. לגבי תעלת פנמה, הוא חשש, בצדק, שממשלת פנמה היא חלק מיוזמת 'החגורה' של סין ושהיא תהיה תחת השפעתה של סין. ועכשיו עם האיומים האלה, הוא למעשה גרם לפנמה לעזוב את היוזמה. אני בטוח שהיתה דרך טובה יותר להשיג את זה. אני גם תוהה איך ממשלים קודמים לא הבחינו בזה".
לדברי אסמוגלו, "יש אינדיקציה שגם המכסים של 25% על מקסיקו וקנדה הם אותו סיפור. מדובר באיומים שהוא עשוי לסגת מהם אם שתי המדינות יהיו מספיק כנועות. הבעיה עם הדברים האלה היא שלפעמים הם יוצאים מכלל שליטה: או בגלל שמה שהוא דורש אינו בר־ביצוע או בגלל שזה מדרדר ומסלים בקצב או לכיוונים לא צפויים".
ומה התוצאה בסופו של תהליך?
"טראמפ מטיל ספק וגורם לפקפוק מתמשך באמון שהאנשים רוכשים במוסדות - בעיקר אם הם יציבים וחזקים. העולם נהנה מאמון במוסדות. נכון כי המוסדות נפגעו הרבה לפני טראמפ אבל הוא פוגע באמון הזה עוד יותר בכל פעם מחדש: על ידי נסיגה מהסכם פריז, מארגון הבריאות העולמי, כאשר הוא מאיים על נאט"ו או על האיחוד האירופי. וכמובן שהוא פוגע במוסדות המקומיים. אז בכל פעם שהוא פוגע באותם מוסדות, כל אלו שמבקשים להשקיע בחדשנות או בטכנולוגיות חדשות - מזדעזעים".
כמה הדבר הזה מסוכן, זה עלול להתפתח למלחמת עולם?
"אני לא רואה כרגע תרחיש כזה. ישנם שלושה אזורים חמים כעת ואתם גרים באחד מהם. בנוסף יש את אוקראינה ואת טייוואן. אכן מדובר באזורים בלתי צפויים ומאז 7 באוקטובר האזור שלכם הפך לעוד יותר בלתי צפוי. אני לא פוסל אסקלציות אבל לא רואה תרחיש של מלחמת עולם, אף על פי שאני מבין ומודע לחשש".
החשש עולה ביתר שאת, כי כאשר בוחנים את נאום הפתיחה של טראמפ בקפיטול, הוא מזכיר משטרים אחרים בזמנים אחרים: "נהפוך למושא הקנאה של העולם כולו", "בקרוב אמריקה תהיה גדולה, חזקה יותר ויוצאת דופן יותר מאי פעם". אסמוגלו זוכר את הנאום הזה היטב, והוא אומר: "גם אני נזכר במנהיגים אחרים שאמרו דברים דומים ויש לי תחושה שאנחנו נזכרים באותם מנהיגים".
טראמפ הוסיף שהוא רוצה לבנות את הכוח הצבאי הגדול והחזק שנראה אי פעם. זה שילוב קצת מפחיד.
"בהקשר של הצבא, מבחינתי זה בגדר אניגמה. כי הוא גם אמר שהוא מתכוון לסגת מכמה אזורים בעולם, כמו סוריה. וזה נשמע לי לא רע בכלל. צבא אמריקאי בשטח סורי לא נראה כזה חיוני לארה"ב. מדוע ארה"ב חייבת כוחות בסוריה?".
המחלוקת בתוך ארה"ב בין הרפובליקנים לדמוקרטים, וזרמי המעמקים שלה, מעסיקים מאוד את אסמוגלו. וכך גם הניצחון המוחץ של טראמפ. "הדמוקרטים לא סיפקו את הסחורה", הוא מסביר, "הם הלכו יותר ויותר לליברליזם תרבותי קיצוני שהציבור האמריקאי לא רוצה בו. גם המפלגה הדמוקרטית היתה שותפה להנדסה חברתית שחלה באוניברסיטאות, בארגונים לא ממשלתיים ובשלטון המקומי. נשמעו דברים כמו 'אנחנו הולכים לשנות את השפה שלך', או 'אנחנו נאפשר את הנאום הזה אבל לא את הנאום הזה'. ואני מתכוון בעיקר לאוניברסיטאות בארה"ב שפעם התגאו, ובצדק, להיות מגדלור של חופש הביטוי, והפכו להיות ההפך המוחלט.
"אני לא מסוגל לחשוב שבבריטניה, למשל, שם כתבתי את הדוקטורט שלי, חבר סגל היה חש את הלחץ העצום הזה שיש דברים שמותר להגיד ויש דברים שאסור להגיד. זה גם לא היה המצב באוניברסיטאות של ארה"ב כשרק נחתתי כאן. אז ברור שהמתקפה של טראמפ על האוניברסיטאות היא מוגזמת אבל זה לגמרי נכון שאוניברסיטאות אמריקאיות הפכו למערכות שבהן הצהרות DEI (גיוון, שוויון והכללה) הפכו לשיקול אם לקבל אותך לעבודה או לא. ואם אתה אומר משהו שלא מתיישר עם הקו - אתה לא נחשב. זה לא משהו שאתה מצפה שיתרחש במשטר דמוקרטי או במוסדות של למידה וחשיבה חופשית".
לדברי אסמוגלו, "היו ראשי ערים פרוגרסיביים שהשתלטו ופשוט התמוטטו תחת ממשל ביידן, שעשה כמה דברים טובים כמובן. הם הפכו את הרגולציה לכל כך מכבידה שזה הפך להיות פשוט בלתי אפשרי לעשות משהו. בארה"ב לעתים להוסיף מקטע בגשר לוקח שנים רבות רק בגלל בירוקרטיה, ורק חלקה, אם בכלל, קשור לסוגיות של בטיחות. האווירה הזו יצרה בקרב הציבור תחושה שהממשל לא מתפקד. והם האשימו את המפלגה הדמוקרטית כי היא היתה הממשל התורן אך גם כי היא המפלגה שמסמלת את הממשלה יותר מהמפלגה הרפובליקנית".
רגשות מעורבים בישראל כלפי טראמפ
השאלה המתבקשת לאחר הניתוח הפוליטי היא איך מתקנים את השמאל. ולאסמוגלו יש עליה תשובה נחרצת. "הדמוקרטים חייבים לחזור לשורשי מעמד הפועלים, לעמוד לצד העובדים, והם לא עשו את זה", הוא קובע. "הדמוקרטים איבדו את זה והבוחרים האמריקאים בחרו בטראמפ בידיעה מלאה שהוא עבריין מורשע, מישהו שניסה הפיכה רכה, איש שקוע בשחיתות ובכל מיני חשדות שונים. התגובה נגד הדמוקרטים היתה חזקה מספיק כדי להחזיר את טראמפ לשלטון. עכשיו הם יסבלו מההשלכות. ייתכן כי בעוד ארבע שנים נוכל לתקן את הנזקים שטראמפ עשה. אבל אני לא בטוח שנוכל לתקן הכל כי חלק מהנזק הוא פרמננטי. בכל מקרה, כדי להתחיל תהליך של תיקון, המפלגה הדמוקרטית חייבת לעלות לשלטון בחזרה והמפלגה הדמוקרטית הנוכחית פשוט לא מסוגלת לזה".
יש לך המלצה עבור מדינה רחוקה שגם היא משוסעת ומתאוששת ממלחמה קשה?
"המצב בישראל שונה מאוד. השמאל הישראלי שונה מאוד. הדמוגרפיה של ישראל שונה מאוד והיא השתנתה כל כך עד כדי כך שבעיית השמאל בישראל הופכת לקשה הרבה יותר לעומת ארה"ב. אבל המלחמה הזאת גבתה מחיר נורא. מכולם. גם תושבי עזה שילמו מחיר כבד. אנשים יצאו למלחמה וכל חייהם התהפכו. לכן המלחמה צריכה להסתיים. אבל איך אתה בונה את עצמך מחדש אחרי אסון כזה? אני באמת לא יודע".
4 צפייה בגלריה
חיילי צה"ל ברצועת עזה. "הנשיא ביידן תמך בהרחבת המלחמה אבל לא הצליח לנווט את נתניהו"
(צילום: דובר צה"ל)
אסמוגלו מבין כי למחנה הדמוקרטי־ליברלי הישראלי יש רגשות מעורבים כלפי טראמפ. מצד אחד, רואים מה שהנשיא האמריקאי מחולל לעולם. מצד שני, עוד לפני שנכנס בפועל לבית הלבן, הוא דחף לסיום המלחמה ולהחזרת החטופים, יותר ממה שנתניהו עשה במהלך חודשים רבים. לחלק מהאבסורדים אין לו תשובה. "עם כל הכבוד לביידן שעשה דברים חשובים, הוא היה מאוד לא יעיל הן באוקראינה והן בישראל", הוא אומר. "חוסר היעילות בישראל בא לידי ביטוי בזה שהוא תמך בהרחבת המלחמה אבל לא היה צריך לסמוך על נתניהו, ולבסוף גם לא הצליח לנווט אותו. על החזרת החטופים והפסקת אש אני מודה שאני לא מבין הרבה דברים. אני מבין רק חלק מהדינמיקה של ממשל ביידן אבל לא הצלחתי להבין מה קרה עם בלינקן, ביידן וישראל ואיך טראמפ מגיע לשלטון ופתאום קורה הכל. אני פשוט לא מבין את זה".
ומה דעתך על התוכנית המפתיעה של טראמפ לפינוי עזה?
"זו תוכנית מטורפת והיא לא תצא לפועל".
לא רק בעזה, טראמפ הצהיר על מדיניות גירוש מארה"ב והיחס שלו כלפי מהגרים הוא אגרסיבי. אתה בעצמך מהגר והבאת כבוד לארה"ב כשקיבלת את פרס נובל.
"מה שאני חושב על הגירה לא רלבנטי כרגע אלא מה שחושבים רוב האנשים, העם. יש תחושה שקיימת כבר הרבה מאוד זמן שהפוליטיקאים, הן מימין והן משמאל, לא הצליחו להתחבר לתחושות הציבור בכל הנוגע להגירה. הם אפילו לא הצליחו להבין או להכיר בחששות שיש לחלקים נרחבים של העם לגבי הגירה. וזו לא היתה אסטרטגיה טובה. זה לא רק בארה"ב אלא גם באירופה. אנו רואים את אותן רתיעה והתנגדות שם. תסתכל על ה־AFD (מפלגת הימין הפופוליסטי אלטרנטיבה לגרמניה – א"פ). אני לא בטוח שמדובר במפלגה ניאו־נאצית אבל כן מדובר במפלגה ימנית קיצונית. ניצחון של 40% באזורים מסוימים של מפלגה כזו במדינה כזו מחייב הרמת דגל אדום. אבל העובדה שכוחה של ה־AFD זינק כל כך מוסברת בדיוק בעובדה שסוגיות הקשורות להגירה היו מחוץ לאג'נדה".
ואפשר להתעלם מסוגיה כזו?
"אני לא חושב שבדמוקרטיה אתה יכול להתעלם מסוגיה כזו. העובדות הן כי הגירה הביאה לכלכלת ארה"ב כמה יתרונות במגוון ממדים אבל בד בבד גם יצרה לחץ על השכר, יצרה בעיות של זהות תרבותית ובעיות של קליטה של אותם מהגרים. אבל אם יש חלק ניכר מן האזרחים המתנגדים להגירה, גם אם היא מטעמים מוצדקים כמו סיבות הומניטריות, אז הממשלה חייבת ללכת חצי דרך, לעשות מעשה ולבטח לא להתייחס לסוגיה הזו כמעין טאבו שאסור לדבר עליו. מכאן ואילך, אני מניח שגם כאשר יעלה ממשל דמוקרטי, הוא יהיה הרבה יותר זהיר לגבי הגירה, וזה בהחלט יהיה דבר חיובי, בעיקר כאשר מבינים מה העם האמריקאי חש כלפי הסוגיה הזו".
אז טראמפ יצליח לגרש מיליונים כמו שהבטיח?
"לא. הוא פשוט לא יכול לגרש מיליונים כי היכולת של המדינה לעשות את זה לא קיימת. יצטרכו להקדיש הרבה יותר אנשים והרבה יותר מתקנים למטרה הזו. אבל הוא יגרש הרבה אנשים. יהיו פשיטות. חלקן לצורך הצגה. הנושא הגדול באמת עבור ארה"ב הוא השליטה על גבולותיה, כמו עבור מדינות רבות אחרות. מה שכן, טראמפ כנראה יוכל לעשות יותר ממה שביידן היה מוכן לעשות בהקשר הזה".
ה־AI יהפוך את העולם לפחות שוויוני
תחום מחקר אחר שמעסיק את אסמוגלו בתקופה האחרונה קשור לאוטומציה ו־AI ואיך הם משפיעים על השוויון. אם כי קשה לראות איך הפיתוחים הטכנולוגיים האלו מקטינים אי־שוויון. "מעולם לא היו תיאוריה או תשתית אמפירית עובדתית שתמכו בטענה שאוטומציה מקטינה אי־שוויון", הוא אומר. "יש נסיבות שבהן אוטומציה יכולה להגדיל את הפריון ולפיכך את השכר, אבל זה תמיד גורם שיוצר יותר אי־שוויון כי זה לוקח מקומות עבודה מאנשים מאוד מסוימים ולא לוקח מאנשים מסוימים אחרים. יתרה מזו, הראיות מארה"ב מצביעות על כך כי מדובר באחד הגורמים המשמעותיים ביותר המסבירים את הגידול העצום באי־השוויון בכלכלה האמריקאית. אם ניכנס יותר ויותר לעולם של אוטומציה עם AI, העולם רק יהפוך לאי־שוויוני יותר. אולי זה העולם שסם אלטמן, מאסק וגוגל רוצים, או שלא אכפת להם שיהיה, אבל אני לא חושב שזה מה שהציבור הרחב רוצה".
אתה משתמש ב־ChatGPT?
"כבר לא. היום הטכנולוגיות האלו כבר בתוך חלק ניכר מהתוכנות והאפליקציות שאנו משתמשים ביום־יום וזה לאו דווקא דבר רע. אבל זה היה יכול להיות הרבה יותר טוב. כדי שזה יהיה הרבה יותר טוב, אנחנו צריכים לפתח מודל שאני מכנה 'טכנולוגיה פרו־אנושית'. זו טכנולוגיה שמשרתת את בני האדם, מספקת לו מידע אמין וטוב יותר שהופך אותם למקבלי החלטות טובים יותר. שם אנחנו נכשלים".
זמנים מסוכנים בישראל
הקשר בין מחדל אוקטובר לבין היחלשות הדמוקרטיה
פרופ' דארון אסמוגלו מכיר היטב את המציאות הישראלית שכן הוא נחשב לאחד החוקרים הבולטים של הפופוליזם הימני. בראיון שהעניק לכלכליסט שבועיים לפני ניצחונו של נתניהו בבחירות האחרונות הוא הגדיר אותו "כאב המייסד של הפופוליזם הימני". והוא יודע לשרטט קשר בין המחדל ב־7 באוקטובר לבין היחלשות הדמוקרטיה וההפיכה המשטרית בישראל.
"חלק מהתיאורים שקראתי מצביעים על כך שהצבא התמקד בדברים אחרים ולא בגבול עזה. הם היו עסוקים בהגנת מתנחלים באזורים בגדה שהם לא היו אמורים להיות שם", אומר אסמוגלו ומכוון לכוחות שנשלחו לאבטחת הסוכה של ח"כ צבי סוכות. והוא מוסיף: "גם הבנתי שחלק מהמשרתים בצבא היו די מיואשים מהניסיון של נתניהו לבצע הפיכה משפטית ולקרוא למהלך רפורמה. כלומר, הסתמן שההתמקדות שלהם לא היתה בהגנה על המקום שהיווה את האיום האמיתי".
לדבריו, "ישראל תמיד התגאתה באיסוף המודיעיני שלה ובידיעה לפני כולם מאין יגיעו האיומים למדינה. זה היה כישלון בוטה ביותר. אבל העובדה שהאדם שבפסגה לא מקבל את האשמה על זה היא מעוררת פליאה".
נתניהו הרי לא קשור לכישלונות, הוא רק אחראי להצלחות.
"זה עוד מכנה משותף בין המנהיג שלכם לטראמפ".
אז כנראה שאף אחד מהם לא קרא את המחקרים שלך. נתניהו ממשיך להחליש את המשטר הדמוקרטי ופוגע על ידי כך בכלכלה.
"הגיע הזמן לחזק את המוסדות ולוודא שהדמוקרטיה יכולה לספק את הסחורה. הדמוקרטיה נמצאת במשבר בכל מקום בעולם: בישראל, בבריטניה, בארה"ב ובצרפת. אם תשאל אנשים, התמיכה שלהם בדמוקרטיה ירדה מאוד. הם הרבה יותר מקוטבים והם לא רוצים להתפשר עם הצד השני. אלה זמנים מסוכנים לדמוקרטיה, אבל אני לא רואה עתיד טוב לאנושות ללא דמוקרטיה".
ובכל זאת, נתניהו וטראמפ נבחרו בצורה דמוקרטית. במקרה של ארה"ב בבחירות האחרונות, ערים שהיו דמוקרטיות במשך 60 שנה – בחרו טראמפ. מה קרה שם?
"אני נוהג לומר שטראמפ לא ניצח את הבחירות אלא שהדמוקרטים הפסידו אותן".
המועמדת שעמדה מול טראמפ לא היתה מרשימה במיוחד.
"זה מה שקרה. קמלה האריס ניהלה קמפיין רע שהתמקד בהפלות ולא בשום תוכן מהותי".
דארון אסמוגלו (57)
- תחום: פרופסור לכלכלה ב־MIT, חתן פרס נובל לכלכלה ב־2024
- מחקרים: מצא קשר ישיר בין החשיבות של מוסדות דמוקרטיים לשגשוג כלכלי של מדינה
- חידוש: הצליח להסביר משתנים כלכליים, כמו השקעות וצמיחה, באמצעות משתנים לא כלכליים
- משפחה: נולד בטורקיה, מתגורר במסצ׳וסטס, נשוי + 2
- עוד משהו: קיבל תואר דוקטור בגיל 25, והוא הכותב השלישי הכי מצוטט בקורסי כלכלה בקולג'ים
