פרשנותהבחירות באיראן: אין הכרעה, אך התוצאות מעידות על מורת הרוח בציבור
פרשנות
הבחירות באיראן: אין הכרעה, אך התוצאות מעידות על מורת הרוח בציבור
המועמד המתון יותר בבחירות לנשיאות ומי שרץ על הטיקט הכלכלי, מסעוד פזשכיאן, מוביל עם 44% במה שנתפש כ"חצי הפתעה", בעוד שמועמד השמרנים סעיד ג'לילי קיבל 38%; שיעור ההצבעה הנמוך - כ-40% - מעיד על חוסר שביעות הרצון מצד התושבים וסלידתם ממדיניות הדיכוי; עתה יש למשטר שבועיים למקצה שיפורים לקראת הסבב המכריע, ונראה כי המועמדים מטעמו יתאחדו וינצחו
לאחר ספירת רוב הקולות בבחירות לנשיאות איראן שהתקיימו אתמול (ו') עולה כי לא הושגה הכרעה. לפי החוק באיראן, המנצח בבחירות הוא מי שמקבל 50% מהקולות פלוס קול אחד.
בבחירות, שהוקדמו בשנה בשל מותו בהתרסקות מסוק של הנשיא איברהים ראיסי, התמודדו ארבעה מועמדים (לאחר ששניים נוספים פרשו יום לפני פתיחת הקלפיות) ומהתוצאות הלא רשמיות עולה שישנה "חצי הפתעה" לאחר שהמועמד הנחשב לשייך לזרם המתון יותר, מסעוד פזשכיאן, צועד בראש עם כ-44%, סעיד ג'לילי הנמנה על הזרם השמרני במקום השני עם כ-38% והרחק מאחור עוד שני מועמדים שמרנים – יו"ר הפרלמנט מוחמד בכר קליבף עם כ-14% בעוד המועמד השמרני קיצוני איש הדת מוסטפא פורמוחמדי עם פחות מ-1%.
למרות שמדובר כאמור בתוצאות לא סופיות, עבור המשטר האיראני יש כאן המשך הסימנים לחוסר שביעות הרצון בציבור. ראשית, שיעור ההצבעה הרשמי עמד על כ-40% אך לאור ניסיון העבר ניתן להניח כי היה נמוך יותר. זהו המשך מגמה של אדישות הולכת וגוברת מצדו של הציבור האיראני כלפי הממסד שמנסה לשוות לעצמו תדמית של משטר לגיטימי המבוסס על בחירות חופשיות. נתון נמוך זה של השתתפות בבחירות נרשם גם בבחירות הקודמות לפרלמנט בשנת 2020 ובבחירות לנשיאות בשנת 2021. הציבור האיראני ברובו מדיר רגליו מהקלפיות ואינו רוצה להיות חלק מהמשחק של המשטר בשל סלידתו בין השאר ממדיניות הדיכוי שהוא מפעיל וההתעלמות שלו מהירידה ברמת החיים.
למרות שרק חלק קטן מהציבור האיראני הלך לקלפיות, עדיין מי שמוביל הוא המועמד הפחות מועדף על המנהיג העליון עלי ח'מינאי. במקביל, המועמד הקיצוני ביותר שהציב המשטר – פורמוחמדי – זכה במספר קטן של קולות – אינדקציה נוספת לתחושות בקרב המצביעים באיראן.
פזשכיאן, מנתח לב בהכשרתו ושר הבריאות לשעבר, נמנה עם הזרם המתון יותר במשטר ובעבר אף קרא לחידוש הסכם הגרעין עם המעצמות כדי להביא להסרת הסנקציות המעיקות על המשק האיראני. מאחר שבמערכת השלטונית האיראנית, קביעת מדיניות החוץ (כולל תכנית הגרעין) וגם בנושאי פנים מרכזיים נמצאת בידי המנהיג העליון ולא בידי הנשיא, אין זה מפתיע שכל המועמדים הדגישו במסע הבחירות שלהם את הנושא הכלכלי - בו הם יכולים יותר להשפיע - וכיצד הם מתכוונים לטפל בו. במהלך כהונתו של הנשיא הקודם ראיסי שנהרג בחודש שעבר בתאונת מסוק הגיעה האינפלציה לשיא של קרוב ל-50% בשנה. לפי הנתונים הרשמיים, שיעור האבטלה עומד על יותר מ-8% אך בפועל גבוה הרבה יותר.
המצע הכלכלי של פזשכיאן כלל העברת ניהול הכלכלה מהפוליטקאים לצוות של מומחים, כשבמוקד הורדת האינפלציה. בין השאר הציע רפורמה במערכת הסובסידיות, רפורמה בקביעת שער החליפין וכן הגברת ההשקעות הזרות בהמשק האיראני באמצעות הפחתת המתיחות עם המערב, קרי חזרה להסכם גרעין. השינויים המבניים הללו הנחוצים למשק האיראני וכן הקריצה למערב הם מה שמרבית האיראנים – אלו שבאו להצביע ואלו שלא - רוצים כדי לשנות את הכיוון הכלכלי של איראן. לעומת זאת, שאר המועמדים השמרנים מציעים לאיראנים עוד מאותו הדבר שהם מאסו בו.
השאלה המרכזית עתה מה יקרה בסיבוב השני שייערך ככל הנראה ב-5 ביולי. התסריט הצפוי הוא שהמחנה השמרני יתאחד תחת מועמדותו של ג'לילי וזה יספיק לו כדי לזכות בבחירות. התסריט הפחות צפוי כרגע הוא שהאיראנים יבואו בהמוניהם בעוד כשבועיים כדי לתמוך במועמד הרפורמיסטי המציע להם סוג של אופק כלכלי, מאחר שגם הם מבינים כי הסיכוי שהמנהיג העליון יאפשר בחירת נשיא שפחות נוח לו לעבוד איתו אינו גדול במיוחד.
