סגור
סין ארה"ב שבב שבבים
מלחמת השבבים בין ארה"ב לסין (צילום: REUTERS/Florence Lo/Illustration/File Photo)

אמריקה בוחרת
מלחמת השבבים צפויה להימשך

הנחישות למנוע מסין לפתח יכולות AI מתקדמות משותפת לדמוקרטים ולרפובליקנים 

קשה למצוא נושא שממשל ביידן־האריס וטראמפ מסכימים עליו. כלכלה, הפלות, זכויות אזרח, הגירה, אפילו טיקטוק — בכולם חלוקים שני הצדדים על המצב, המדיניות והצעדים שיש לנקוט.
אבל יש תחום אחד שבו קיימת תמימות דעים כמעט מוחלטת בין המחנות: סין. ובפרט, המאמצים למנוע ממנה לפתח יכולות בינה מלאכותית (AI) מתקדמות.
מאז אוקטובר 2022 מנהלות ארצות הברית וסין מלחמה סביב השליטה והגישה לשבבים עתירי ביצועים והיכולת לייצרם. מלחמת השבבים מיוחסת למהלכים שביצע ממשל ביידן־האריס, אך שורשיה נעוצים בארבע השנים שבהן ישב טראמפ בבית הלבן.
בתקופת שלטונו, סימן טראמפ את סין כיריבה הכלכלית המשמעותית של ארצות הברית והטיל שורה של מכסים על חומרי גלם ומוצרים שמיובאים מסין. ב־2019 זיהה טראמפ את ענקית הטכנולוגיה הסינית וואווי והטיל עליה סנקציות שאסרו לספק לחברה ציוד ושבבים שדרושים לייצור מכשירי דור חמישי.
כשנכנס ביידן לבית הלבן, הוא אימץ את מדיניות טראמפ ביחס לסין, תוך שהוא ממקד אותה בשבבים ו־AI. באוקטובר 2022 אסר הממשל על יצוא לסין של שבבים עתירי ביצועים, ובפרט שבבי AI, במטרה להגביל את היכולות של סין לפתח מודלי AI מתקדמים. היתה זו יריית הפתיחה של מלחמת השבבים, שכללה שורת חילופי מהלומות לאורך השנתיים האחרונות. במהלכן, ביצעה סין מהלכים כמו הטלת מגבלות על ייצור חומרי גלם לשבבים מתקדמים או איסור על שימוש במוצרי חברות אמריקאיות כמו אינטל ואפל. ממשל ביידן הגיב עם הידוק והרחבה של מגבלות היצוא.
במקביל, פעל ממשל ביידן לפיתוח יכולות ייצור שבבים מקומיות. גולת הכותרת של מדיניות זו היא חקיקה מ־2022 שכוללת הקצאה של 52.7 מיליארד דולר בדמות סובסידיות ומענקים להקמת מפעלי שבבים. החקיקה נותנת את אותותיה, כש־TSMC (חברה טייוואנית שנחשבת למובילה עולמית בייצור שבבים מתקדמים בהתאם לפיתוחים של חברות אחרות, דוגמת אנבידיה ואפל), אינטל ואחרות כבר קיבלו מענקים של עשרות מיליארדי דולרים לצורך הקמת מפעלים בארצות הברית, והן עמוק בשלבי ההקמה שלהם.
קשה עדיין להעריך את ההשפעה שתהיה למלחמת השבבים. החרם לא מנע מחברות סיניות לפתח מודלי GenAI מודרניים, ולכל היותר האט אותן כשהן נאלצות לחפש תחליפים לשבבים המתקדמים של אנבידיה או לרכוש שבבים אלו בשוק השחור. במקביל, הוא תמרץ את סין לפתח יכולות מקומיות לייצור שבבים עתירי ביצועים, וחברות כאלה כבר רשמו כמה הצלחות מוגבלות בתחום. התוצאה הסופית יכולה להיות סין עם יכולת ייצור עצמאית של שבבים מתקדמים, אבל מדובר בתהליך שיידרשו לו שנים רבות על מנת שיגיע לכדי מיצוי.
אותו הדבר נכון לגבי המאמצים של הממשל האמריקאי לבנות בסיס ייצור בארצות הברית. הקמת מפעל שבבים מתקדם היא הליך מורכב, ממושך ויקר. את הפירות של יוזמה זו יקצור לא ביידן עצמו, אלא כנראה מי שינצח בבחירות בחודש הבא. בין שמדובר בהאריס ובין שבטראמפ, אפשר להניח שהמדיניות הנוכחית כלפי שבבים וסין תימשך. האריס, מטבע הדברים, עתידה לשמר ולקדם את אחד החלקים המרכזיים במורשת ביידן. טראמפ, מצדו, ישמח לקצור כל שבח על הקמת מפעל מקומי עם משרות טובות ועל פניו אין סיבה שיזנח את המדיניות התוקפנית כלפי סין, בשבבים ובכלל.