ועידת האקלים העולמית שתיפתח מחר בשארם נכשלה עוד לפני שהחלה
ועידת האקלים העולמית שתיפתח מחר בשארם נכשלה עוד לפני שהחלה
נציגי 194 מדינות יתכנסו מחר במצרים. רק 24 מדינות הגישו את התחייבויות האקלים שלהן לעשורים הקרובים. כשהעולם על מסלול התחממות מסוכנת של 2.8 מעלות וכשיש מדינות ששיעור הפליטות שלהן עולה, קשה להישאר אופטימיים
באירוע חגיגי תיפתח מחר ועידת האקלים העולמית של האו״ם בשארם א־שייח' שבמצרים. במשך יומיים, יעלו מנהיגי 194 מדינות על הבמה, ויסבירו כיצד מדינתם נרתמת למאמץ העולמי לבלימת משבר האקלים. הוועידה מתכנסת לאחר קיץ שבו העולם היטלטל בין אירועי אקלים קיצוניים, מבצורת באירופה ועד שטפונות הרסניים בפקיסטן. אך למרות הצצה למה שצופה לנו אי יציבות אקלימית, ועידת האקלים מתכנסת בצל אינפלציה גואה, מלחמה על אדמת אירופה ומשבר אנרגיה שדוחקים לאחור הבטחות שנופקו על בימת האו״ם ברוב פאר והדר, רק לפני שנה.
מה חשוב לדעת על ועידת האקלים העולמית, מהם סיכויי הצלחתה ובאיזה מצב מגיעה ישראל לוועידה?
מהי ועידת האקלים העולמית של האו"ם?
ב־1992, חתמו 194 מדינות על אמנת המסגרת של האו״ם, שמטרתה לאגד את מדינות העולם לשתף פעולה כדי לצמצם את השפעת האדם על האקלים. מאז, נערכו כמעט כל שנה ועידות המכונות COP (ראשי תיבות של Conference of the Parties), וזו הוועידה ה־27 שבה המדינות מתכנסות כדי לתאם פעולה משותפת לבלימת עליית טמפרטורה מסוכנת, שמשמעותה עליית ההסתברות לאירועי קיצון אקלימיים שגובים מחיר בחיי אדם ובכלכלות העולם.
מה נעשה עד היום?
ועידת האקלים שנערכה ב־2015 בפריז נחשבת לפורצת דרך משום שבה נחתם ״הסכם פריז״ שמטרתו לפעול בצורה נחושה להגבלת עליית הטמפרטורה הממוצעת בעולם ב־1.5 מעלות צלזיוס עד סוף המאה, או לכל היותר 2 מעלות, בתחזית בלתי נמנעת. לפי פאנל המדענים של האו״ם (ipcc), כדי להגביל את עליית הטמפרטורה, יש לחתוך בחדות את פליטות גזי החממה בכ־45% עד סוף העשור, ולהגיע לאיפוס מוחלט עד אמצע המאה. המשמעות: שינוי מערכות האנרגיה, התחבורה וייצור המזון; ומעבר לאמצעי ייצור דלי פליטות, דוגמת אנרגיה מתחדשת. כדי לממש את היעד, מציבה לעצמה כל מדינה שחתמה על ההסכם יעדי הפחתת פליטות גזי חממה, ונדרשת להציג תוכניות ולדווח לאו״ם על התקדמותה. זה לא מנגנון מחייב, ואין סנקציות כלפי מדינות המשתמטות מאחריות. עם זאת למרות שחלפו שנים רבות מאז התכנסה ועידת האקלים הראשונה ומאז כינון הסכם פריז, פליטת גזי החממה הגלובליות במגמת עלייה והיעדים שהציבו מדינות רבות לא שאפתניים דיים. תחושת הדחיפות ממשית: 16 גלי החום הכבדים ביותר שפקדו את העולם מאז שנות ה־50 התרחשו אחרי שנת 2000, ארבעה מהם ב־2021, והאנושות כבר מתמודדת עם נזקים שהותירה ההתחממות הגלובלית. לכן חלון הזמנים מצומצם אך לפי האו״ם, ההתחייבויות הנוכחיות יגרמו להתחממות כדור הארץ בעוד 2.4־2.6 מעלות צלזיוס עד סוף המאה, ואם המדינות יתעלמו מהתחייבויותיהן — עלייה של 2.8 מעלות צלזיוס.
1 צפייה בגלריה
כרזה המברכת את באי ועידת האקלים בשארם. רק 24 מדינות הגישו תוכנית מעודכנת להפחתת גזי החממה
(צילום: AP)
האם לוועידה יש סיכויי הצלחה?
במשימה הראשונה, הוועידה נכשלה עוד לפני שהחלה. בוועידה שנערכה בשנה שעברה בסקוטלנד, הוחלט לדחות לשנה זו את המשימה החשובה ביותר: שדרוג יעדי האקלים ל־2030, שנה שעליה הפוליטיקאים המכהנים כיום בעולם עדיין יכולים להשפיע. אך עד עתה, רק 24 מדינות הגישו התחייבויות מעודכנות. משימה נוספת היא לא להותיר אף מדינה מאחור. בזמן שלמדינות עשירות קל יותר להפחית את פליטותיהן, במדינות המתפתחות המצב שונה: הפליטות של הודו לבדה, יותר מיוכפלו עד 2050. המדינות העשירות יצטרכו אם כן לסייע למדינות העניות לצמוח תוך צמצום פליטות, ולהיערך להתמודדות עם התוצאות הבלתי נמנעות של משבר האקלים. לכן קיימת שאיפה להתקדמות משמעותית במימון אקלימי, ובעיקר קרן של 100 מיליארד דולר סיוע בשנה שהובטחה למדינות המתפתחות, לצד הקמת שוק פחמן עולמי, שיתמחר את ההשפעות של פליטות למוצרים ושירותים בעולם.
לאן יוביל כשלון הוועידה?
אין צורך להמתין ל־2050. כבר כעת, בהתחממות ממוצעת של 1.1 מעלות, מתמודד העולם עם אירועי אקלים קיצוניים: ב־2021 אסונות מזג אוויר גרמו לנזקים בגובה 293 מיליארד דולר לפחות. אשר לעתיד? כל שבריר מעלה חשוב. כך למשל, ב־1.5 מעלות צלזיוס של התחממות, יהיו עד 19 ימים נוספים של חום קיצוני בשנה בממוצע, עם לחות שנמשכת כ־17 ימים יותר מהרגיל. בהתחממות ממוצעת של 2 מעלות צלזיוס 99% משוניות האלמוגים בעולם יגוועו. ב־3 מעלות של התחממות, מאות מיליוני אנשים ייעקרו מבתיהם עקב עליית פני הים. כבר עכשיו ממשלות מתכננות להעתיק ערי חוף ממקומן.
עליית הטמפרטורה לא רק מחמירה אירועי קיצון, אלא גם מותירה חותם הרסני במערכות האקולוגיות שעליהן נסמכת האנושות. לפי מחקר שהתפרסם לאחרונה, העולם נמצא על סף חצייה של חמש נקודות מפנה אקלימיות "הרות אסון". אם ייחצו, הן עלולות לשבש את מערכות כדור הארץ, ולגרור קריסת מערכות חשובות, דוגמת יריעות קרח בקטבים ואובדן שוניות אלמוגים. משם, הקצב לעליית גובה פני הים יהיה מהיר יותר, וכך גם לחומציות יתר באוקיינוסים והידללות הדגה, ולנזק ממשי למערכות אקולוגיות רבות. פרשנים מדעיים סבורים שהגעה לנקודה כזו תהיה "מצב חירום אקלימי".
מדוע נערכת הוועידה במצרים?
יבשת אפריקה היא מהפגיעות בעולם. לפי ההערכות, בשל הבצורת התוקפת את היבשת 17 מיליון בני אדם מתמודדים עם חוסר ביטחון תזונתי במזרח אפריקה. כשמנהיגי העולם יגיעו למצרים, הם ירכיבו לרגע משקפיים המעניקים מבט על העתיד הלא־רחוק של מדינות רבות, העתיד הזה צורב. בשארם א־שייח' שבסיני תשרור טמפרטורה קיצית של 28 מעלות. מצרים חמה היום כמעט ב־2 מעלות צלזיוס משהיתה בתחילת המאה ה־20. אך הבחירה במצרים עוררה מחלוקת: הפגנות הן חלק מוועידות האקלים במשך השנים, וכעת נערכת הוועידה במדינה שבה הפגנות אסורות. פעילי זכויות אדם טוענים שהגעתם לאזור נמנעה, והפגנות ראווה בודדות שאושרו מראש יתקיימו בשטח שהוגדר עבורן, בסמוך לכביש ראשי, הרחק מעיני הפוליטיקאים. במצרים אף לא היססו לאפשר לחברות שהן מזהמות ענק להפוך לנותנות חסות של הוועידה, בהן קוקה קולה, מזהמת הפלסטיק הגדולה בעולם, שאף הגבירה את השימוש שלה בפלסטיק לא ממוחזר ב־3% מ־2018, ושנים הפעילה לוביסטים שימנעו את הרגולציה שתגביר מחזור. לצידה, יצרנית רכבי היוקרה ג׳נרל מוטורס, מחמש חברות הרכב המזהמות בעולם. המצרים אף ינסו לשכנע את העולם להגדיל את ההימור על גז כדלק מעבר, למרות נזקיו הידועים לסביבה.
800 ישראלים על המטוס לשארם
ישראל מגיעה בלי הישגים
ישראל תגיע לוויעדת האקלים של האו"ם ללא כל הישגים. את יעד האנרגיה המתחדשת שהציבה לעצמה ל־2020 — 10% בלבד מייצור החשמל — החמיצה. הפליטות של ישראל דווקא יעלו ב־103%־203% עד 2030, לעומת הפחתה של 32% בממוצע באיחוד האירופי, קנדה, ארה״ב ומקסיקו. לישראל אין תוכנית מוסדרת לעמידה ביעדים (הנמוכים בהשוואה לעולם) שהציבה לעצמה: 27% הפחתה בפליטות עד סוף העשור לצד 30% אנרגיה מתחדשת (לעומת יעדים שנעים בין 55%־100% במדינות ה־OECD), ואיפוס גזי חממה ב־2050 — יעד שנאמר רק בעל פה ולא עוגן באף מסמך מחייב. הנסיעה ברכב פרטי בישראל במגמת עלייה, וגם יעדים בתחום ההתייעלות האנרגטית לא הושגו. אמנות בתחום שעליהן חתמה ישראל, לא מקוימות, ותהליכים ארוכי טווח תקועים שנים.
למרות זאת, ישראל תנסה להציג את עצמה בוועידה כמובילה. לצורך כך, לראשונה תקים ישראל ביתן בוועידת האקלים, בעלות 5 מיליון שקל. חצי מיליון שקל נוספים ישולמו לארגון "פלנטק", עבור מיתוג ישראל כ״מדינת אקלים־טק״. לא פחות מ־800 נציגים ישראלים יפקדו את הוועידה, ובהם נשיא המדינה יצחק הרצוג, חמישה שרים (לאחר שראש הממשלה יאיר לפיד ושרת התחבורה מרב מיכאלי הודיעו על ביטול נסיעתם לאור תוצאות הבחירות), 14 מנכ״לי משרדים ויחידות סמך, שרובם יסיימו את תפקידם עם השבעת הממשלה הבאה. ישראל תבקש לומר לעולם: מציון תצא הטכנולוגיה שתסייע לעולם לנצח את המאבק במשבר האקלימי. נכון לעכשיו ישראל לא נחשבת למובילה עולמית בנושא.
