לפני שתיקבר לצד בעלה: ארון המלכה אליזבת הוכנס לתוך "הכספת המלכותית"
לפני שתיקבר לצד בעלה: ארון המלכה אליזבת הוכנס לתוך "הכספת המלכותית"
בריטניה והעולם מרכינים ראש: המלכה אליזבת השנייה, שמלכה על הבריטים 70 שנה, יותר מכל אדם אחר, מובאת למנוחות במה שצפוי להיות האירוע הטלוויזיוני הנצפה ביותר בהיסטוריה. מאות אלפים מצטופפים ברחובות לונדון וצופים בהלוויה ו-4.1 מיליארד צופים באירוע מהבית
בריטניה כולה נעצרה בצהריים (ב') לרגל מסע ההלוויה שבו מובאת למנוחות המלכה אליזבת השנייה, שהלכה לעולמה בגיל 96. עוד לפני ההלוויה, שמביאה לסיומם עשרה ימי אבל עמוסי טקסים ומחוות, העריכו כי היא תהפוך למשדר הטלוויזיה הנצפה ביותר אי-פעם בבריטניה, ולפי חלק מהמומחים גם הנצפה ביותר בהיסטוריה האנושית, עם כ-4.1 מיליארד צופים, כחצי מאוכלוסיית העולם.
כ-500 מנהיגים ונכבדים מרחבי העולם, בהם מלכים, מלכות, ראשי ממשלות ונשיאים, הגיעו להלוויית המלכה, ואת ישראל מייצג בטקס נשיא המדינה יצחק הרצוג. משטרת לונדון הגדירה את הלוויית הענק כמבצע האבטחה הגדול בתולדותיה – גדול אף יותר מהאולימפיאדה שנערכה בלונדון ב-2012: כ-10,000 שוטרים הוזעקו להשתתף במבצע, בין השאר כדי לאבטח כמיליון איש שיצטופפו במרכז לונדון לצפות בתהלוכות הצבאיות שייערכו במסגרתה. המבצע כולל הצבת שוטרים על גגות בניינים וחיפושים בפחי אשפה ובפתחי ניקוז. איסור הוטל על הטסת רחפנים במרכז לונדון, ובנמל התעופה הית'רו בוטלו יותר מ-100 טיסות כדי להימנע מרעש בזמן הטקסים.
הבוקר ב-8:30 שעון ישראל הגיע לסיומו אירוע ההצדעה האחרון שנועד למלכה לפני ההלוויה, אז הסתיימה הצגת ארונה לקהל במשכן הפרלמנט בווסטמינסטר. בארבעת הימים האחרונים חלפו על פני הארון שהוצב שם מאות אלפי בריטים, חלקם אחרי שהמתינו יותר מ-10 שעות בתור או העבירו בו לילה שלם בקור המקפיא. הם עשו זאת, כמעט ללא יוצאים מן הכלל, בסדר מופתי, וכל זאת רק כדי לחלוף לשניות אחדות על פני מלכתם ולהצדיע לה בפעם האחרונה. בין האזרחים האחרונים שזכו לחלוף הבוקר על פני הארון הייתה טרייסי דובסון, שגרה מצפון ללונדון: "הרגשתי שאני חייבת לבוא לחלוק כבוד אחרון להוד מעלתה. היא עשתה כל כך הרבה עבורנו, ומגיעה לה תודה אמיתית מהעם", אמרה.
מסע ההלוויה של המלכה אליזבת יצא למעשה לדרך כבר ב-12:35 שעון ישראל, אז הורד ארונה מהבמה בהיכל ווסטמינסטר והועבר לכרכרת תותח של הצי המלכותי, אותה כרכרה ששימשה בעבר לנשיאת ארונותיהם של ראש הממשלה ווינסטון צ'רצ'יל, המלכה ויקטוריה והמלך ג'ורג' השישי, אביה של אליזבת השנייה.
ב-12:47 יצאה הכרכרה לדרך, מלווה ב-142 מאנשי הצי, וחלפה על פני משמר כבוד מטעם חיל הים, הצבא וחיל האוויר. הארון עבר בכיכר הפרלמנט, וב-12:55 הגיע אל השער המערבי של כנסיית ווסטמינסטר, מקום קיומה של ההלוויה הממלכתית, בהשתתפות 2,000 מוזמנים, בהם מאות מנהיגים ונציגים מרחבי העולם.
ההלוויה יצאה לדרך רשמית בדיוק ב-13:00, בטקס שאותו מנהל הכומר הראשי של ווסטמינסטר, דייוויד הויל, ושבו נשאו דברים גם הארכיבישוף של קנטרברי, ג'סטין וולבי, וראש הממשלה ליז טראס, שמונתה לתפקיד על-ידי אליזבת השנייה יומיים בלבד לפני שהמלכה הלכה לעולמה.
הארכיבישוף וולבי אמר בהספדו: "ביום הולדתה ה-21 מסרה המלכה את הצהרתה המפורסמת שבה אמרה שתקדיש את כל חייה לשירות האומה. רק לעתים נדירות הבטחה כזו התקיימה באופן אדוק כל כך". את דבריו חתם וולבי במילים "עוד נשוב וניפגש" – אותן מילים שאמרה אליזבת השנייה לבריטים בנאום שנשאה לאומה בימי הסגרים של הקורונה לפני שנתיים: "שירות בחיים, תקווה במוות. כל מי שלוקחים דוגמה מהמלכה ושואבים השראה מהאמון שלה באלוהים יכולים לומר איתה: 'עוד נשוב וניפגש'", אמר הארכיבישוף.
במהלך הטקס בווסטמינסטר תיעדו צלמים את ארון המלכה כשעליו מונח פתק פרידה שהותיר עליו בנה, המלך צ'רלס השלישי, ולפי כתבים נכתב בו: "בזיכרון אוהב ומסור. צ'רלס ר'".
הטקס הסתיים בשתי דקות דומייה לזכר המלכה, בכנסייה וברחבי בריטניה כולה, ואחריהן נשמעו תרועה, ההמנון הלאומי וקינה מאת חלילן המלכה. אחר כך הוחזר הארון לכרכרה, וב-14:15 החלה תהלוכה שבה ילוו המלך וכמה מבני משפחתו את הארון אל קשת וולינגטון שליד הייד פארק.
המלכה הרעיה קמילה ונשותיהם של הנסיכים וויליאם, הארי ואדוארד נסעו אחריה במכונית. חיילים עמדו בצדי הדרך, והיו גם נציגים של מדינות חבר העמים הבריטי, משטרת קנדה ועובדי מערכת הבריאות. המלכה זכתה למטחי כבוד בהייד פארק, ולאורך התהלוכה צלצל הפעמון בביג בן. ברחבת ארמון בקינגהאם הצדיע משמר המלך הצדעה מלכותית כשהארון חלף על פני אנדרטת המלכה ויקטוריה.
מעט אחרי 15:00 הגיעה התהלוכה לקשת וולינגטון שליד הייד פארק, ושם הונח הארון ברכב קבורה שנשא אותו אל טירת ווינדזור. הרכב יצא לשם אחרי הצדעה מלכותית ונגינת ההמנון, וחלף בדרך על פני המוני בריטים שגדשו את צדי המסלול שבו נסע.
ב-17:10 החל בטירת ווינדזור הטקס הבא, בתהלוכה שמשני צדיה הצטופף קהל של עשרות אלפים. המלך ובני משפחתו הצטרפו בהמשך לצעדה, והתהלוכה שלהם נעצרה בקפלת סנט ג'ורג' בטירת ווינדזור. שם, בהשתתפות 800 מוזמנים, החל ב-18:15 הטקס הפומבי האחרון שייערך למלכה לפני שתיקבר. הוא נוהל על-ידי הכומר הראשי של ווינדזור, והשתתפו בו גם אנשי צוותה האישי של המלכה וראשי ממשלות מהמדינות מחוץ לבריטניה שהיא שימשה כמלכתן עד מותה.
בכנסיות השוכנות ליד בתיה השונים של המלכה יישאו הכמרים תפילות במקביל, ולפני שההמנון נוגן לכבוד המלכה בפעם האחרונה הוסרו כתר האימפריה הממלכתי והשרביט שלה מהארון והונחו על המזבח. המלך צ'רלס השלישי הניח על הארון את אות משמר הגרנדירים של המלכה, ואחר כך הורד הארון אל אתר קבורה לבני משפחת המלוכה השוכן בעומק של כחמישה מטרים בבטן האדמה ומכונה "הכספת המלכותית". הכומר נשא מזמור, חלילן ניגן בחמת חלילים, ואז הושר ההמנון בגרסתו החדשה – "אלוהים נצור את המלך", אחרי 70 שנה שבהן שרו הבריטים "אלוהים נצור את המלכה".
מסע ההלוויה יגיע לסיומו ב-21:30 בטקס קבורה פרטי בקפלת ג'ורג' השישי בטירה, שבו ישתתפו בני משפחת המלוכה. המלכה תיטמן בו לצד בעלה, הנסיך פיליפ, שהלך לעולמו אשתקד בגיל 99.
ההלוויה מועברת בשידור חי ליותר מ-200 מדינות וטריטוריות ברחבי תבל. הבריטים הוזמנו לצפות בהלוויה גם ב-125 בתי קולנוע ברחבי הממלכה ובהקרנות על מסכים בפארקים, בכיכרות ובקתדרלות. כדי לאפשר לציבור לחלוק כבוד למלכה, הממשלה הגדירה את יום ההלוויה כיום חופש ציבורי: הבנקים, הבורסה של לונדון, משרדי הממשלה ורוב בתי העסק לא נפתחו. חלק מבתי החולים החליטו לדחות הליכים רפואיים שאינם דחופים.
ההיסטוריון אנתוני סלדון הסביר הבוקר את העניין העצום שמעוררת הלווייתה של המלכה ברחבי העולם: "המלכה אליזבת השנייה הייתה ללא צל של ספק הדמות המוכרת ביותר בעולם, המצולמת ביותר בהיסטוריה האנושית, זו שאותה אנשים זיהו בקלות הרבה יותר, ולמעשה העובדה שמנהיגי העולם נהרו ללונדון לרגל ההלוויה מלמדת הרבה על דמותה האייקונית".
אלפים בחוץ בלילה הקר של לונדון: "זה שווה את זה"
כבר לפנות בוקר, שעות לפני תחילת הטקסים, היה מרכז לונדון עמוס באלפי אזרחים שהגיעו לתפוס נקודת תצפית טובה על התהלוכות, ולפני הצהריים, כשעה לפני צאתו לדרך של מסע ההלוויה, הודיעו הרשויות בבירה כי כל האזורים המוקצים לקהל לצפייה בו התמלאו לחלוטין, ולא תותר כניסת צופים נוספים.
רבים מאלפי האזרחים שהגיעו לבירה העבירו שם את הלילה הקר באוהלים, בשקי שינה ובמיטות מתקפלות, ולגמו תה כדי להתחמם. אחרים ישבו או ישנו על הקרקע החשופה, כשרק מעיליהם מגינים עליהם. מלאני אודיי, מורה בת 60 שהעבירה את הלילה ליד ארמון בקינגהאם, סיפרה שחלקה את האוהל עם שתי בנותיה ועם נכדיה: "זו הזדמנות של פעם בחיים להיות חלק מהיסטוריה, לחלוק כבוד", אמרה. "האווירה ייחודית כל כך, הייתי חייבת לבוא. אין ספק שזה היה שווה את זה. זה המעט שיכולתי לעשות עבור המלכה. היא תמיד הייתה חלק גדול כל כך מחיי, תמיד הייתה שם כדי להנחות אותנו. היה אכפת לה כל כך מהמדינה הזו".
הקהל שהגיע למרכז לונדון בשעות שלפני הטקסים היה מגוון. אפשר היה למצוא בו גברים ונשים, מבוגרים וצעירים, תושבי לונדון ותושבי עיירות רחוקות. היו מי שפניהם נראו אבלות, והיו לעומתם מי שבאו לנצל את המאורע כדי לחגוג את המורשת הבריטית. קבוצה של שלוש נשים בכובעים הנושאים את דגל בריטניה שרה את ההמנון "אלוהים נצור את המלכה" בדרכה למסלול התהלוכה. קייטי וויליאמס, אחות בת 43 שהגיעה ללונדון אתמול והתייצבה במסלול התהלוכה בחצות הלילה, כינתה הבוקר את המלכה אליזבת "הסבתא של האומה", וכשזר פרטים בידה וצרור ממחטות בכיסה אמרה: "היה הייתה מעין מגנט שאנשים מכל רחבי המדינה נמשכו אליו. אהבנו אותה, כולנו כיבדנו אותה".
לפני הצהריים, בסמוך לתחילת הטקסים, סיפרה ויקי מקונקי, בת 70 מלונדון שהגיעה לצפות בתהלוכות: "היא הייתה כאן לאורך כל חיי. אני לא משתגעת במיוחד על משפחת המלוכה, אבל אני אוהבת את המלכה. הייתי חייבת להיות כאן". ג'ואל פסטנסטיין, אנליסט בן 28 ממנצ'סטר, הגיע גם הוא: "הערצתי את המלכה במשך שנים. אפילו הלכתי למסיבת יום ההולדת ה-80 שלה כילד כשהיא הייתה כאן בארמון. רציתי להשתתף בפרידה האחרונה ממנה". מריו ריד, איש צבא לשעבר מקנט, סיפר: "אנחנו קוראים לה 'הבוס' – פשוט באתי לחלוק לה כבוד. התמרקתי וצחצחתי את הנעליים לכבוד זה".