כך הרגלי האכילה שלנו מניעים גלי חום, שיטפונות ובצורות קטלניות
כך הרגלי האכילה שלנו מניעים גלי חום, שיטפונות ובצורות קטלניות
לפי מחקר חדש, פליטת גזי חממה הנובעת מייצור וצריכה של מזון, עשויה להוסיף כמעט מעלה שלמה לטמפרטורת כדור הארץ עד שנת 2100; המשמעות: מערכות המזון יכולות לבדן להוביל את האנושות לחציית רף ההתחממות המסוכן
בין הסופר השכונתי לקצב, מעטים מאיתנו מייחסים חשיבות למוצרים שנשלפים מן המדף הישר לסל הקניות ומשם לצלחת. אלא שכעת מתברר שדפוסי התזונה האנושיים דוחפים את כדור הארץ למשבר אקלימי וסביבתי חמור. לפי מחקר חדש שפורסם השבוע במגזין המדעי Nature Climate Change, פליטות גזי החממה להן אחראית מערכת המזון, ובעיקר ייצור בשר, חלב ואורז יגרמו לעולם להחמיץ את יעדי האקלים ויעלו לאנושות בהתחממות מסוכנת, שתוביל להתרבות של אירועי קיצון אקלימיים ובהם גלי חום קטלניים, שיטפונות ובצורות.
מדינות העולם נמצאות בצומת דרכים. הן נדרשות להכריע האם לבצע שינויים משמעותיים בצריכת האנרגיה שלהן ובדפוסי החיים, כדי לחתוך ב-40% את פליטות גזי החממה בעשור הזה ולאפסן עד אמצע המאה, ולהצליח לבלום התחממות מסוכנת של כדור הארץ. במסגרת הסכם האקלים העולמי (הסכם פריז) התחייבו המדינות לפעול לבלימת ההתחממות במעלה וחצי או לכל היותר שתי מעלות. מעבר לאנרגיה מתחדשת הוא הכרחי, אך אין בו די כדי להצליח להתמודד עם גודל האתגר בפניו ניצבת האנושות. לפי המחקר החדש, פליטת גזי חממה מהאופן שבו בני אדם מייצרים וצורכים מזון עשויה להוסיף 0.7-0.9 מעלות של התחממות - כמעט מעלה שלמה לאקלים של כדור הארץ עד שנת 2100.
כיצד מניעה הצלחת שלנו את משבר האקלים? גידולי מזון שונים כרוכים ביצירת גזי חממה, המצטברים באטמוספירה וגורמים לשינויי אקלים. אלו הופכים חמורים יותר משנה לשנה, כשהסבירות לאירועי קיצון אקלימיים עולה בהתאם לריכוז גזי החממה באטמוספירה. אך לא כל מזון המגיע לצלחת שלנו משפיע על האקלים בצורה זהה. מרבית גזי החממה מקורם בשלושה מזונות עיקריים: בשר מבעלי חיים כמו פרות ועיזים, חלב ואורז. כולם גם יחד מהווים לפחות 20% מהפליטות במערך המזון, אך כ-60% מהפליטות במערכת המזון נובעות מייצור מזון באמצעות בעלי חיים. בראש הטבלה – בשר בקר.
כדור הארץ כבר התחמם בכ-1.1 מעלות צלזיוס בהשוואה לעידן הטרום תעשייתי. המשמעות היא שמערכות המזון יכולות לבדן להוביל את האנושות לחצות את רף ההתחממות המסוכן. "הניתוח שלנו מוכיח בבירור שדפוסי הייצור והצריכה התזונתיים הנוכחיים אינם עולים בקנה אחד עם קיומה של אוכלוסייה גדלה תוך חתירה לעתיד אקלים בטוח״, סיכמו המדענים.
המחקר הנוכחי מצטרף למחקרים אחרים שפורסמו בשנים האחרונות, המראים כי מדינות עשירות יאלצו להפחית בצריכת בשר וחלב כדי להתמודד עם מצב החירום האקלימי. בעוד שתעשיית הבשר היא המזיקה והמזהמת ביותר – מפליטות גזי חממה, לזיהומי קרקע ומים וזלילה של שטחי ענק – מדינות העולם דווקא מסבסדות אותה מדי שנה. כך למשל, ארה"ב. ממשלת ארה"ב מוציאה 38 מיליארד דולר בכל שנה כדי לסבסד את תעשיות החקלאות, אך רק 0.04% מהסכום (כלומר, 17 מיליון דולר) מגיע לפירות וירקות. מיתר הסכום, נהנה משק החי. מה היה קורה אילו הייתה מסירה הממשלה את הסובסידיות? ביג מק שמחירו 5 דולר היה מזנק למחיר של 13 דולר, וקילו המבורגר היה נמכר תמורת 30 דולר, כך לפי אוניברסיטת ברקלי.
ומה קורה אצלנו?
התמריץ החיובי למשק החי קיים גם בישראל, שצריכת הבשר בה היא מהגבוהות בעולם. מרעה הבקר בישראל הוא אחד הגורמים המרכזיים לזיהום נחלים בחיידקים צואתיים, מקור לפליטות גזי חממה, ואף מומלץ להמעיט באכילתו לפי המלצות משרד הבריאות. אלא שביוני אשתקד ביטלו שרי החקלאות והאוצר דאז, עודד פורר ואביגדור ליברמן, את המכס על ייבוא בקר לישראל ועל מוצרי בשר, לצד תמיכה ישירה בחקלאים בגובה 420 מיליון שקל. עלותו של הצו לתקציב המדינה, לפי הערכות משרד האוצר, הוא כ-18 מיליון שקל בשנה באובדן ישיר של מסים. במשרדי הממשלה לא דיברו בקול אחד בנושא – ומשרדי הגנת הסביבה והבריאות התנגדו.
ארגוני סביבה ובהם גרינפיס, הפורום לתזונה בת קיימא, מגמה ירוקה, אנימלס ועוד התרעמו על ההחלטה לעודד באמצעות הפחתת מכסים ותמרוץ תעשיית החי צריכה של מזון מזיק, והחליטו לפנות לבג"ץ. ב-20 במרץ יערך דיון ראשון בעניין. "משמעות ביטול המכסים ומתן התמיכות היא עידוד צריכתם של מוצרי בשר בקר ובשר מעובד, שעה שמדובר במוצרים מזיקים ביותר מבחינה בריאותית וסביבתית: בשר מעובד סווג ע"י ארגון הבריאות העולמי כגורם ודאי לסרטן, המצוי באותה קטגוריה של רמת ודאות לסיכון עם חומרים כגון טבק ואסבסט, ובשר בקר סווג כחומר שהוא "ככל הנראה מסרטן" ונקשר אף הוא במחלות סרטן, לב וכלי דם, סוכרת, שבץ ועוד", כתבו הארגונים בעתירה. "תעשיית המזון מן החי, ובפרט גידול פרות ועגלים לבשר, אחראית, על פי ההערכות השמרניות, לפליטה של כ-14.5-20 אחוז מסך פליטות גזי החממה, וכרוכה בשימוש בזבזני ביותר במשאבי קרקע ומים, לרבות בירוא יערות גשם, באופן המעצים את משבר האקלים ומשבר המגוון הביולוגי".
בעוד ששינוי משק האנרגיה והמעבר מדלקי מאובנים (פחם, נפט וגז) תלויים בעיקרם בממשלות, מחקרים מעידים על כך שהפחתה של צריכת מזון מן החי ובעיקר בשר בקר, זוהי הפעולה האפקטיבית ביותר שיכול לבצע הפרט כדי להשפיע לטובה על הסביבה והאקלים. אך להחלטתה של המדינה לתמרץ צריכת מזונות מזיקים באמצעות ביטול מכסים ומימון התעשייה, ישנו משקל גבוה בהליך. לדברי ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל, ״שמירה על אקלים יציב ומניעת כאוס אקלימי הוא הדבר הבסיסי ביותר לו צריכה לייחל האנושות. הוא אפשרי אם נשכיל לעשות שני דברים נורא ברורים: להפסיק להפיק דלקים כמו גז ונפט ולשנות את הרגלי התזונה שלנו. שינוי בהרגלי התזונה נמצא גם בידינו וגם בידי הממשלה: לאכול יותר מזון מהצומח והרבה פחות מהחי גם מפחית פליטות גזי חממה מיטיב עם בעלי החיים ומשפר את הבריאות שלנו ושל הילדים שלנו. אבל בשביל שזה יקרה צריך מדיניות ממשלתית עקבית שמתיישרת עם צרכי השעה. המדיניות של ישראל עושה בדיוק ההפך ומעודדת אנשים לצרוך בקר ובשר מעובד, שמזיק לאקלים ולבריאות. באנו לשים לזה סוף ולדרוש מהמדינה להפסיק את פארסת הפטור ממכס שהיא מעניקה לייבוא בשר בניגוד להמלצות אנשי המקצוע במשרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה".
