בית המשפט בשוויץ דחה את בקשת בני שטיינמץ לבטל את עונש המאסר
בית המשפט בשוויץ דחה את בקשת בני שטיינמץ לבטל את עונש המאסר
איש העסקים הישראלי ביקש לבטל את המאסר בן שלוש השנים שהוטל עליו בשוויץ לאחר שהורשע בתשלום שוחד בגינאה, אך נדחה; עורכי דינו טוענים כי מדובר "בהחלטה מפתיעה" ומתכוונים לערער
בית המשפט בשוויץ דחה את בקשתו של איש העסקים הישראלי בני שטיינמץ לביטול עונש המאסר שנגזר עליו לאחר שהורשע בתשלום שוחד בגינאה, כך לפי דיווח בסוכנות הידיעות הצרפתית AFP.
שטיינמץ הורשע באפריל 2023 בז'נבה בתשלום שוחד לבכירים במדינה האפריקאית, וזאת בתמורה לקבלת זכויות כרייה במחוז סימנדאו בדרום מזרח המדינה, שכולל לפי ההערכות את עתודות עפרת הברזל מהגדולות בעולם. שטיינמץ, שהרוויח את הונו מיהלומים, הואשם שיצר רשת פיננסית מורכבת כדי לשלם את השוחד על מנת להבטיח את השגת האישורים.
בית המשפט השוויצרי גזר עליו עונש מאסר של שלוש שנים, כשמחציתו על תנאי. אולם גזר הדין הוקפא עד לסיום הליך הערעור בערכאות הגבוהות בשוויץ.
במקביל לערעור, בספטמבר עתרו עורכי דינו של שטיינמץ בבקשה לבטל לגמרי את ההרשעה, זאת בהתבסס על מסמכים שלא פורסמו עד אז ולטענתם הצביעו על הפרות חמורות מצד התביעה. לפי עורכי הדין, המסמכים התגלו במסגרת חקירה ישראלית בנושא וכללו תכתובת מייל עם הרשויות השוויצריות שהציגו את הפעולות הלא חוקיות לכאורה בהן נקט התובע קלאודיו מסקוטו, שעמד בתחילה בראש החקירה נגד שטיינמץ. לטענתם, מסקוטו "העניק באופן לא חוקי חסינות לעד בתמורה לעדות נגד שטיינמץ".
אולם, בית המשפט האזורי בז'נבה דחה את כל הטיעונים הללו, ומצא כי הצעת החסינות הייתה "תיאורטית" בלבד. "בית המשפט דוחה את הבקשה לבחינה מחודשת" של פסק הדין, כך לפי הפסיקה שהתקבלה ב-15 בנובמבר ופורסמה אתמול.
עורכי הדין של שטיינמץ טענו בתגובה כי מדובר "בהחלטה מפתיעה", שלדבריהם מייצגת "הכחשה של המציאות". הם הוסיפו כי בכוונתם לערער על הפסיקה בבית המשפט הגבוה ביותר בשוויץ, שבו גם דנים בערעור על פסק הדין.
כתב האישום נגד שטיינמץ הוגש בינואר ב-2021 ולפיו הוא שילם שוחד לאשתו של נשיא גינאה לשעבר לנסאנה קונטה ולבכירים אחרים. לפי התביעה, שטיינמץ השיג את זכויות הכרייה הנחשקות זמן קצר לפני מותו של קונטה ב-2008 וזאת לאחר ששילם שוחד לאורך שנים, בסכום כולל של כ-10 מיליו דולר. בזכות שוחד זה הורה קונטה לפי האישומים לבטל אישורים שניתנו במקור לחברת ריו טינטו ולהעביר אותם לחברה של שטיינמץ. חודשים לאחר מכן מכרה החברה החזקה של 51% לחברת הכרייה הברזילאית Vale עבור 2.5 מיליארד דולר. הפרשה הסתבכה ב-2013, אז הורה נשיא גינאה אלפה קונדה, הראשון במדינה שנבחר באופן דמוקרטי, על חקירה בנושא, שהובילה לשלילת הזכויות מהחברה של שטיינמץ.