פרשנותהחיזור האיראני עבד, ויאפשר לסעודיה להתרכז בכלכלה
פרשנות
החיזור האיראני עבד, ויאפשר לסעודיה להתרכז בכלכלה
הסכם הנורמליזציה בין סעודיה לאיראן הפתיע את המערב וישראל, אך משקף צירוף אינטרסים. מצד איראן: סיוע לכלכלה ופריצת המצור המדיני, ומצד סעודיה: סיום הלוחמה בתימן שמעכבת את התפתחותה. המתווכת, סין, זוכה באחיזה חזקה יותר במזרח התיכון
בזמן שבישראל קידמו את הרעיון לנורמליזציה קרובה עם סעודיה בחסות אמריקאית, הפתיעה הממלכה ביום שישי האחרון והודיעה על הסכם נורמליזציה דווקא עם היריבה המרה - איראן. ההודעה על פיוס, שבע שנים אחרי ניתוק היחסים הדיפלומטיים, הדהימה את המערכת הבינלאומית בכלל ואת המזרח התיכון בפרט. רק יום אחד לפני ההודעה על הפיוס, שיצאה מסין עמדה סעודיה בראש דיון ברמת שרי החוץ של הליגה הערבית בקהיר כדי לדון "באיום האזורי מצד איראן". יוזכר כי בשפל שאליו הגיעו היחסים מאז 2016 אף כינה האיש החזק בסעודיה, יורש העצר מוחמד בן סלמאן, את המנהיג העליון של איראן עלי ח'מינאי כ"היטלר של המזרח התיכון".
אינטרסים משותפים
אם מנטרלים את המתח הדתי (הסוני־שיעי) בין שתי המדינות ואת חוסר האמון שנצבר עד כה בין שתי ההנהגות, לשתי המדינות יש אינטרסים משותפים משמעותיים בעיקר בתחום הכלכלי. שתי המדינות חברות באופ"ק ושואפות למחיר חבית נפט שישרת את האינטרסים שלהן. את זה ניתן להשיג רק באמצעות תיאום והבנות. עם שליטה ביותר מ־35% מעתודות הנפט של מדינות אופ"ק, לתיאום הסעודי־איראני יכולה להיות השפעה גדולה על מחירי הנפט.
הבנות מדיניות בין סעודיה לאיראן משמעותיות לכלכלות שתי המדינות. התחרות האזורית בין השתיים והעימותים האלימים - בסוריה ובתימן - הביאו בשנים האחרונות את שתי המדינות להפנות עשרות מיליארדי דולרים למאמץ המלחמתי או למימון פרוקסיז במרחב. הנמכת הלהבות בין השתיים תאפשר להפנות את אותם מיליארדים לפיתוח ולצמיחה.
בין שתי המדינות קיים גם פוטנציאל מסחרי לא מבוטל ולא ממומש: המשק הסעודי חצה בשנה שעברה את רף טריליון הדולר, בעוד המשק האיראני תחת הסנקציות מהמערב עדיין מגיע לשווי של כ־360 מיליארד דולר. מאז נותקו היחסים ב־2016 בין שתי המדינות הסחר ביניהן היה אפסי, אך שנה לפני הנתק עמד הסחר בין הצדדים סביב ה־330 מיליון דולר, ובשנים 2006־2007 היה הסחר בין השתיים כ־850 מיליון דולר בשנה. עדיין סכומים קטנים יחסית, אך כאלה המעידים על פוטנציאל ההתרחבות.
בתקופה האחרונה ניכר מאמץ בעיקר מצד האיראנים לנסות ולחזר אחרי הסעודים כדי לשקם את היחסים. נראה שמאמץ זה הוגבר מאז ספטמבר האחרון כשפרצו המחאות הפנימיות נגד משטר האייתוללות. המחאות הללו, שמאז דעכו, הבהירו שחלקים נרחבים מהציבור האיראני, ובייחוד בקרב הדור הצעיר, שולל את הלגיטימיות של המשטר.
המחאה הפנימית והסנקציות הבינלאומיות שרק התגברו מאז המעורבות האיראנית בלחימה באוקראינה לצד רוסיה - החמירו את המצוקה הכלכלית. הדבר בא לידי ביטוי בצניחה לשערים היסטוריים של המטבע המקומי, בבריחת משקיעים משוק ההון ובהתגברות האינפלציה, שהשנה צפויה להגיע ליותר מ־50%. עבור המשטר האיראני שיקום היחסים עם היריבה האזורית הגדולה ביותר הוא לא רק איתות לזירה האזורית על פריצת הבידוד, אלא גם מסר פנימה לתוך איראן לגבי יציבותו והלגיטימיות שלו. במשטר יכולים להיות מרוצים מהאפקט המידי שיצרו הידיעות על ההסכם, שכן שער הדולר בשוק השחור ירד מכ־500 אלף ריאל ביום שישי טרם נודע על ההסכמות לפחות מ־450 אלף ריאל בשבת. עם זאת, כדי להעלות את המשק האיראני על פסים חיוביים יידרש הרבה יותר מאשר ההבנות עם סעודיה.
טרנספורמציה כלכלית
השאלה הגדולה היא מה חולל את המהפך בעמדה הסעודית בניסיון לפתוח דף חדש עם האיראנים, למרות משקעי העבר, חוסר האמון והחשש מהפרות עתידיות של האיראנים. לשאלה זו יש מגוון של תשובות. מבחינת העיתוי ניתן להצביע על שני כיוונים. ראשית, היענות לנותנת החסות על השיחות החשאיות - סין. הסעודים הגיעו לשולחן המו"מ בהזמנת הסינים, שהיחסים עמם הולכים ומתהדקים. בדצמבר האחרון קיבלה סעודיה בכבוד מלכים את הנשיא הסיני, שי ג'ינגפינג, וכינסה לכבודו פסגה עם מנהיגי האזור. במהלך אותו הביקור נחתמו שורה של הסכמי שיתוף פעולה בין המדינות, במה שהיווה איתות נוסף לכך שהסעודים מעוניינים בהעמקת היחסים עם המעצמה האסייתית, וזאת למרות חוסר שביעות הרצון מצד בעלת הברית המסורתית, ארה"ב. נראה שהערבויות שקיבלה סעודיה מסין בנוגע להסכם עם איראן היו גורם חשוב בהחלטה.
שנית, לא פחות חשוב בשיקול הסעודי, הוא המצב הפנימי בממלכה: שנת 2022 היתה שנת שיא לכלכלה הסעודית זה למעלה מעשור, עם שיעור צמיחה של 8.7% בעיקר בזכות הכנסות הנפט שהסתכמו בכ־230 מיליארד דולר. לסעודים ברור שהשנה הנוכחית תהיה פחות מוצלחת, עם צפי צמיחה של פחות מ־4% - וזו הסיבה שהממשלה בראשות בן סלמאן בוחרת להאיץ את הרפורמה הכלכלית הידועה בשם "חזון 2030" לגיוון מקורות ההכנסה מעבר למגזר הנפט.
רק בשבוע שעבר במסגרת זו אישרה הממשלה הסעודית תוכנית למשיכת המטות האזוריים של חברות רב לאומיות לריאד, וזאת כחלק מהשאיפה של הממלכה לנגוס במעמד האמירויות כמרכז הסחר והעסקים של האזור. אם נשקף לחזון הזה סיכון, אחד המרכזיים שבו הוא האיום מתימן השכנה. סעודיה, שנכנסה למלחמה בפרוקסי האיראני בשנת 2015, מוצאת את עצמה שמונה שנים מאוחר יותר תחת איום רציני של טילים בליסטיים וכטב"מים מתוצרת איראן על עריה ומתקניה הכלכליים המשמעותיים - לא משהו שאמור לדרבן משקיעים זרים. מבחינת הסעודים, ההפשרה ביחסים עם איראן היא מפתח להסרת האיום מתימן.
