פרשנותהחשש בטורקיה: רוח המפקד מלבה את האינפלציה
פרשנות
החשש בטורקיה: רוח המפקד מלבה את האינפלציה
העלאת ריבית של 2.5% אכזבה את האנליסטים ושלחה את הלירה להמשך ירידות. הערכות: הנשיא ארדואן, שאינו דוגל בריבית גבוהה, עדיין משפיע על הבנק המרכזי. הנשיא פועל לאושש את הכלכלה דרך שת"פ עם המפרציות
בשבוע שעבר עשתה טורקיה צעד נוסף, אם כי לא מספק מבחינת השווקים, במסגרת ניסיונותיה להתמודד עם רמת אינפלציה שלפי נתונים רשמיים מתקרבת ל־40%. במקביל סיים הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן את מסעו הראשון בחו"ל מאז נבחר בחודש מאי לכהונה נוספת. ארדואן חזר משלוש מדינות מפרציות כשבאמתחתו הסכמים בשווי עשרות מיליארדי דולרים, האמורים לסייע למשק הטורקי להיחלץ כבר בטווח הקצר מהמצוקה שבה הוא שרוי בחמש השנים האחרונות.
ביום חמישי החליט הבנק המרכזי הטורקי על העלאת ריבית בשיעור של 2.5%, השנייה מאז נבחר ארדואן לכהונה הנוכחית. בעקבות המהלך, הריבית במשק הטורקי עומדת עתה על 17.5%. מדובר בשינוי מדיניות חד, שכן בשנים האחרונות הנהיג הנשיא מדיניות של הורדת ריבית (עד 8.5%) בכדי לעודד את הצריכה והצמיחה. מדיניות זו התבררה כהרסנית למשק הטורקי, שהאינפלציה בו נסקה בשלהי 2022 ליותר מ־85%. כתוצאה, הלירה נחלשה ויתרות המט"ח הידלדלו. בעקבות כניסת הממשלה החדשה הציב הבנק המרכזי יעד שאפתני — הורדת האינפלציה ל־5%, אם כי כלכלנים רבים סבורים כי בשלב זה היעד איננו ריאלי.
למרות שתי העלאות הריבית האחרונות, הלירה עדיין מתקשה להתאושש. ההודעה האחרונה אף הביאה להיחלשות נוספת של הלירה לשפל של קרוב ל־27 לירות ל־1 דולר. מאז תחילת השנה נחלש שער הלירה מול הדולר בכ־30%. המשך הירידה בכוחו של המטבע הטורקי היא תוצאה של האכזבה השוררת בשוק הטורקי ממה שנתפש כצעדים "שלא הולכים עד הסוף" במלחמה נגד האינפלציה והחשש כי לרוח המפקד של ארדואן, שאינו דוגל בריבית גבוהה, עדיין יש השפעה על החלטות הבנק המרכזי.
בטרם פורסמה החלטת הריבית האחרונה, מומחים צפו כי היא תהיה בשיעור של 5%. העלאה של 2.5% בריבית במצב בו המשק מתמודד עם אינפלציה של כ־40% לדעת רבים מהכלכלנים איננה מסר מספק לגבי נחישותו ויכולתו של הבנק המרכזי להביא להורדת מחירים, המכרסמים בכוח הקנייה של משקי הבית במדינה.
האינפלציה הגבוהה אינה הבעיה היחידה עמה נאלצים הטורקים להתמודד. לאחר שרוחות הניצחון של ארדואן התפוגגו, ועמן גם הטבות והבטחות הבחירות שלו, החלה הממשלה בנקיטת שורה של יוזמות שנועדו מצד אחד לצמצם את הצריכה ומאידך להקטין את ההוצאה הציבורית, שהגיעה לשיא לפני הבחירות. במסגרת זו, בשבוע שעבר, הודיעה הממשלה על העלאת מס חדה על סוגים שונים של דלקים, שהקפיצה את מחירי הדלק עבור הצרכן הטורקי בכ־20%. מוקדם יותר החודש העלתה הממשלה הטורקית את המע"מ על שורה של מוצרים מ־18% ל־20%. בנוסף, התייקרו עוד שירותים, כמו למשל תוספת של 50% לאגרת הנפקת דרכון וכן העלאת המס על כספי זכייה במשחקי הימורים.
בשבוע שעבר ערך ארדואן סיור בשלוש מדינות המפרץ — סעודיה, קטאר ואיחוד האמירויות. העובדה שאלו היו היעדים הראשונים שלו מחוץ לטורקיה מאז נבחר שוב מלמדת על מידת החשיבות שמייחסים באנקרה למפרציות, כחלק מהקלה על הבעיות הכלכליות של המדינה. הסיור במפרץ, בדגש על ריאד ואבו דאבי, מבטא את השינוי במדיניות החוץ של טורקיה במהלך השנה האחרונה — הפחתה למינימום של עימותים ומתיחויות עם מדינות האזור.
יחסי טורקיה עם סעודיה והאמירויות התקררו אחרי האביב הערבי בשנת 2011, כשארדואן התייצב לצד התנועות האיסלאמיסטיות שקראו תיגר על המשטרים הערביים, ובעיקר במצרים. בשנת 2018 הידרדרו יחסי טורקיה־סעודיה לשפל, עם חיסולו של העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י בקונסוליה הסעודית באיסטנבול. במסגרת ההתפייסות האזורית והנמכת הלהבות, שוקמו גם היחסים עם ישראל, שהיו צפויים להגיע לשיא ביום שישי הקרוב עם ביקור של ראש הממשלה בנימין נתניהו בטורקיה, ביקור שנדחה עקב מצבו הרפואי. התפייסות משמעותית נוספת שהוביל ארדואן באחרונה היא עם מצרים, אחרי נתק ממושך מאז עלה לשלטון עבדאלפתאח א־סיסי.
לפי מקורות טורקיים, באנקרה קיימת ציפייה כי אחת התוצאות המיידיות של סיור ארדואן במפרץ תהיה השקעה ישירה של כ־10 מיליארד דולר בנכסים במשק הטורקי, אם כי לא נמסרו פרטים לגבי אותם נכסים. בטווח הארוך יותר צפויה השקעה מפרצית בשווי של 25־30 מיליארד דולר נוספים.
תחנתו הראשונה של ארדואן במפרץ היתה סעודיה, שם נחתמה שורה ארוכה של הסכמי שת"פ כלכלי בשווי לא ידוע. אחד ההסכמים היותר מעניינים היה של רכישת כטב"מים מתוצרת טורקית לצבא הסעודי. סעיף חשוב בהסכם, המסביר את האינטרס הסעודי, כלל גם העברת הידע מטורקיה לסעודיה בנושא ייצור הכטב"מים. כמו מדינות נוספות במפרץ, הממלכה מיישמת בימים אלה תוכניות לגיוון כלכלי מעבר למגזר הנפט, ותעשייה צבאית מקומית היא אחת הדרכים לכך. יש לציין כי סעודיה כבר הוכיחה את רצינותה ביחס לטורקיה ולהמשך שלטונו של ארדואן כשהזרימה במרץ האחרון 5 מיליארד דולר לקופת הבנק המרכזי באנקרה כדי לבלום את הידלדלות יתרות המט"ח במדינה.
במהלך ביקורו של ארדואן בתחנתו האחרונה בסיור — אבו דאבי — נחתמו הסכמים במגוון של תחומים, כמו אנרגיה, טכנולוגיה, תעשיות צבאיות ועוד, בשווי כולל של כ־51 מיליארד דולר. הסכמים אלה הם המשך ישיר ל"הסכם השותפות הכלכלית" המקיף שעליו הכריזו שתי המדינות רק במרץ האחרון. מטרתו של הסכם זה היא להגדיל את שווי הסחר הדו־צדדי (מחוץ לנפט) ל־40 מיליארד דולר בשנה עד שנת 2028. שווי הסחר שאינו נפט בין שני הצדדים הסתכם בכ־19 מיליארד דולר בשנה שעברה, עלייה של 40% לעומת 2021 ו־112% לעומת 2020, מה שהכניס את טורקיה לרשימת עשר שותפות הסחר המובילות של איחוד האמירויות. לכל אלה יש להוסיף את הודעת אבו דאבי עוד ב־2021 על השקת קרן השקעות בשווי של 10 מיליארד לתמיכה במגזרים שונים במשק הטורקי.
הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת, concordmena.com
