כך יכולים תושבי המדינות העשירות לסייע בהצלת כדור הארץ
כך יכולים תושבי המדינות העשירות לסייע בהצלת כדור הארץ
טיוטת החלק השלישי של דו"ח הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים כוללת שורה של צעדים שנועדו להקטין את הסיכון ממשבר האקלים, בהם הימנעות מקירור או חימום יתר של בתים, צמצום הטיסות ומעבר לדיאטות עם נתח גבוה של חלבון מהצומח
פליטות גזי החממה צריכות להתחיל לרדת בתוך ארבע שנים, תחנות כוח פחמיות ומבוססות גז מחצבים חייבות להיסגר בעשור הבא, ובני האדם חייבים לבצע שינויים התנהגותיים וצריכתיים משמעותיים אם האנושות רוצה להמנע מקריסה מוחלטת של האקלים העולמי – כך עולה מהדלפה של טיוטת החלק השלישי של דו"ח הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC).
בשבוע שעבר פורסם חלקו הראשון של הדו"ח, שסקר את הידע המדעי שנצבר בעשור האחרון על שינוי אקלים. הוא התריע שהעיכוב העולמי בהפחתת פליטות גזי חממה יצר מצב שבו כבר לא ניתן יהיה למנוע את החמרת ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים ב-30 השנים הקרובות, כאשר כבר עתה כמה מהשינויים הם בלתי-נמנעים ובלתי-הפיכים. בשנה הבאה יפורסמו החלק השני, שיעסוק בהשפעות הרוחביות של משבר האקלים, והחלק השלישי, שיעסוק בפתרונות אפשריים.
החלק השלישי עתיד להתפרסם במרץ 2022 לכל המוקדם, ואולם, קבוצה קטנה של מדענים שהיו מעורבים בכתיבת הדו"ח החליטו להדליף אותו כבר עתה. זאת, מחשש שהממשלות החברות ב-IPCC יפעלו לדילול מסקנותיו כפי שהן מוצגות בחלק המסכם של הדו"ח, שהוא זה שזוכה למרב תשומת הלב התקשורתית והממשלתית. החשש נובוע, בין השאר, מכיוון שמסקנות אלו קוראות לשינויים מרחיקי לכת באורח החיים המערבי, ובכללן קביעה שאנשים עשירים בכל מדינה אחראים להרבה יותר פליטות גזי חממה מעניים.
לפי הדו"ח המודלף, שנחשף במגזין הספרדי CTXT, העשירון העליון העולמי אחראי ל-36% עד 45% מהפליטות, בשעה שהעשירון התחתון אחראי רק ל-5% מהן. "דפוסי הצריכה של צרכנים בעלי הכנסה גבוהה קשורים בטביעת רגל פחמנית גדולה", נכתב, לפי דיווח בגארדיאן. "פולטי-על אחראים למרבית הפליטות במגזרים מרכזיים, למשל המאיון העליון אחראי ל-50% מהפליטות מתעופה".
על מנת להגביל את משבר האקלים, תושבי מדינות עשירות ועשירים במדינות אחרות יידרשו לשינויים בסגנון החיים כמו הימנעות מקירור יתר או חימום יתר של בתים, התניידות בהליכה או רכיבה על אופניים, צמצום טיסות והפחתת השימוש במכשירים זוללי אנרגיה. גם דפוסי האכילה צריכים להשתנות. "מעבר לדיאטות עם נתח גבוה של חלבון מהצומח באזורים שבהם יש צריכה עודפת של קלוריות ומזון מן החי יכולה להוביל להפחתה משמעותית בפליטות, לצד הטבות בריאותיות. דיאטות מבוססות צמיחים יכולות להפחית את הפליטות ב-50% בהשוואה לדיאטה מערבית ממוצעת", נכתב.
הדו"ח שב ומזהיר שיש צורך בפעולה מיידית ומשמעותית להפחתת הפליטות בחצי עד 2030 ואיפוס מלא עד 2050 על מנת להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות, מה שימנע את ההשפעות החמורות ביותר של קריסה אקלימית רחבה. "פעולות חלשות בטווח הקרוב יהפכו את הגעה ליעד זה לבלתי-אפשרית, שכן הן מתבססות על ציפייה לפריסה עתידית מואמת של מהלכי מדיניות וטכנולוגיה, שאינה תואמת את הראיות והתחזיות הקיימות".
בנוסף, יש כיום מחסור חמור בהשקעות הדרושות על מנת לקדם כלכלה דלת-פחמן. ההשקעות כיום קטנות פי 5 מהדרוש על מנת לעמוד ביעד הפחות שאפתני של הגבלת ההתחממות ל-2 מעלות. "השקעות ותשתיות מתוכננות וקיימות, אינרציה מוסדית והטיה חברתית לטובת הסטטוס-קוו מובלים לסיכון של נעילת פליטות עתידיות שיהיה קשה או יקר לקזז". הבעיה חמורה במיוחד כשמדובר על הקמה של תחנות כוח מבוססת פחם או גז מחצבים חדשות. לאלו יש לרוב אורך חיים של כמה עשורים, אך פעילות כל התחנות מסוג זה צריכה להפסק בתוך 9 עד 12 שנים.
טכנולוגיות ללכידה ואחסון פחמן לא מפותחות מהר מספיק על מנת לשחק עדיין תפקיד מרכזי, אך הן קריטיות להגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלות. מנגד, אנרגיות סולאר ורוח וסוללות כיום זולות במיוחד הודות למדיניות שמעודדת שימוש בהן.
