האתגרים של מקרון: ביטחון תעסוקתי נמוך ושחיקת כוח הקנייה
האתגרים של מקרון: ביטחון תעסוקתי נמוך ושחיקת כוח הקנייה
בכהונתו השנייה ייאלץ נשיא צרפת להתמודד עם הסוגיות הכלכליות הבוערות שליוו את קמפיין הבחירות. אינפלציה מטפסת, היחלשות כוח הקנייה של האזרח הממוצע והתוכנית השנויה במחלוקת להעלאת גיל הפרישה, שהוא מהנמוכים ב־OECD
לאחר שידעכו חגיגות הניצחון נשיא צרפת עמנואל מקרון, שזכה אתמול בכהונה שנייה, ייאלץ לחזור ולהתמודד עם הסוגיות הכלכליות הבוערות שניצבו במוקד קמפיין הבחירות שלו, ובראשן יוקר המחיה המאמיר שכבר הצית באחרונה מחאות חברתיות במדינה.
סמוך להודעת הניצחון, שר האוצר הצרפתי ברונו לה מר חזר והדגיש כי לממשלה מחכה עבודה רבה. "יש הרבה מה לעשות. עלינו להתייחס לעניין האינפלציה, הכלכלה ותיעוש מחדש", ציין.
בצל המלחמה באוקראינה, שסופה אינו נראה באופק, מקרון יתייצב מול האתגר של החזרת הצמיחה לכלכלה הצרפתית, זאת תחת איום האינפלציה הגלובלי. אף שצרפת היא יצואנית מובילה של מוצרי פארמה, ציוד צבאי וכלי רכב, היקף היצוא טרם חזר לרמות שקדמו למגפה, והסנקציות שהשיתה הקואליציה המערבית על רוסיה צפויות רק להקשות על ההתאוששות.
האינפלציה מטפסת: כוח הקנייה נשחק
בעקבות מגמת עלייה שהחלה בקיץ שעבר, האינפלציה בצרפת הגיעה בחודש שעבר לרמה של 4.5%. בה בעת מדובר בשיעור שהוא מהנמוכים באיחוד האירופי, לעומת 7.3% אינפלציה בגרמניה ו־9.8% בספרד למשל. אחת הסיבות לכך היא שמרבית אספקת החשמל במדינה מגיעה מתחנות כוח גרעיניות, כך שהיא מוגנת יחסית מהעליות במחירי הנפט והגז. עם זאת, שיבושים שאירעו באחרונה בתחנות הכוח, בנוסף לחורף קשה במיוחד, יצרו משבר היצע שהוביל לעליות מחירים, חרף מהלכי ההגנה.
משבר החשמל הוא כה דרמטי, עד כי חברות ברחבי צרפת, ובראשן ענקית המרכולים קארפור, הודיעו החודש על נקיטת מהלכים לצמצום הצריכה. במהלך הקמפיין מקרון התחייב להגדיל את ההשקעות בתחנות הכוח הגרעיניות כדי למנוע הישנות תקלות רחבות היקף כמו אלה שנרשמו בחורף האחרון.
לקראת הבחירות לנשיאות, כוח הקנייה של אזרחי צרפת הוגדר כדאגתם המרכזית, אף שלפי נתוני הממשלה, ההכנסה הפנויה ברוטו, המשמשת כמדד לבדיקת כוח הקנייה, צמחה בקצב מהיר פי שניים תחת מקרון לעומת שני הנשיאים שקדמו לו, פרנסואה הולנד וניקולא סרקוזי, זאת בסיוע קיצוצי מסים ויצירת משרות.
אך משום שמחירי המזון והדלק נמצאים במגמת עלייה, בשילוב העובדה כי העלויות הקבועות, כמו דיור, ביטוח, אנרגיה וחשבונות טלפון מהווים חלק משמעותי מהתקציב של אזרחי צרפת - הציבור מאותת על מאבק הישרדות יום-יומי. סקר של חברת Infop, שפורסם בחודש שעבר, הראה כי 69% מהצרפתים חשים שכוח הקנייה שלהם נשחק במהלך כהונתו הראשונה של מקרון.
עבור עשירי צרפת, שמקרון נחשב פטרונם, התמונה כמובן שונה, ובתקופת כהונתו הראשונה כוח הקנייה שלהם טיפס. לפי מחקר שפרסם בנובמבר שעבר המכון הצרפתי לחקר מדיניות ציבורית (IPP), האחוזון העליון של עשירי צרפת נהנה מעלייה של 2.8% בהכנסות, לעומת עלייה של 1.6% עבור הצרפתים ככלל. ה־5% העניים ביותר מקרב משקי הבית הצרפתיים היו המפסידים הגדולים ביותר, לאחר שכוח הקנייה שלהם נשחק ב־0.5% בממוצע במהלך אותה תקופה.
הפערים הללו הובילו באחרונה לשביתה ארצית ולחסימה של מאגרי דלק בידי תושבי האזורים הכפריים, שנסמכים במידה רבה על רכבים פרטיים. כעת, משנבחר לכהונה שנייה, משקיפים תוהים אם יצליח מקרון לעמוד בפרץ נוסף של מחאות בסדר הגודל של מחאת האפודים הצהובים, שפרצה בשל מסי דלק גבוהים ועלויות מחיה מזנקות, והסלימה למחאה אלימה וגורפת נגד הממשלה.
לקראת הבחירות לנשיאות, ובעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, ממשלת צרפת הציגה שורה של צעדים נדיבים להגנה על כיסי הצרכנים. אלה כללו קביעת רף עליון של 4% להעלאת מחירי החשמל במהלך 2022; מענק חד־פעמי בגובה 100 יורו שהוענק למשפחות מעוטות הכנסה כדי לסייע להן בהתמודדות עם מחירי האנרגיה המאמירים; וסבסוד מחירי הדלק ב־15 יורו־סנט לליטר. כפועל יוצא הגבלת העליות במחירי החשמל גרעה עד כה כ־8 מיליארד יורו מהקופה של חברת החשמל הממשלתית EDF, שהיא הספקית העיקרית בצרפת ומשמשת כ־85% מהאוכלוסייה.
האבטלה בירידה: הביטחון התעסוקתי נמוך
במהלך כהונתו הראשונה של מקרון שיעור האבטלה בצרפת רשם אמנם ירידה, אך הוא נותר עדיין אחד הגבוהים באיחוד האירופי, ברמה של 7.4%. זאת לעומת שיעורים של כ־5% בפורטוגל, ברומניה ובבלגיה, וכ־3% בגרמניה, בפולין ובהולנד.
במקביל משקיפים מדגישים כי משרות רבות בצרפת נחשבות כבעלות ביטחון תעסוקתי נמוך, זאת בהתאם למדיניות הממשלה שהתחייבה בפני חברות כי יוכלו לפטר עובדים בקלות בתקופות של משבר. לפי נתוני Insee, ב־2020 היו 3.3 מיליון אנשים בצרפת שמועסקים במשרות כאלה, כ־12.4% מכלל המועסקים במדינה.
מעבר לעלייה בחוסר הביטחון התעסוקתי, כהונתו הראשונה של מקרון התאפיינה בירידה כוללת באיכות המשרות. בדיקה של אתר התחקירים Media part גילתה כי שבוע העבודה הממוצע בצרפת ירד מהיקף של 32 שעות ברבעון השני של 2017, אז נבחר מקרון, ל־30.9 שעות ברבעון השלישי של 2021. ירידה זו נגרמה בחלקה ממשבר הקורונה, אך היא גם שימשה סמן להידלדלות הגורפת באיכות המשרות. הירידה באבטלה לא היתה ההישג השנוי במחלוקת היחיד של ממשלת מקרון. בינואר האחרון הממשלה ציינה בגאווה כי ב־2021 הוקמו כמעט מיליון עסקים בצרפת, "שיא היסטורי" לפי לה מר. עם זאת, בפועל, כ־641 אלף מהעסקים הללו, למעלה ממחציתם, היו עסקים זעירים של אדם אחד.
פצצת הזמן: רפורמה מתוכננת בפנסיה
הרפורמה המתוכננת במערך הפנסיה הצרפתי, שנחשבת על ידי רבים לאובססיה של מקרון, כבר הוציאה את הצרפתים לרחובות במהלך כהונתו הראשונה. מוקדם יותר החודש, בישורת האחרונה של הקמפיין, כאשר סקרים הצביעו על המשך התחזקותה של מרין לה פן, מקרון קיבל את ההחלטה למתן את המהלכים המתוכננים. בביקור שערך באזורי כרייה בצפון צרפת, שהפכו למעוזים של הימין הקיצוני, הנשיא אמר כי "הבין את המסר", והכריז כי הוא מוכן לדחות את יישומה של תוכנית הרפורמה, וגם להעלות את גיל הפרישה המתוכנן מ־62 ל־64, ולא ל־65 כפי שתכנן בתחילה. זאת, לדבריו, בניסיון לייצר קונצנזוס. כצפוי, מבקריו הגדירו את המהלך "תרגיל בחירות" שלא יתממש אם ייבחר בשנית. "אני מוכן לשנות את לוח הזמנים ולומר שאנחנו לא חייבים בהכרח ליישם את הרפורמה עד 2030 אם זה יותר מדי מדאיג אנשים", ציין. התחייבותה של לה פן להשאיר את גיל הפרישה על כנו, ואף להורידו ל־60 למי שהחלו לעבוד בגיל 20, סייעה לה אמנם לגייס קולות, אך הצרפתים נשארו כעת עם התוכנית המרוככת של יריבה. בפועל, ובסטייה מהבטחתו לכורים, מקרון צפוי לקיים התייעצויות עם ארגוני עובדים כדי לבדוק את האפשרות להעלות את גיל הפרישה ל־64 ייתכן שעד 2027.
הניסיונות של מקרון לבצע את הרפורמה במערך הפנסיה מתבצעים על רקע פערים משמעותיים לעומת כלכלות מערביות אחרות, כאשר הלכה למעשה גיל הפרישה של העובדים הצרפתים הוא מהנמוכים במדינות המפותחות: 60.4 לנשים ו־60.9 לגברים. לשם השוואה, גיל הפרישה בארצות הברית עומד על 64.9 לגברים ו־64.7 לנשים, כאשר בבריטניה עומד גיל הפרישה הממוצע על 63.5. בעקבות זאת העלויות הפנסיוניות בצרפת הן מהגבוהות בעולם, ומהוות נטל על הקופה הציבורית. צרפת מוציאה 13.7% מהתמ"ג שלה על פנסיות, נתון גבוה פי שניים כמעט לעומת הממוצע במדינות ה־OECD.
