אמריקה בוחרת"ביידן הוא יחיד במינו. בניגוד אליו, טראמפ והאריס אינם ציונים"
אמריקה בוחרת
"ביידן הוא יחיד במינו. בניגוד אליו, טראמפ והאריס אינם ציונים"
למרות התפיסה הרווחת אצל חלק מהציבור, ממשל ביידן הוא פרו־ישראלי באופן מובהק. על כך יעיד הסיוע שזורם לישראל מאז טבח 7 באוקטובר. עידו דמבין, מומחה לפוליטיקה אמריקאית, לכלכליסט: "ממשל האריס צפוי להיות המשך יחסי למדיניות ביידן, כשהאריס תהיה טיפה יותר אגרסיבית כלפי ישראל". במקרה של ניצחון לטראמפ, הוא עשוי לדרוש מישראל ויתורים כדי לקדם הסדר שלום עם סעודיה
ההכרעה במרוץ לנשיאות ארצות הברית תשפיע על העולם כולו, אך נדמה כי ישראל היא אחת המדינות שזהות הנשיא תהיה עבורה קריטית במיוחד.
אין זה סוד שארצות הברית היא בעלת הברית האסטרטגית החשובה ביותר לישראל ושיש משמעות עצומה לקשר בין הנשיא והממשל לבין הממשלה המקומית. עם זאת, נדמה כי המלחמה הנוכחית חידדה עוד יותר את התלות הגדולה של ישראל במעצמה שמעבר לאוקיינוס, כמו גם את נקודות העימות בין הממשל הדמוקרטי לממשלת הימין הישראלית.
בכל מערכת בחירות שמתנהלת במדינה זרה נשאלת השאלה המתבקשת: "מי יהיה טוב יותר לישראל". אף שיש מי שינסה להציג תשובות מוחלטות או חד־משמעיות לשאלה הזו, בפועל מדובר בשאלה שאין לה תשובה ברורה והיא תלויה במידה רבה בתפיסת העולם של השואל. לצורך העניין, מי שסבור שהקמת מדינה פלסטינית תהיה אסון, יחשוב מן הסתם שניצחון של המפלגה הדמוקרטית בראשות האריס יפגע בישראל. מאידך, מי שסבור שהקמת התנחלויות ברצועת עזה היא פנטזיה משיחית מסוכנת, יחשוב שניצחון של טראמפ, העלול להעלים עין מהעניין, הוא בעייתי. עם זאת, ישנן נקודות שבהן התשובה לשאלה הזו יותר חד־משמעית, כמו סוגיות שקשורות להיקף הסיוע הביטחוני, סנקציות נגד אזרחים ישראלים וההשפעה על היכולת של עסקים ישראליים לעשות עסקים עם ארצות הברית.
בניגוד לתפיסה שרווחת אצל חלק ניכר מהציבור, הממשל הדמוקרטי הנוכחי שמוביל הנשיא ביידן הוא פרו־ישראלי באופן מובהק. התפיסה השגויה לפיה ממשלים דמוקרטיים הם בעייתיים לישראל, שמקודמת במשך עשור וחצי על ידי ראש הממשלה נתניהו, מובילה לקרע חסר תקדים בין ישראל למחצית מארצות הברית. זו עלולה להתגלות כבעייתית אף יותר, בהינתן סקרים המשקפים את נטייתם שמאלה של צעירי ארצות הברית.
ארה"ב היא יעד היצוא המרכזי של ישראל. המכסים בגובה 20% שטראמפ מתכוון להשית על כל הסחורות ממדינות זרות צפויים לפגוע ביצואנים וביצרנים הישראלים
בהקשר של ממשל ביידן הנוכחי, הפרו־ישראליות מתבטאת, בין השאר, בחבילת סיוע בהיקף חסר תקדים של 17 מיליארד דולר שאושרה לישראל בעקבות טבח 7 באוקטובר ורכבת אווירית של מעל 500 מטוסים ו־100 ספינות שאיפשרה לישראל להישאר עם הראש מעל המים ולהמשיך במלחמה. רק בשבוע שעבר נפרסה מערכת ההגנה האמריקאית THAAD על רקע האפשרות שישראל תיאלץ להגן על עצמה ממתקפת־נגד איראנית הצפויה להגיע אחרי הפצצה ישראלית אפשרית באיראן. כמו כן, אם בגלל תפיסה מוטעית של כוונות נתניהו ואם בגלל חולשתו היחסית של ביידן בשנה האחרונה על רקע גילו המתקדם והעובדה כי איננו מתמודד שוב לנשיאות, הממשל האמריקאי נתן יד חופשית יחסית לישראל בכל הקשור לניהול המלחמה, גם כאשר המדיניות היתה הפוכה מכוונתו. מנגד, על רקע מחלוקות שהתגלעו בכל הקשור לסוגיות הומניטריות ומדיניות ישראל ביהודה ושומרון, החל הממשל במדיניות של הטלת סנקציות על מתנחלים קיצוניים ועיכב אספקה של משלוחי נשק מסוימים וחלק מכספי הסיוע.
"אוהבי ישראל"
"ביידן כנשיא הוא יחיד במינו, הוא דינוזאור. כשהוא מדבר על המפגש שלו עם גולדה זו באמת החוויה המעצבת שלו, והוא באמת מגדיר את עצמו כציוני", אמר ל"כלכליסט" עידו דמבין, חוקר פוליטיקה של ארצות הברית, כותב הבלוג "מר דמבין הולך לוושינגטון". "טראמפ והאריס, גם אם הם אוהבי ישראל, הם לא ציונים", הדגיש.
"הצפי הוא שממשל האריס יהיה המשך יחסי של המדיניות של ממשל ביידן, כאשר האריס אולי תהיה טיפה יותר אגרסיבית כלפי ישראל מאשר ביידן", אומר דמבין ומוסיף, "הגישה של האריס מייצגת באופן תיאורטי את הקונצנזוס האמריקאי: לישראל יש זכות להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית, היא שותפה ובעלת ברית של ארצות הברית במזרח התיכון, אך מצד שני זה מגיע עם תמיכה בפתרון שתי המדינות". לפי דמבין, על האריס פועל לחץ בתוך המפלגה להיות "חזקה יותר" למול ממשלת ישראל הנוכחית. "לכן גם ראינו אותה אומרת דברים כמו 'אני גאה בזה שהייתי חלק מהממשל שעיכב משלוחים של פצצות כבדות במיוחד', וזאת אף שאותן פצצות שימשו כדי להרוג את נסראללה — מהלך שהיא תומכת בו. היא חיה בתוך דואליות כי היא צריכה לרצות את שני האגפים", ציין.
"טראמפ רוצה מחיאות כפיים באו"ם"
לפי דמבין, האריס צפויה לנקוט מדיניות של מקל וגזר כלפי ישראל, כאשר הגזר יכול להגיע מעולמות הסיוע הביטחוני ובקידום של ברית עם סעודיה כחלק מהסדר אזורי. המקל, לעומת זאת, צפוי להיות אימתני יותר מאשר אצל ממשל ביידן, כאשר משטר הסנקציות עלול להתרחב באופן משמעותי עד כדי סנקציות על אישים כמו בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, צמצום הסיוע בציוד התקפי לישראל (להבדיל ממערכות הגנה ומיירטים) והימנעות מהטלת וטו במוסדות האו"ם בכל הקשור לגינוי מפעל ההתנחלויות וצעדים דומים. בכל הקשור לאיראן, האריס תומכת במשא ומתן שיוביל להסכם גרעין חדש, אך במקרה הזה ייתכן כי המרחק בינה לבין טראמפ, שהתבטא באופן דומה בשבועות האחרונים, איננו גדול.
"שאלת המפתח ביחס לטראמפ היא איזה אגף של MAGA (המחנה הטראמפיסטי בתוך המפלגה הרפובליקנית) ינצח אם וכאשר הוא יהפוך לנשיא", אומר דמבין. "בניגוד למה שחושבים, טראמפ מאוד רוצה את ההכרה מהעולם ורוצה לקבל, נגיד, פרס נובל לשלום. הוא רוצה לקבל מחיאות כפיים באו"ם, המורשת שלו חשובה לו. מצד שני, יש אגף שלם במפלגה שלו, כולל סגן הנשיא המיועד ג'יי.די ואנס, שמאמין בבדלנות נוסח שנות ה־20 של המאה הקודמת. אלו אנשים שמדברים על הפסקת הסיוע לנאט"ו, לאוקראינה, צמצום משמעותי של ההתערבות האמריקאית ואולי נסיגה מבסיסים בעיראק ומביצוע צעדים נגד החות'ים — בסוף זה יגיע לישראל גם אם היא תהיה האחרונה שינתקו ממנה מגע". דמבין מציין כי אם טראמפ ייבחר, הוא יהיה זקן הנשיאים אי פעם. "אם חס וחלילה יקרה לו משהו וג'יי.די ואנס ייהפך לנשיא, ישראל תתחרט מאוד על התמיכה ברפובליקנים".
המשמעות של הדברים הללו היא, שנשיאות של טראמפ עלולה להיות בלתי צפויה בכל הקשור למדיניות חוץ כיאה לאופיו ההפכפך. עם זאת, סביר להניח שממשל טראמפ לא יהווה מכשול להרחבת ההתנחלויות או יטיל סנקציות על אנשי ימין — אך ייתכן שיידרשו מישראל ויתורים למקרה שגם הוא ירצה להגיע להסכם היסטורי שיוביל להסדר שלום עם סעודיה.
מדיניות בעייתית נוספת בהקשר הישראלי שממשל טראמפ עלול לקדם, קשורה גם היא לאג'נדה הבדלנית שרווחת היום במפלגה הרפובליקנית. בימים האחרונים טראמפ הציע לקדם מכסים כבדים על יבוא מכל המדינות, כאשר בריאיון אחד הצהיר כי יקדם מכס של 20% על כל הסחורות ממדינות זרות כדי לגרום לעסקים לעבור לארצות הברית ולפתח שם את התעשייה. ארצות הברית היא יעד היצוא המרכזי של ישראל, כאשר היקף יצוא הסחורות ב־2023 עמד על 17.5 מיליארד דולר. הטלת מכסים שתתעדף את קידום התוצרת האמריקאית צפויה לפגוע ביצואנים והיצרנים הישראלים.
