דלת המטוס שנתלשה, החקירה הפלילית והמהנדס שהעיד והתאבד: מה עובר על בואינג
דלת המטוס שנתלשה, החקירה הפלילית והמהנדס שהעיד והתאבד: מה עובר על בואינג
שרשרת של כשלים בטיחותיים חמורים הביאה השבוע לפתיחת חקירה פלילית נגד חלוצת המטוסים המסחריים. תחילתו של המשבר בשדרוג שעשתה בואינג ל־737 כדי להדביק פער מול המתחרה. התוצאה: תאונות קטלניות וצניחת שווי
זה היה בלתי נמנע. בינואר האחרון, פלטפורמת חיפוש הטיסות קיאק הוסיפה לבקשת הקהל פילטר חדש — סוג המטוס. הסיבה היתה מחדל בטיחותי נוסף במטוסי בואינג 737 מקס, כאשר הפעם נתלשה דלת במהלך טיסה של אלסקה איירליינס מעל פורטלנד. רשות התעופה האמריקאית (FAA) קרקעה כ־100 מטוסים תוך פרסום אזהרה חריגה: "האירוע מעולם לא היה צריך לקרות, וזה לא יכול לקרות שוב".
באותו רגע, כשציבור נוסעים מבקש להימנע באופן פעיל מטיסה באחד הדגמים השכיחים בעולם, נראה היה שבואינג לא תוכל לצלול לתהום עמוקה מזו. ומדובר בחברה שייסדה את תעשיית התעופה המסחרית, בנתה את מטוס הנוסעים המפורסם בעולם — ה־747 — והשתתפה בנחיתת האדם על הירח. מאז אירוע הדלת הנתלשת נפתחה נגדה חקירה פלילית, נדחתה אספקת מטוסים, נעצרו תהליכי ייצור וגם נחשפו בעיות חדשות הנוגעות לאיכות הייצור, אצלה ואצל ספקים מרכזיים שלה.
בשש השנים האחרונות בואינג שרויה במשבר מתמשך סביב דגמי 737 מקס, שהביאו להתרסקות של כ־50% במניה שלה מאז ועד היום. התקופה המטלטלת הותירה את בואינג מאחור בדואופול התעשייה, כשהמתחרה האירופית איירבוס שוברת שיא אחרי שיא: בהזמנות, במסירות ובשורת הרווח. איירבוס, שהוקמה 84 שנים אחרי בואינג, הצליחה לעקוף אותה במאי 2022, וגם כיום שומרת על ההובלה כיצרנית המטוסים המסחריים הגדולה בעולם במונחי שווי שוק.
הכשל שאירע עם דלת המטוס היה אומנם עצום, אבל לא מאוד מפתיע. דגמי מקס של בואינג החלו את הסחרור ב־2018 וב־2019 עם התרסקויות שני מטוסים שהביאו למותם של 346 נוסעים ואנשי צוות. התאונות הללו היו יוצאות דופן באותה עת, לאחר שבשנת 2017 הוכתרה התעשייה כבטיחותית ביותר בתולדות הטיסות המסחריות, עם אפס מקרי מוות כתוצאה מתאונות.
במהלך מהיר יחסית, רגולטורים בכל העולם קרקעו את מטוסי הבואינג מקס, אף שבחברה תלו את האשמה בטייסים. בסופו של דבר, גם ה־FAA קרקעה את המטוסים ופתחה בחקירה. כמה עובדי בואינג הפכו לחושפי שחיתויות, פנו לתקשורת ולרגולטורים, והעידו כי בלחץ התחרות, החברה פגעה בתהליכי בטיחות ובסטנדרטים שונים של איכות. אחד מהם, מנהל איכות במפעל בצ'רלסטון בשם ג'ון בראנט, שהיה אחראי על פס ייצור הדרימליינר ועבד עבור החברה 32 שנה, התאבד השבוע, זמן קצר אחרי שמסר עדות נגד החברה.
בספטמבר 2020, החקירה בנוגע להתרסקויות מצאה "שיא מחריד" של כשלים מצד בואינג והרגולטורים עצמם. בואינג הסכימה לשלם 2.5 מיליארד דולר כדי להימנע מחקירה פלילית, וניסתה לשקם את תדמיתה, אם כי ניכר כי לא עשתה זאת ביעילות מספקת. בשנה החולפת לבדה, החברה מצאה שורה של כשלים בייצור דגמי המקס, בהם ברגים רופפים בדלתות המטוס, בעיות ברכיב שמחבר בין החלק האחורי של גוף המקס 8 לזנב המטוס, חורים שנקדחו בצורה לא נכונה, אום חסר במערכת בקרת ההיגוי, וגם כלים, סמרטוטים ואשפה אחרת שהושארו בהיסח הדעת בחלקים פנימיים במטוסים מסחריים וצבאיים. בנוסף לכך נתגלו כשלי פיקוח במתקן הייצור שאחראי על האייר פורס 1, המשרת את נשיאי ארצות הברית.
בינואר האחרון פתחה המועצה הלאומית לבטיחות תחבורה בארצות הברית בחקירה משלה. בבואינג לא חיכו למסקנות והדיחו בחודש שעבר את אד קלארק, סגן נשיא ומנהל כללי של המפעל בסיאטל שממנו יצא המטוס ששימש את אלסקה איירליינס. ב־FAA דיווחו כי לפי בחינה ראשונית, למטוס המדובר היו חסרים ארבעה ברגים שנועדו לאבטח את לוח הדלת, עוד כשיצא מהמפעל. במקביל, גם משרד המשפטים האמריקאי החל בחקירה פלילית.
שרשרת הכשלים המשיכה להיחשף. סמוך לפיטוריו של קלארק פורסם הדו"ח הסופי של הוועדה שבחנה את התרסקויות המטוסים ב־2018 וב־2019. הוועדה, שראיינה מאות עובדים של החברה, מצאה כי בבואינג מונהגים "תהליכי בטיחות מבלבלים ולא מספקים". עוד דיווחה על נתק הקיים בין הדרג המנהל למקצועי ועל כך כי רבים מעובדי בואינג לא הפגינו בקיאות בתרבות הבטיחות הארגונית של החברה, מטרתה ונהליה. ה־FAA, שבחנה את הדו"ח, קבעה מוקדם יותר החודש, כי "במקרים רבים החברה לכאורה לא עמדה בדרישות בקרת איכות הייצור".
2 צפייה בגלריה
מנכ"ל בואינג דייב קלהון. הפסד של 2.2 מיליארד דולר ב־2023 לעומת רווח של 3.8 מיליארד יורו לאיירבוס
(צילום: Valerie Plesch/Bloomberg)
שלשום דלף הדו"ח לתקשורת ונחשף כי בואינג נכשלה ב־33 בדיקות מתוך 56 שביצעה הרשות. Spirit AeroSystems, ספקית חיצונית שמייצרת את גוף המקס 737, עברה 13 בדיקות על ידי ה־FAA ונכשלה בשבע. באחת המצגות ציינו ב־FAA, כי עובדי Spirit AeroSystems השתמשו בסבון כלים פשוט מסוג Dawn על מנת לשמן אטם של דלת ולהתאימו למקומו.
מסקנות אלו מצטרפות לחקירות אחרות סביב הנסיבות שהובילו לכשלים בייצור דגמי מקס, המצביעות על שינוי בתרבות החברה שגרם לכך. לאורך השנים בואינג היתה ממוקדת הנדסה, כשמחלקות ההנדסה והעיצוב נתנו את הטון לפעילותה העסקית. תרבות זו החלה להשתנות אחרי שב־1997 רכשה בואינג את יצרנית המטוסים מקדונל דאגלס.
לאחר שמנכ"ל בואינג פיל קונדיט התפטר במפתיע ב־2003 ברקע פרשיית ניגוד עניינים, שכנעה מועצת המנהלים את הארי סטונסייפר, לשעבר מנהל מקדונל דאגלס, לשמש מנכ"ל. סטונסייפר הנהיג את החברה עד 2005, זמן קצר אך מספק כדי לקבל את אחת ההחלטות המכריעות ביותר עבורה לשנים הבאות. סטונסייפר דחה את הצעתו של ראש מחלקת התעופה המסחרית של בואינג לתכנן מטוס חדש שישלב טכנולוגיות חדישות, והעדיף לתעל חלק מרווחי החברה לביצוע רכישה חוזרת של מניות. "כשאנשים אומרים ששיניתי את התרבות של בואינג, זו היתה הכוונה, שהיא תתנהל כמו עסק ולא כמו חברת הנדסה גדולה", אמר סטונסייפר.
גודל הטעות התברר, כשאיירבוס היתה בשלבים מתקדמים של פיתוח ה־A320neo, מטוס חדיש שמשלב את כל ההתקדמות בתחום. כדי לנסות ולעמוד בתחרות החליטה בואינג לשדרג את ה־737, החלטה שהולידה את דגמי מקס, צמצמה עלויות לטווח קצר, אך הובילה לפשרות תכנוניות ועיצוביות שהביאו לאובדן חיי אדם. למרבה האירוניה, אותן החלטות שהתקבלו לטובת ייצור ערך לבעלי המניות, עלו לבואינג באובדן עשרות מיליארדי דולרים בשווי שוק. הן גם גרמו לפגיעה כה קשה במוניטין, עד שאיירבוס הפכה ליצרנית המועדפת על חברות התעופה.
הדבר ניכר היטב בנתונים. איירבוס סיכמה את 2023 עם מסירה של 2,094 מטוסים מסחריים, הזמנות ל־8,598 מטוסים ורווח נקי של 3.8 מיליארד יורו. בואינג, לעומת זאת, מסרה 528 מטוסים, קיבלה 1,576 הזמנות וחתמה את השנה בהפסד של 2.2 מיליארד דולר. המשבר הנוכחי יביא להאטה נוספת (ובצדק) ביכולות הייצור שלה, זאת בעוד איירבוס חנכה לאחרונה קו ייצור חדש בטולוז, צרפת. "אנחנו לא רוצים לספק מטוסים", התבטא מנכ"ל איירבוס גיום פאורי, מהנדס בהכשרתו. "אנחנו רוצים לספק מטוסים איכותיים ובטוחים".
