עובדים מנוצלים באקספו בדובאי: 190 דולר בחודש, עונשים ומחסור במזון
עובדים מנוצלים באקספו בדובאי: 190 דולר בחודש, עונשים ומחסור במזון
מוחמד (27) גויס בגאנה לעבודה בניקיון ביריד האקספו ושילם 1,150 דולר למגייס שהבטיח לו 500 דולר בחודש. השכר האמיתי נמוך בהרבה והמזון מבוסס על אורז לא מבושל. תחקיר AP חושף הפרות זכויות אדם ביריד הבינלאומי שכוללות איומים, עונשים, החרמת דרכונים ועבודה במשך שעות ארוכות בחום של 50 מעלות
איחוד האמירויות הוציאה מיליארדי דולרים על ארגון יריד האקספו העולמי (EXPO 2020), שנפתח בחודש שעבר לאחר שנדחה בשנה בגלל הקורונה. בדובאי, שהפכה לראשונה במזרח התיכון שמארחת אירוע מסוג זה, קיוו למשוך 25 מיליון מבקרים ליריד. תחקיר של סוכנות הידיעות AP חושף כי העבודה על היריד הובילה להפרות זכויות אדם לנוכח נוהלי העבודה המפוקפקים הנהוגים בנסיכות. בין היתר נחשף כי עובדים הרוויחו 190 דולר לחודש, נאלצו לאכול מזון לא ראוי ואף נענשו אם חרגו בהפסקה.
בדובאי טענו שחייבו את החברות שעסקו בפרויקט לשמור על סטנדרטים גבוהים מהמקובל בנוגע ליחס לעובדים, והקבלנים הציעו לעובדים על האקספו שכר גבוה יותר והטבות נוספות. אך לפי התחקיר, הבעיה העיקרית נעוצה בחוקי העבודה בדובאי, שמסתמכים על רשתות של תת-קבלנים זרים, קושרים בין מעמד התושבות של העובדים לעבודות שלהם ומעניקים כוח רב מדי למעסיקים.
לפי העובדים, הם נדרשו להעביר תשלומים גבוהים ולא חוקיים למגייסים המקומיים על מנת שיוכלו לעבוד באקספו. עוד האשימו כי המעסיקים החרימו את הדרכונים שלהם ולא עמדו בהתחייבויות לגבי השכר ובנוסף הם שוכנו במגורים צפופים ולא סניטריים, לא מקבלים מספיק מזון או שנדרשים לשלם עליו מחירים מופרזים ונאלצים לעבוד 70 שעות בשבוע, לעתים בטמפרטורות גבוהות. בעקבות הפרסומים על ניצול עובדים, קראו בפרלמנט האירופי להחרים את האירוע.
מוחמד (27), אחד העובדים הרבים שטאטא את אזור היריד במשך שמונה שעות ביום, סיפר שהשיג את העובדה באמצעות מגייס שהגיע לעיר הולדתו בגאנה והבטיח לו שכר של יותר מ-500 דולר בחודש, כולל מזון ודיור. אולם על מנת לקבל את העבודה, הוא נדרש לשלם 1,150 דולר שחסך במשך שנים. המגייס הבטיח לו שירוויח את הכסף בחזרה במהירות. מוחמד עזב את עבודתו כמוכר מרצפות קרמיקה בגאנה בתקווה שיוכל לשלוח כסף חזרה הביתה להוריו ולששת אחיו. כשהגיע לדובאי גילה שירוויח רק 190 דולר בחודש ושהאוכל המובטח היה למעשה אורז לא מבושל ונקניקיות, כך שנאלץ להוציא כסף על אוכל. לדבריו, הקבלן מאבו דאבי שנתן חסות לוויזת העבודה שלו הכחיש שהיה מודע לתשלום הכסף למגייס. אף שזו התנהלות שכיחה באמירויות, היא אסורה שם על פי חוק. "אם הייתי יודע את זה, בחיים לא הייתי נוסע", סיכם מוחמד את תנאי העסקתו.
עובדים, שביקשו להישאר בעילום שם מחשש לתגובה של המעסיקים, תיארו בפני סוכנות הידיעות AP את ממדי הניצול, כשהיעדר מזון מספיק עמד בראש הבעיות. רבים התלוננו גם על שעות רבות של עבודה בחום הקופח והחרמת דרכונים, אולם מערכת הכוח של שוק העבודה בדובאי לא איפשרה להם להעביר את התלונות הלאה. כך למשל, אריק, עובד ניקיון מקמרון, סיפר שהוא ועובדים נוספים מחו נגד חברת אמריל סרוויסס על האוכל היקר והיעדר גישה למטבח, אך לא קיבלו שום תגובה. הם מרוויחים פחות מ-300 דולר בחודש ובלי הקצאת מזון. אריק נסע לדובאי על מנת שיוכל לממן את דמי הלימוד של אחיו, אך לדבריו הוא יכול להרשות לעצמו רק צלחת את שתיים של ספגנטי מהקפטריה ביום, ואם ירכוש שלוש ארוחות ביום הוא יבזבז חצי מהמשכורת שלו. "כולם מתלוננים שהאוכל יקר מדי", אמר. "אנחנו לא נהיים שבעים כי אם נעשה זאת לא נגמור את החודש". מאמריל סרוויסס נמסר בתגובה כי יחקרו את הנושא וכי הם מתייחסים ברצינות רבה לרווחת העובדים.
המאבטחים בכניסה ליריד שעובדים עבור חברת הבנייה ארקאן מאבו דאבי סיפרו כי הובטחו להם ארוחות חמות במהלך משמרת עבודה של 8 שעות, אך על אף בקשות חוזרות ונשנות בשלושת החודשים האחרונים, הם לא מקבלים שום אוכל. מהחברה לא נמסרה תגובה. באופן כללי, שעות העבודה של המאבטחים הן הארוכות ביותר ויכולות להגיע עד ל-13 שעות ביום, כולל הפסקה של 40 דקות לאוכל. הם מעבירים את רוב המשמרת בחום הגבוה, שכן הטמפרטורות בדובאי יכולות להגיע בקיץ ל-50 מעלות צלסיוס. המאבטחים תיארו כיצד המנהלים עוקבים אחריהם ומאיימים בהפחתת שכר ובעונשים אחרים אם הם נתפסים מנמנמים או אם ההפסקות נמשכות יותר מדי זמן.
"אם מגיעים באיחור, אם עוצמים עיניים בזמן העבודה, אם נכנסים פנימה יותר מדי פעמים, אז מנכים מהשכר היומי", סיפר מאבטח מהודו. רבים מהעובדים הודו שהשכר עדיין גבוה יותר מכפי שהיו מרוויחים במדינות שלהם ואפילו גבוה מאשר בעבודות אחרות בדובאי. רבים מהם גם חשים גאווה שהם עובדים ביריד שמטרתו לאחד בין מדינות ותרבויות. ועדיין, אין בכך כדי לפצות על הקשיים. "אנחנו עובדים, ישנים, עובדים, ישנים. אין לנו חופש", אמ מאבטח מקנייה. "פשוט מנסים לשרוד כל יום מחדש".
בחברת Equidem המספקת ייעוץ לגבי זכויות עובדים ודיווחה על הפגיעות בעובדים במהלך המגפה תיעדו מקרים רבים של ניצול באתרי הבנייה של האקספו לאחר פרוץ המגפה. העובדים תיארו כיצד נשארו רעבים לאחר שלא קיבלו שכר במשך חמישה חודשים. לחלקם העלימו את המסמכים כך שלא היו יכולים להחליף עבודה או לעזוב את המדינה. רובם התגוררו במעונות צפופים, כשבאחד המקרים 80 עובדים חלקו תא שירותים אחד.
"אפשר לשמור על הסטנדרטים הגבוהים בעולם לאקספו, אבל אם יש פער אינהרנטי בין החזקים והחלשים, אז עובדים נמצאים בסיטואציה שהם בסכנה לניצול כל הזמן", הגיב מוסטאפה קאדרי, מנכ"ל Equidem.
ממארגני האקספו נמסר בתגובה כי הם מתייחסים "ברצינות גמורה" לרווחת העובדים וחייבו את כל הקבלנים לעמוד בסטנדרטים "שהתבססו על מודלים בינלאומיים". בהצהרה הודו המארגנים כי העובדים העלו באופן קבוע נושאים כמו השכר והמזון, וטענו כי הרשויות "עבדו ישירות מול הקבלנים כדי לתקן את הבעיות באופן מיידי".
