מחקר חדש: יותר ממחצית מהקרחונים בעולם ייעלמו עד סוף המאה; מישור החוף בסיכון
מחקר חדש: יותר ממחצית מהקרחונים בעולם ייעלמו עד סוף המאה; מישור החוף בסיכון
על פי המחקר שפורסם במגזין המדעי Science, גם אם האנושות תפחית באופן משמעותי את פליטות גזי החממה - אובדן הקרחונים יהיה בהיקף משמעותי מזה שהוערך בעבר. ההשלכות יהיו הרות אסון: מפלס הים יזנק ויסכן 2 מיליארד אנשים שחיים בקרבת החוף; אספקת המים לחלק גדול מהעולם תצומצם מאוד; ואיזורים נרחבים באלסקה ייעלמו
קרחונים באירופה, קנדה וארה״ב בסכנת היעלמות: לפחות מחצית מהקרחונים בכדור הארץ יימסו עד סוף המאה, גם אם האנושות תפחית באופן משמעותי את פליטות גזי החממה ותעמוד בהתחייבויות שניתנו בוועידות האקלים בשנים האחרונות. כך עולה ממחקר חדש, הקובע כי הנזק שגרמה האנושות בהשפעתה על האקלים כבר מוביל להיקף והשפעה של אובדן קרחונים גדול מכפי שחשבו בעבר.
מחצית מאובדן הקרחונים הצפוי עד סוף המאה יתרחש כבר ב-30 השנים הבאות, ויוביל להשפעה ניכרת על ערים השוכנות בקרבת הים, מיליארדי בני אדם, בעלי חיים רבים ומערכת המזון שעליה נסמכים כיום רבים. אך יש גם בשורות טובות: אילו תפחית האנושות את השימוש בפחם, נפט וגז בעשורים הקרובים, היא תצליח להימנע מהמסתם של כ-70% מהקרחונים.
במסגרת הסכם פריז שנחתם בין 196 מדינות בשנת 2016 בוועידת האקלים השנתית של האו״ם, מדינות העולם מתחייבות להגבלת ההתחממות הגלובלית לעליה של מעלה וחצי עד סוף המאה. זאת, באמצעות צמצום משמעותי של פליטות גזי החממה. הגבלת עליית הטמפרטורה תוביל להפחתת ההסתברות לאירועי קיצון אקלימיים הגובים חיי אדם – מגלי חום, לשיטפונות ושריפות. אך לעת עתה, האנושות נכשלת במשימה, ודוהרת על מסלול התחממות של כ-3 מעלות עד סוף המאה.
לפי המחקר החדש שפורסם במגזין המדעי Science בסוף השבוע החולף - ובמסגרתו חוקרים השתמשו בסימולציות ובדקו את ההשפעה של רמות התחממות שונות על 215 אלף הקרחונים היבשתיים בעולם - בתרחיש שבו תצליח האנושות להתמודד עם משימת הגבלת הטמפרטורה, ייעלמו 49% מהקרחונים עד סוף המאה.
אילו תיוותר האנושות על מסלול התחממות של 2.7 מעלות על סוף המאה, כפי שקורה כיום, ייעלמו 68% מהקרחונים. המשמעות היא שבמרכז אירופה, במערב קנדה ובארה״ב, כמעט ולא יישארו קרחונים כלל עד סוף המאה. "עבור קרחונים קטנים רבים זה מאוחר מדי", הסבירה רג'ין הוק, מעורכי המחקר, המשמשת כמרצה באוניברסיטת אוסלו בנורבגיה. "עם זאת, התוצאות שלנו מראות בבירור שכל מעלה חשובה כדי לשמר כמה שיותר קרח כלוא בקרחונים״.
המסת הקרחונים תוביל להשלכות חסרות תקדים ברחבי העולם. המשמעות הראשונה היא עלייה משמעותית של גובה פני הים. אם עליות הטמפרטורה תוגבל ל-1.5 מעלות צלזיוס, מפלס הים הממוצע יעלה ב-90 מ"מ ב-2100, בהשוואה ל-2015. אך עם התחממות של 2.7 מעלות צלזיוס, הפשרת קרחונים תוביל לעלייה של כ-115 מ"מ בגובה פני הים. תרחישים אלו גבוהים בכ-32% יותר ממה שהעריכו מחקרים קודמים.
״הנפגעים הראשוניים יהיו מדינות איים וערי חוף, כולל מישור החוף שלנו. ממצאים כאלה דורשים לעדכן את תוכניות הערכות לעליית מפלס הים לעשורים הקרובים״, אומר ד״ר עמיר גבעתי, מבית הספר לסביבה באוניברסיטת תל אביב. ״למגמה הזאת יהיו השפעות דרמטיות על כדור הארץ: האצה בעליית מפלס הים וסיכון הצפות של אוכלוסייה של 2 מיליארד בני אדם אשר חיים באזורים חופיים. העלמות של משטחי קרח גם תשפיע על מאזן הקרינה בכדור הארץ. קרח מחזיר קרינה לאטמוספרה ופחות קרח משמעו גידול בקצב ההתחממות עקב עודף קרינה שתישאר בקרקע. כלומר, ההתחממות תוביל להפשרת קרחונים, והפשרתם – תוביל לעוד התחממות״.
עורכי המחקר מזהירים כי השלכות המסת הקרחונים הן הרות אסון. בין היתר, ההיפרדות מקרחונים תוביל לצמצום משמעותי של אספקת מים לנתח גדול מאוכלוסיית העולם, סיכון גדול יותר לשיטפונות ופרידה מאזורים נרחבים המכוסים כיום בקרח, בין היתר בהרי האלפים ובאלסקה, אזורים המושכים היום מיליוני תיירים בכל שנה בשל ייחודם הרב. לדברי החוקרים, "בקליפורניה, המים הדרושים לקיום החקלאות מגיעים מהקרחונים ישירות, החל מסוף יולי. בספרד, היעלמותם של קרחוני סיירה נבאדה פירושה הפחתה כמעט מוחלטת בזמינות המים שם מאותה תקופה ואילך, וכך גם לגבי הקרחונים בפירנאים. בהודו ובסין תלויה האוכלוסיה במידה מכרעת במים מקרחוני ההימלאיה".
