"לקדוח, מותק, לקדוח": ועידת האקלים נפתחה - תחת הצל של ניצחון טראמפ
"לקדוח, מותק, לקדוח": ועידת האקלים נפתחה - תחת הצל של ניצחון טראמפ
ועידת האקלים באזרבייג'ן, מדינה שכלכלתה מבוססת על יצוא נפט, נפתחה היום; ברקע חזרתו של טראמפ לבית הלבן, הסיכוי להגיע להסכם הפחתת פחמן משמעותי שואף לאפס; והתרומה של ישראל למאמץ האקולוגי? יותר יח"צ ופחות עמידה ביעדים
היום תיפתח בחגיגיות ועידת האקלים העולמית של האו״ם (cop29) בעיר באקו שבאזרבייג'ן. זוהי השנה השנייה שבה מדינה שכלכלתה מתבססת על יצוא נפט מארחת את הוועידה שמכנסת למשך שבועיים מנהיגים, אנשי ממשל ועסקים, מדענים ואקטיביסטים מרחבי העולם כדי לתאם פעילות משותפת לבלימת שינויי האקלים, הנגרמים בעיקר בשל שריפת נפט, פחם וגז. הוועידה תיפתח השנה תוך ציפיות נמוכות במיוחד של משתתפיה, לאור הצל הגדול שמטילה בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה״ב בפעם השנייה — תוך שהוא מתחייב לנטוש את המאמץ העולמי בתחום.
2024 עשויה להיות השנה החמה ביותר בהיסטוריה המתועדת, ולהדיח את 2023 ממקומה. עם ההתחממות הזו הגיעו אירועי קיצון שהחמירו בגלל שינויי האקלים, כולל הצפות הרסניות ונרחבות על פני הגלובוס והוריקנים עוצמתיים. לאחרונה מדענים הזהירו כי העולם בדרך לעלייה "קטסטרופלית" בטמפרטורות וכי רף העלייה שהוגדר בהסכם פריז בוועידת האקלים ב־2015 - מעלה וחצי עד לכל היותר שתי מעלות - "ימות בקרוב", ללא התגייסות גלובלית חסרת תקדים להגבלת שינויי האקלים. ההתגייסות הזו לא צפויה להגיע בוועידה בבאקו, שאותה אנשי סביבה כבר מכנים ועידת נפט — בשל הלוביסטים הרבים שמציפים את הוועידות בשנים האחרונות, ואף מצליחים בשיתוף מדינות בעלות אינטרס לבלום הסכם משמעותי שיוביל את השינוי שלו העולם זקוק.
מהו אותו שינוי? הפסקה הדרגתית אך מהירה של השימוש בפחם, נפט וגז, יותר מכל, ששריפתם דוחפת כמויות ענק של גזי חממה לאטמוספרה. כל שבריר עלייה בטמפרטורה העולמית הממוצעת גורר אחריו עלייה משמעותית בהסתברות לאירועי קיצון תדירים, עוצמתיים וממושכים יותר, כפי שכבר ניכר היטב בשנים האחרונות. דוגמה קרובה במיוחד לכך היא השיטפונות בוולנסיה שבספרד לפני כשבועיים, אשר המטירו גשמים של שנה שלמה בשמונה שעות בלבד וזרעו הרס חסר תקדים. כדי לא להחמיר את המצב עוד, מדינות העולם חייבות לפעול במשותף ולהפחית ב־40% את פליטות גזי החממה עוד בעשור הזה, ולאפסן עד נטו עד אמצע המאה.
"למי, לעזאזל, אכפת"
העלייה במפלס מי הים בעקבות שינויי האקלים לא ממש מעניינת את דונלד טראמפ
כעת נראה שהעשור הנוכחי יהפוך לעשור אבוד, דווקא בשנים הקריטיות ביותר לבלימת משבר האקלים. כאמור, פסגת האקלים נפתחת כשצל כבד מרחף מעליה: ארה״ב, הפולטת ההיסטורית המשמעותית ביותר של גזי חממה ומפיקת הנפט הגדולה בעולם כיום, עומדת בפני חילופי שלטון: מנשיא שהוביל להפחתת פליטות ותמך במעבר לאנרגיה נקייה לנשיא שבז למדע, מכנה את שינויי האקלים ״תרמית״, ולאחרונה אמר לבוחרים בוויסקונסין על מפלס הים העולה: "למי, לעזאזל, אכפת?". טראמפ אף הציב במרכז הקמפיין שלו את ההבטחה ״לקדוח, מותק, לקדוח״, כלומר להגביר את קידוחי הגז והנפט בארה״ב, ועל הדרך גם להוציא (שוב) את ארה״ב מהסכם האקלים העולמי. בכהונתו הקודמת ביטל טראמפ 100 תקנות סביבתיות, ועתיד לעשות זאת שוב.
1 צפייה בגלריה
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן. הממשלה אמורה להגיש תוכנית להפחתת פליטות, אך בחוק לא נקבע מועד לכך
(צילום: אלכס קולומויסקי)
וכך, כשתפקידה של אמריקה כמנהיגת אקלים מתהפך על ראשו וכשהמארחת היא מדינת נפט, הסיכוי להגיע להסכם משמעותי להגבלת שינויי אקלים - אפסי. היפוך המגמה עלול לסמן נקודת מפנה מסוכנת לעולם כולו. ממשל ביידן פעל למעבר לאנרגיה נקייה, כולל הגברת ייצור הרכבים החשמליים והעברת חוק הפחתת האינפלציה - ההשקעה הגדולה ביותר מעולם במדינה באקלים ובאנרגיה. את אותו חוק התחייב טראמפ לבטל — ובכך למעשה לסיים מימון והטבות מס שניתנו עבור מעבר לאנרגיה נקייה. אגב כך, בראי כלכלי, המפסידים העיקריים בארה״ב מכך הם דווקא מצביעי טראמפ. לפי ניתוח שפורסם לאחרונה, מדינות רפובליקניות היו הנהנות העיקריות מהכסף, הפרויקטים והמשרות שהחוק יצר.
פליטת גזי החממה בארה"ב יורדת בהתמדה מאז 2005, עקב שילוב של שינויים כלכליים, יעילות רבה יותר, צמיחת אנרגיה מתחדשת ומעבר מפחם לאנרגיה בגז. מאז נכנס לתפקידו בתחילת 2021, ביידן התחייב במסגרת הסכם פריז להאיץ מגמה זו על ידי צמצום הפליטות בארה"ב ל־50%-52% מתחת לרמות של 2005 ב־2030 ולאפס נטו ב־2050. המדיניות הנוכחית היתה צפויה לצמצם משמעותית את הפליטות בארה"ב, ולקרב את המדינה לעמידה ביעד. תחת טראמפ מדובר בתחזית שתהיה קרובה יותר למדע בדיוני.
לפי ניתוח שבוצע באתר קרבון בריף, כהונה נוספת של טראמפ עשויה להוביל לעוד 4 מיליארד טונות של פליטות בארה"ב עד 2030 בהשוואה לתוכניות של ביידן. הדבר יגרום לנזקי אקלים עולמיים בשווי של יותר מ־900 מיליארד דולר, בהתבסס על הערכות השווי האחרונות של ממשלת ארה"ב, זאת בהערכה מתונה. המשמעות היא כי הקדנציה השנייה של טראמפ תמחק לחלוטין כל חיסכון בפליטות שנוצר בחמש השנים האחרונות בשל פריסת טכנולוגיות נקיות ברחבי העולם.
מאז נחתם הסכם פריז ב־2015, ההשקעה העולמית באנרגיה נקייה עלתה ב־60%. כמעט 2 מיליארד דולר בשנה מושקעים כעת בפרויקטים של אנרגיה נקייה, כמעט כפול ממה שהושקע באספקת נפט, גז ופחם חדשים. לפני מגפת הקורונה, יחס זה היה קרוב יותר ל־1:1. ארה"ב הוסיפה 560 ג'יגה־אט של קיבולת מתחדשת רק ב־2023. זה בערך פי שישה מגודלה של כל קיבולת החשמל של אוסטרליה. כהונת טראמפ שנייה תחסל, ככל הנראה, כל תקווה לשמור על התחממות כדור הארץ מתחת ל־1.5 מעלות צלזיוס. הנסיגה של ארה״ב אף עשויה לעודד מדינות נוספות להאט את העיסוק בתחום, ובכך להחמיר את המצב עוד יותר.
כך או כך, רבים שואלים את עצמם מה מקומה של ועידת האקלים העולמית, אירוע שהפך למעין קרקס יח"צני. השנה, יותר מתמיד, התחושה היא של אירוע ציני עד מביש — בסוף השבוע פורסם ב־BBC כי מנכ״ל הוועידה מטעם אזרבייג׳ן, אלנור סולטנוב, השתמש בתפקידו כדי לארגן פגישות שמטרתן לדון בעסקאות פוטנציאליות בחברת הגז והנפט הממשלתית (Socar). נפט וגז מהווים כמחצית מכלל הכלכלה של אזרבייג'ן ויותר מ־90% מהיצוא שלה, וסולטנוב מונה לנהל את ועידת האקלים במקביל לתפקידו כסגן שר האנרגיה של אזרבייג'ן והוא גם חבר במועצת המנהלים של Socar.
מירי רגב כבר על המטוס
עידית סילמן, אלי כהן, מירי רגב ויצחק הרצוג מגיעים לוועידת האקלים בידיים ריקות
ומה באשר לישראל? היא צפויה להגיע שוב לוועידת האקלים בידיים ריקות. זה שנים שאינה עומדת בהתחייבויות הבינלאומיות שלה ולא מצליחה להפחית את פליטות גזי החממה, והממשלה הנוכחית מזניחה את הנושא לסוף סדרי העדיפויות שלה. למרות זאת, לא פחות משלושה שרים ונשיא המדינה עומדים לטוס לוועידה: שרת הסביבה עידית סילמן, שר האנרגיה אלי כהן ושרת התחבורה מירי רגב. טיסתו של ישראל כ”ץ בוטלה לאחר שמונה לשר הביטחון. סילמן, אגב כך, תטוס פעמיים — שכן היא תצטרף גם לטיסת הנשיא יצחק הרצוג בכנף ציון בשבוע הוועידה השני. בשלב זה עדיין לא ברור אם להרצוג יצטרפו שרים נוספים. כך או כך, הרצוג עצמו מגיע לוועידה בכדי לנצל את הפלטפורמה עבור פגישות מדיניות בצל המלחמה, ואירועי האקלים הינם משניים.
מה כן עושה הממשלה? סילמן לוחצת להעביר עוד השבוע את חוק האקלים שלה, הנדון בשבועות האחרונים בהליך מזורז בוועדת הפנים של הכנסת. בארגוני הסביבה מכנים אותו "פייק חוק", וטוענים כי נועד אך ורק למטרות יחסי ציבור, ואף עשוי להזיק. לאחרונה אף הבהיר בכנסת עידו מור, נציג האוצר, כי החוק כלל לא נועד להפחית פליטות גזי חממה. הממשלה אומנם כתבה בחוק יעדים, אולם מדובר בסעיף חסר משמעות שכן היא ציינה כי באפשרותה לשנותם בכל עת בצו בלבד — ובכך לא לעמוד בהם. גם היעדים שנקבעו (30% הפחתת פליטות בסוף העשור) - נמוכים משמעותית בהשוואה למערב, וגם לחלק מהמדינות המתפתחות. וליישום החוק — כלל אין תקציב. הממשלה אמורה להגיש תוכנית לאומית להפחתת פליטות, אך בחוק כלל לא נקבע מועד לכך.
״החוק ריק מתוכן״, אומרים בחברה להגנת הטבע. "היעדים נמוכים ולא מחייבים, ותוכניות הפחתת הפליטות למשרדי הממשלה הן בגדר רשות ולא חובה. בנוסף, החוק תוקע מקלות בגלגלים על ידי יצירת שורה של מנגנונים ובירוקרטיה שצפויות לטרפד כל ניסיון אמיתי להפחית פליטות. יש לחץ מצד סילמן לקראת נסיעתה לוועידה, רק כדי שתוכל להצהיר שישראל אישרה חוק אקלים״.
