מוכר הנקניקיות היהודי שהפך לשכיר חרב מאיים להפיל את פוטין
מוכר הנקניקיות היהודי שהפך לשכיר חרב מאיים להפיל את פוטין
20 שנה אחרי ששירת את נשיא רוסיה במסעדה שלו, מפקד כוח וגנר יבגני פריגוז'ין, שעשה את הונו בזכות קשריו עם הקרמלין, העמיד את מוסקבה על הכוונת. תרחיש האימים: עימות של כוחותיו, אסירים לשעבר, עם החיילים חסרי ההכשרה שנותרו בצבא הרוסי
התבשיל שרקח יבגני פריגוז'ין, השף של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, רותח, ועלול להצית מלחמת אזרחים ברוסיה.
אחרי ההכרזה אתמול על המצעד להשגת הצדק, חיילים של כוח וגנר בפיקודו של פריגוז'ין תפסו היום מתקנים צבאיים בוורונז'. עם התקרבות הכוחות למוסקבה, כל האירועים בעיר בוטלו ובכירים החלו להימלט במטוסים פרטיים. איש לא יעז לחזות כיצד ייגמר המרד, כי הנעלמים רבים מדי, אך על שני דברים אפשר להמר ברמה גבוהה של ביטחון: ראשית, גם אם פוטין ישרוד את האירוע, מעמדו ייפגע משמעותית; שנית, ימיו של פריגוז'ין ספורים והוא משול למת.
בנאומו לאומה היום פוטין לא נקב בשמו אפילו פעם אחת. המשמעות: מי שהיה אחד המקורבים אליו במשך שני עשורים נמחק. פריגוז'ין הביא לפתחו של פוטין, שאוהב להתרפק על גדולתה של רוסיה במלחמת העולם השנייה, דווקא את תרחיש הבלהות ממלחמת העולם הראשונה: מהפכה ומלחמת אזרחים שמתחוללת בפנים בזמן שהצבא מדמם בחזית.
ההתחלה של מערכת היחסים עם הנשיא הייתה שונה מאוד. לפני 20 שנה בדיוק פוטין חגג את יום הולדתו במסעדה של פריגוז'ין, שהגיש בעצמו את הקוויאר השחור ועוד מעדנים לאורח הנחשב, מה שזיכה אותו בכינוי "השף של פוטין".
פריגוז'ין נולד ב־1961 למשפחה יהודית בסנט פטרבורג. אמו עבדה כרופאה ואביו נפטר בגיל צעיר, כך שמי שגידל אותו היה אביו החורג, יהודי אף הוא, מאמן סקי. בהשפעתו התמחה פריגוז'ין בענף הסקי בבית הספר של העתודה האולימפית. לאחר מכן פנה ללימודי רוקחות, אלא שבמקום לפתוח בקריירה, נכלא פריגוז'ין לאחר שהורשע בגניבה. עם שחרורו שוב נתפס ונשפט, הפעם ל־13 שנות מאסר באישומי מרמה. העבר הזה הוא שהותיר אותו עם סלנג של עבריינים, מה שמנע ממנו להפוך ל"אוליגרך מן השורה", למרות קרבתו לקרמלין.
ב־1988, מסיבות לא ידועות, פריגוז'ין קיבל חנינה וחזר לסנט פטרבורג, בדיוק בזמן לנפילת הקומוניזם ותחילת הכאוס העסקי הגדול ברוסיה. ב־1990 הוא פנה לתחום המסעדנות, שבזכותו נוצר הקשר עם פוטין. פריגוז'ין היה מהראשונים לפתוח דוכן נקניקיות, אותו "הוט דוג", שכמו כל דבר מערבי היה בגדר הגשמת פנטזיה ברוסיה של תחילת שנות ה־90. המחירים היו מופקעים, התורים ארוכים, וכפי שפריגוז'ין העיד באחד הראיונות הנדירים שלו, הוא הכין את החרדל במטבח שלו ואמו הייתה מופקדת על ספירת הרובלים שנערמו בסלון.
הרובלים האלה פתחו לו את התיאבון והפכו אותו לאיל מסעדות בסנט פטרבורג. כך פגש גם בפוטין, יליד העיר, שהביא את אורחיו למסעדות של פריגוז'ין. בין המוכרות ביותר היתה New Island, שמוקמה בספינה היסטורית. שם סעד הנשיא עם מקבילו הצרפתי ז'אק שיראק ועם הנשיא האמריקאי ג'ורג' בוש.
פריגוז'ין הפעיל גם מסעדה יהודית מפורסמת, "7:40", בה הוגשו רגל קרושה וכבד קצוץ, וקירותיה הוקדשו להיסטוריה ולהומור היהודיים. כאן נמצא גם הקשר הישראלי — תחילת הפריחה של פריגוז'ין חופפת לזו של מיכאל מירילשווילי, אביו של יצחק מירילשווילי, המחזיק בערוץ 14. מירילשווילי האב חלש אז על בתי קזינו בסנט פטרבורג, ופריגוז'ין היה מעורב בעסקי המזון שלהם. אלא שהשניים הסתכסכו, ועל פי פרסומים מירילשווילי רצה להשתלט על המסעדות של פריגוז'ין. בשלב מסוים הבעלות על "7:40" אכן עברה למירילשווילי, אך הקלפים נטרפו עם כניסתו למאסר באשמת חטיפה, שלאחריו עלה לישראל.
הקרבה בין פוטין לפריגוז'ין זיכתה אותו בחוזי ענק באמצעות חברת הקייטרינג קונקורד. כפי שהסביר פריגוז'ין, הוא בחר בשם כי משמעותו, כמה אירוני, שלום והרמוניה.
תחילה סיפקה החברה ארוחות לבתי ספר ובהמשך גם לגופים ממשלתיים, זאת למרות תחקירים, שאת רובם פרסמה המערכת של אלכסיי נבלני, האופוזיציונר הקולני ביותר של פוטין, היושב בכלא כבר שנים ארוכות. התחקירים טענו בעיקר כי בגלל איכות המזון הירודה, ילדים רבים לקו בדיזנטריה. בחלק מבתי הספר הורים אף הפגינו נגד חידוש החוזים. אבל לפוטין זה לא הפריע, ולקראת 2014 הגיעה קונקורד גם למערכת בתי הסוהר, אז נזרעו הזרעים הראשונים של כוח וגנר.
מסוריה ועד אוקראינה: מיהו כוח וגנר שמורד בשלטון הרוסי
שכירי החרב שמנהיגם יבגני פריגוז'ין מאיים לעלות על מוסקבה עלו לתודעה ב-2014, אז תמכו בבדלנים הפרו רוסים במזרח אוקראינה; הם כוללים אסירים אך גם יוצאי יחידות נבחרות; איך מתאפשרת פעילותם ברוסיה למרות שלכאורה אינה חוקית במדינה? מהן טענותיהם נגד הצבא הרוסי? ומה הם עושים באפריקה?
לכתבה המלאה
עוד לפני כן סיפק פריג'וזין שירות יקר ערך נוסף לפוטין: הקמתם של מפעלי הטרולים בסנט פטרבורג, שהתפרסמו כמי שבנו קמפיין לדמוניזציה של הילרי קלינטון במערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב ב־2016. לאורך שנים הכחיש פריגוז'ין את מעורבותו, אך לפני כשנה הודה: "לא הייתי רק המממן של הסוכנות לחקר האינטרנט (השם הרשמי של מפעל הטרולים — ס.ש). אני המצאתי את זה, יצרתי את זה וניהלתי את זה זמן ממושך".
קיומו של כוח וגנר, אותה מיליציה פרטית שהקים בברכת פוטין, הוכחשה גם היא לאורך שנים, וכך גם היותו הבעלים שלה. אלא שמאז פרוץ המלחמה באוקראינה נראה כי כל המוגלה, שהוסתרה בתקופת היחסים החמים יותר עם המערב, יצאה החוצה. בפוסט בפייסבוק הרוסי בספטמבר 2022 הודה פריגוז'ין כי כוח וגנר הוא לגמרי הבייבי שלו: "אני ניקיתי את כלי הנשק הישנים, מיינתי את האפודים ואיתרתי את המומחים שיעזרו לי בפרויקט. מאותו רגע במאי 2014 נולדה קבוצת הפטריוטים שתיקרא גדוד וגנר". בסמוך לכך החלה קבוצת וגנר לפרסם על שלטי חוצות מודעות גיוס.
פרסם את כשלי הצבא הרוסי
בעבר פורסמו ברוסיה לא מעט עדויות על כך שחלק מהמימון של מיליציית וגנר מגיע גם מתקציב הביטחון הרוסי. עד להשתתפות הכוח במלחמה עם אוקראינה הוא פעל מתחת לפני השטח בעיקר באפריקה ובלוב ובסיוע למשטר אסד למגר את דאעש בסוריה. תחילה הורכב מיוצאי יחידות העילית הצבאיות ומנה כ־5,000 איש, אבל מאז הפלישה לאוקראינה צמח לכ־25 אלף לוחמים. אף שמדובר במספר זניח לכאורה לעומת הצבא, הפחד ששורר כעת ברוסיה הוא עצום. הסיבה לכך היא שמדובר בלוחמים אכזריים שגויסו על ידי פריגוז'ין בעיקר מקרב האסירים האלימים ביותר ברוסיה. רוצחים ואנסים קיבלו בשנה האחרונה הצעות לחנינה ושכר של אלפי דולרים בחודש בעבור שירות בכוח וגנר, בנוסף לפיצוי נדיב למשפחותיהם במקרה של מוות. המחשבה מה צפוי כשכוח זה יתייצב מול מה שנותר מהצבא הרוסי, בעיקר ילדים נטולי הכשרה, מסבירה מדוע ברשתות החברתיות עלו היום תמונות של מחסומים משוריינים בכניסות למוסקבה ומחירי כרטיסי הטיסה זינקו פי שלושה.
היחסים בין כוח וגנר ופריגוז'ין לבין אזרחי רוסיה מורכבים. מצד אחד הוא נתפס כעוד אחד מהאוליגרכים המושחתים של פוטין. מאידך סרטוני הווידאו שהעלה בחודשים האחרונים החושפים את הכשלים של הצבא הרוסי מחזקים את החששות שמנקרים זמן מה, חרף שטיפת המוח שעובר הציבור החשוף רק לתקשורת המקומית.
פריגוז'ין אומר את האמת: הגנרלים שנגדם הוא יוצא כעת, ולכאורה לא ישירות נגד פוטין, הטעו את הנשיא ואת העם הרוסי. השחיתות שלהם רוקנה את מאגרי הנשק של הצבא שנשלח להילחם עם ציוד מיושן וכוחות לא מיומנים, ולכן רוסיה סופגת מפלה מול הצבא האוקראיני המקצועי יותר. החשש הגדול ברוסיה כעת הוא שהחיילים הצעירים לא ירצו להילחם באנשי וגנר ויערקו. לפריגוז'ין כבר אין מה להפסיד, אבל השאלה שעדיין לא פתורה היא מי, אם בכלל, תומך בו היום בקרמלין ובממסד הביטחוני. זהות השחקן הזה תכריע ככל הנראה אם תפרוץ מלחמת אזרחים שתפיל את פוטין או שהאירוע ייגמר עם חיסולו של הטבח שרקח תבשיל אחד יותר מדי.
