ג'וזף שטיגליץ: "להטיל מס של 70% על העשירים"
ג'וזף שטיגליץ: "להטיל מס של 70% על העשירים"
בעקבות מכתב המיליונרים שפורסם בפורום דאבוס ובו דרישה להשית מס גבוה יותר על עשירי עולם, התייחס הכלכלן זוכה פרס נובל לפערים החברתיים שזינקו במגפה וקרא להטיל מס מיוחד על יורשי הון משפחתי. שטיגליץ: "הם בסך הכל זכו בלוטו הזרע"
בפודקאסט שפורסם באתר ארגון הצדקה אוקספאם, הכלכלן זוכה פרס נובל ג'וזף שטיגליץ הדהד אתמול את מכתב המיליונרים ששוגר בשבוע שעבר למשתתפי פורום דאבוס בדרישה להעלות את המסים המושתים על עשירי עולם. לטענת שטיגליץ, על שכבת העשירים ביותר לשלם מס שיגיע גם ל־70%, זאת על מנת להירתם למלחמה בפערים החברתיים הגדלים והולכים. מס כזה יהיה גבוה ב־13.1% ממס ההכנסה המושת בפינלנד, שהוא הגבוה בעולם.
"אנשים בצמרת אולי יעבדו קצת פחות אם תמסה אותם קצת יותר. אבל מאידך, החברה שלנו תרוויח מכך שתיהפך שיוויונית ומלוכדת יותר", ציין שטיגליץ, לשעבר הכלכלן הראשי של הבנק העולמי. כיום, שיעור מס הכנסה הגבוה ביותר בבריטניה, למשל, עומד על 45% עבור הכנסות שנתיות גבוהות מ־150 אלף ליש"ט, ואילו בארה"ב, מדרגת המס הגבוהה ביותר היא 37%, עבור הכנסות גבוהות מ־539,901 דולרים. שטיגליץ הדגיש כי בעוד העלאת מדרגת המס העליונה תסייע בכינון חברה שיוויונית יותר, השתת מסי עושר על הון שנצבר על ידי עשירי עולם לאורך הדורות תהיה בעל השפעה גדולה אף יותר. "אנחנו צריכים למסות עושר בשיעור גבוה יותר, משום שהרבה מהעושר עובר בירושה, למשל, צעירי משפחת וולמארט ירשו את הונם", ציין. "אחד מחברי תיאר את התופעה הזו כזכייה בלוטו הזרע — הם בחרו בהורים הנכונים. אני חושב שעלינו להבין שרוב המיליארדרים קיבלו חלק ניכר מהונם רק כתוצאה של מזל".
בחירתו של שטיגליץ בבעלי ענקית המרכולים איננה מקרית. המשפחה המייסדת, משפחת וולטון, היא המשפחה העשירה בעולם עם הון מוערך של 224.5 מיליארד דולר. בראש הפירמידה ניצבים ג'ים, אליס ורוב וולטון, ששוויו של כל אחד מהם עומד על כ־65 מיליארד דולר, והם מדורגים במקומות ה־16, 18 ו־19, בהתאמה, ברשימת עשירי "פורבס". נכון ל־2021, וולמארט היתה החברה הגדולה בעולם במונחים של הכנסות, עם 524 מיליארד דולר. המשפחה השנייה בעושרה בארה"ב היא משפחת מארס, בעלת ענקית הממתקים, עם הון של 160 מיליארד דולר.
בהקשר זה, שטיגליץ התייחס בפודקאסט להצעתה של הסנאטורית האמריקאית אליזבת' וורן שקראה להשית מס של 2% על בעלי נכסים גבוהים מ־50 מיליון דולר, ומס של 3% על בעלי הון גבוה ממיליארד דולר. לדבריו, מדובר במס "מאוד סביר" אשר יסייע בפתרון הרבה מאוד מהבעיות בארה"ב.
עוד אומר שטיגליץ, כי למגפת הקורונה היתה השפעתה משמעותית מאוד על הפערים החברתיים. "המגפה חשפה את ממדי אי־השיוויון העולמי וגם החריפה אותם", ציין. "בתקופה שבה חייהם של כל כך הרבה אנשים הפכו כה קשים, עם אובדן משרות וכעת התמודדות עם מחירי מזון ונפט מזנקים, זה מזעזע לראות איך הרבה מאוד אנשים ותאגידים גרפו לעצמם רווחים מטורפים", אמר. ענקיות הפארמה הרוויחו מיליארדי דולרים מהחיסונים למגפה, ציין שטיגליץ, שאותם לא היו יכולים לפתח ללא מחקרים אקדמאיים וסובסידיות ממשלתיות. "התוקפנות של רוסיה נגד אוקראינה איפשרה לתאגידי האנרגיה והמזון להגדיל את שולי הרווח שלהם ב־256% ב־2022 בהשוואה לממוצע בשנים 2018־2021, גם כשמשפחות רגילות מתקשות לשלם את החשבונות שלהן", הדגיש. לפי נתונים שהציג דו"ח אוקספאם לקראת פורום דאבוס, רק בשנה שעברה קיבלו בעלי המניות של החברות הללו 84% מרווחי העתק, בסכום כולל של 257 מיליארד דולר.
המחקר של אוקספאם הראה עוד, כי 63% מההון החדש שנצבר מתחילת המגפה — בהיקף של 26 טריליון דולר — הלכו ל־1% העשירים ביותר. בנוסף, לראשונה זה רבע מאה, העלייה בהיקף העושר המופלג היתה מלווה בהתרחבות ממדי העוני הקיצוני. ארגון הצדקה מסר כי מס של עד 5% על עשירי עולם יגייס 1.7 טריליון דולר בשנה, סכום שיספיק על מנת לחלץ מעוני 2 מיליארד בני אדם ולממן תוכנית גלובלית למיגור הרעב.
במכתב המיליונרים, 205 אולטרה־עשירים קראו בשבוע שעבר לממשלות למסותם לאלתר, על מנת לצמצם את ממדי אי־השיוויון העולמי. "ברקע משבר האינפלציה, זה בלתי אפשרי להמשיך ולהימנע מהדיון בנושא", אמר שטיגליץ. "כפי שאנו בנציבות העצמאית לרפורמה במיסוי תאגידי בינלאומי (ICRICT) מאמינים, מיסוי פרוגרסיבי — כלומר, לגרום לבעלי הכתפיים הרחבות ביותר לשלם את חלקם — הוא אחד הכלים החזקים ביותר להפחתת אי־השיוויון. לסרב לפתרון הזה פירושו לאלץ מדינות להשית תוכניות צנע ולקצץ בשירותים הציבוריים ובהטבות הפנסיוניות", סיכם.
