אחרי שלושה חודשים של מלחמה: כך השתנו החיים ברוסיה
אחרי שלושה חודשים של מלחמה: כך השתנו החיים ברוסיה
חנויות סגורות, שיעורי אבטלה מטפסים, בריחה של אזרחים ומחירים נפשיים - מאז החלה הפלישה לאוקראינה גילו אזרחי רוסיה בדרך הקשה כי המלחמה אינה רחוקה מהם; מומחה: "רואים כעת את ההידרדרות בכלכלה על פני טווח רחב של מגזרים"
כשנשיא רוסיה ולדימיר פוטין הכריז על תחילת הפלישה לאוקראינה, המחשבה הייתה שזו מלחמה שרחוקה מאדמות רוסיה. אולם מהר מאוד העימות התדפק בדלת – אך לא בצורת טילים ופגזים, אלא באמצעות גל חסר תקדים ולא צפוי של סנקציות שהשיתו מדינות המערב על רוסיה. כך מדווחת סוכנות הידיעות AP.
עברו שלושה חודשים מאז הפלישה שהחלה ב-24 בפברואר, ורוסים רבים עדיין מתקשים להתמודד עם הפגיעה בפרנסה וברגשות שלהם. כך למשל, הקניונים הנרחבים של מוסקבה מתאפיינים כעת בחנויות ריקות שבעבר אוכלסו על ידי מותגים מערביים.
הדוגמה הבולטת ביותר היא כמובן מקדונלד'ס, שכניסתה למדינה ב-1990 הפכה לאירוע תרבותי, מותג מערבי נוצץ ונוח שמגיע למדינה מותשת מהצע אפשרויות מוגבל ביותר. ענקית המזון המהיר הפסיקה לגמרי את הפעילות שלה ברוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה. בדומה, איקאה, הסמל לנוחות מערבית במחירים סבירים, השעתה את הפעילות. פירוש הדבר הוא שעשרות אלפי משרות שנחשבו לבטוחות הפכו פתאום למוטלות בספק.
במקביל לעזיבת החברות הבינלאומיות, גם אלפי רוסים שהיו להם האמצעים לעשות זאת ברחו, חוששים מצעדים נוקשים מצד הממשלה שתשתמש במלחמה כתירוץ להפוך את המשטר לטוטליטרי לגמרי. חלק מהצעירים שעזבו עשו זאת מתוך חשש שבקרמלין יכריזו על גיוס חובה כדי להמשיך ולהזין את מכונת המלחמה.
אך גם לעזוב את רוסיה כבר נהיה קשה יותר. 27 המדינות החברות באיחוד האירופי ביחד עם ארה"ב וקנדה אסרו על טיסות מרוסיה ואליה. טיסות לטאלין, בירת אסטוניה, שנחשבה בעבר כיעד קליל לחופשת סופ"ש ארוכה, התארכו מ-90 דקות בלבד למסע של 12 שעות לפחות דרך איסטנבול.
"אם מסתובבים בקניונים במוסקבה, רואים שהמותגים המערביים פשוט נעלו את הדלתות אך המדפים עדיין מלאים, האורות עוד דולקים. כלומר הם עוד לא עזבו, אלא מחכים לראות מה יקרה"
לאחר שהפרלמנט הרוסי אישר חוק שכולל עונש מאסר של 15 שנים על פרסום "פייק ניוז" על המלחמה, כלי תקשורת עצמאיים בולטים עצרו את הפעילות שלהם במדינה. כלי התקשורת הללו כוללים את תחנת הרדיו Ekho Moskvy והעיתון Novaya Gazeta, שהעורך שלו דמיטרי מורטוב זכה בשנה שעברה בפרס נובל לשלום.
העלות הפסיכולוגית של הדיכוי, ההגבלות וההזדמנויות המצטמצמות עלולה להיות גבוהה במיוחד לאדם הרוסי מהרחוב, אף שקשה לכמת אותה. סקרים מסויימים שנערכו ברוסיה אמנם מצביעים על שיעור תמיכה גבוה במלחמה באוקראינה, אך התוצאות כנראה מוטות בשל החשש של אנשים להביע את הדעות האמיתיות שלהם.
ההערכה היא גם שעוד לא הורגשה העוצמה המלאה של ההשלכות הכלכליות. בימים הראשונים של המלחמה, הרובל הרוסי הפסיד מחצית מהשווי שלו. אולם, המאמצים של הממשלה לחזק את המטבע גרמו לכך שהשווי שלו גבוה כעת מכפי שהיה לפני הפלישה.
לעומת זאת, במונחים של פעילות כלכלית, "יש פה סיפור שונה לגמרי", הגיב כריס וויפר, אנליסט ותיק של הכלכלה הרוסית ב-Macro-Advisory. "אנחנו רואים כעת את ההדרדרות בכלכלה על פני טווח רחב של סקטורים. חברות מזהירות שאוזל להן המלאי של חלקי חילוף. חברות רבות העבירו עובדים למשרה חלקית ואחרות מזהירות שהן על סף סגירה. כך שיש חשש ממשי ששיעור האבטלה יעלה בחודשי הקיץ, שתהיה ירידה חדה בצריכה, במכירות הקמעונאיות ובהשקעות", אמר בריאיון ל-AP.
וויפר ציין עוד כי הרובל המתחזק מייצר בעיות לתקציב. "בפועל הם מקבלים את ההכנסות במטבע זר מהיצואנים, אך התשלומים הם ברובל. לכן רובל חזק יותר פירושו פחות כסף להוצאות", הסביר.
עוד הוא הזהיר כי אם המלחמה תימשך עוד זמן מה, חברות נוספות יעזבו את המדינה. לדבריו, החברות שבחרו להשעות את הפעילות שלהן עשויות לשוב במקרה של הפסקת אש, אך החלון לכך הולך ונסגר. "אם מסתובבים בקניונים במוסקבה, רואים שחנויות האופנה, המותגים המערביים פשוט נעלו את הדלתות אך המדפים עדיין מלאים, האורות עוד דולקים. הם פשוט לא פתוחים, כלומר הם עוד לא עזבו אלא הם מחכים לראות מה יקרה", אמר.
אך בקרוב יידרשו החברות הללו לפתור את המצב אליו נקלעו העסקים שלהן ברוסיה. "אנחנו מתקרבים לשלב שבו אוזל לחברות הזמן, או שתיגמר להן הסבלנות", הוסיף וייפר.