אייכלר בולם, המלחמה מעכבת עוד: סילמן דוחה יישום תוכנית שתפחית פליטות גזי חממה
אייכלר בולם, המלחמה מעכבת עוד: סילמן דוחה יישום תוכנית שתפחית פליטות גזי חממה
ישראל היתה אמורה להפחית ב-40% את השימוש בגזי הקירור המזהמים במזגנים ובמקררים, עד ינואר 2024; ואולם ועדת העבודה עיכבה את אישור החקיקה בנושא - שעברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת; כעת, בצל המלחמה, הנושא נדחק לקרן זווית, וישראל מוצאת עצמה בפיגור מול העולם
בזמן שהציבור בישראל שקוע במלחמת "חרבות ברזל", השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, חתמה לאחרונה על תקנות הדוחות את יישום היעדים הלאומיים להפחתת השימוש בגזי קירור למזגנים ומקררים. המשמעות: עיכוב של שלוש שנים בהפחתת פליטות של גזי חממה עוצמתיים ועלייה של כ-1% בפליטות גזי החממה של ישראל בשנים הקרובות, לאחר שבמשך שנים ארוכות הממשלה לא הצליחה ליישם את הצעדים להפחתתם.
כדי ליישם את ההתחייבויות של ישראל להפחתות בתחום צריכה הכנסת להשלים חקיקה שעברה בקריאה ראשונה בקדנציה הקודמת. ואולם עד עתה ועדת העבודה בראשות ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) לא הגיעה לעסוק בכך, ומאחר שהמלחמה דוחקת מסדר היום כל נושא אחר – נאלצו במשרד להגנת הסביבה לדחות את יישום תקנות ההפחתה בתחום.
לפי התוכנית הממשלתית המעוגנת בתקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול), ישראל אמורה הייתה להפחית ב-40% עד ינואר 2024 את השימוש בגזי הקירור המזהמים במזגנים ומקררים. התקנות הללו נועדו ליישר קו עם המדינות המפותחות, ולמלא את חלקה של ישראל באמנת קיגאלי הבינלאומית העוסקת בנושא. אלא שכעת, לאחר שבצל המלחמה אושרו תקנות הדוחות את יישום התוכנית, תתחיל ישראל ליישם את תוכנית ההפחתה רק בשנים הבאות ותחויב להשיג את היעד שקבעה לשנת 2024 רק ב-2027.
הטיפול בגזי קירור מסוג HFC המצויים במקררים, מזגנים, צ'ילרים בתעשייה ועוד הוא קריטי לשם התמודדות עם שינויי האקלים. גזי הקירור הללו הם עוצמתיים משמעותית מפחמן דו חמצני, ולכן דליפה שלהם לאטמוספירה מובילה לנזק רב יותר. 155 מדינות בעולם חתמו בשנת 2016 על אמנת קיגאלי, שמטרתה לאגד מדינות רבות ככל האפשר להפסקת שימוש בגזי קירור מזהמים, לטובת מעבר לגזי קירור ירוקים שאינם פולטים גזי חממה שמתדלקים את ההתחממות העולמית ומובילים למשבר אקלימי חריף.
ישראל היא היחידה מבין המדינות המפותחות שלא מיישמת את הסכם קיגאלי, אף שהמשרד להגנת הסביבה עצמו הבהיר לאחרונה כי העניין הכרחי לשם עמידתה ביעדי הפחתת הפליטות הלאומיים, אותם כושלת ישראל להשיג.
ב-2030 מחויבת ישראל להפחית 27% מפליטות גזי החממה שלה בהשוואה ל- 2015 (יעד שאינו נחשב שאפתני בהשוואה עולמית), ויישום התוכנית לצמצום שימוש בגזי קירור הוא 10% מאותו יעד – נתח משמעותי שכאמור מתעכב.
במאי האחרון הודיע המשרד להגנת הסביבה כי ישראל צפויה לפספס את כל יעדי האקלים שהממשלה קבעה לשנת 2030, כתוצאה מעיכובים משמעותיים ביישום תוכניות ההפחתה ומחסור כרוני בתקציבים ליישומן.
כדי ליישם את הסכם קיגאלי ישראל חייבת ליישם תוכנית להפחתת השימוש בגזי הקירור המזיקים, והכנסת אכן קבעה לפני כשלוש שנים לבקשת המשרד להגנת הסביבה תקנות המגדירות יעדי הפחתה. אלא שכעת אותן תקנות ייאלצו לחכות, ופליטות גזי החממה של ישראל יוסיפו לעלות.
הסיבה לכך היא שמעבר לגזי קירור ירוקים דורש היערכות משקית רחבה תוך קביעת חוקים חדשים. ואולם הממשלה גררה רגליים שנים רבות, וישראל לא השלימה את ההיערכות ונשארה מאחור בניגוד להתקדמות בעולם, דבר שהותיר את המשק בחוסר ודאות כשהוא חשוף לייבוא ציוד מהדור הישן, המבוסס על הגזים המזהמים. הסיבה לכך היא התגוששות בין המשרדים, עיכוב ניכר של משרד הכלכלה בחקיקה ובלימת קידומה בוועדת העבודה בכנסת בראשות ח"כ אייכלר.
ישנם שלושה תנאים הכרחיים כדי לאפשר למשק להיערך. הראשון - השלמת חוק מקצוע טכנאי מזגנים. מעבר לשימוש בגזי קירור ירוקים דורש הכשרה של טכנאי המזגנים, שכן גזים אלו נחשבים דליקים יותר. ואולם בישראל אין חוק המגדיר מקצוע של טכנאי מזגנים מורשה, ולא נדרשת כל הכשרה לכך.
התנאי השני הוא אישור תקן המסדיר כיצד טכנאי יטפל בגזים אלה במבני מגורים. זרוע העבודה במשרד הכלכלה עיכבה את הנושאים הללו במשך שנים ארוכות, וכעת הנושא מצוי תחת חזקתו של משרד העבודה שהפך למשרד עצמאי במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. התנאי השלישי הוא קביעת הגבלה והפסקת יבוא מערכות קירור ומיזוג אוויר המבוססות על הגזים הישנים - באמצעות צו יבוא המכס.
בשנה שעברה, תחת ממשלת השינוי, עבר בכנסת חוק מקצוע טכנאי מזגנים בקריאה ראשונה. כעת נדרשת ועדת העבודה להכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית, ואולם ח"כ אייכלר נמנע מלעשות זאת לאורך כל השנה האחרונה ולא קבע אף דיון אחד בנושא, וכעת דיוני ועדות הכנסת מוקדשים באופן בלעדי למלחמה.
מטעמו של אייכלר נמסר כי "מאז פרוץ המלחמה, באופן גורף, הכנסת לא עוסקת בקידום חקיקה של שום דבר שאינו קשור למלחמה ונספחיה הרבים. כשקיימנו דיונים בנושא, עלה שיש חשש שהגז החדש דליק יותר וממילא מסוכן הרבה יותר. כך טענו בוועדה כמה גורמים. אי לכך ביקשנו לקיים דיונים נוספים על מנת להבין כיצד יתמודדו עם האתגר".
יודגש כי מלכתחילה נדרש שכל אדם העוסק בנושא יוכשר לכך, וכי בעולם מקובל להשתמש כיום בגזי קירור ירוקים.
בשל גרירת הרגליים, המשרד להגנת הסביבה רידד בתקנות את יעדי תוכנית הפחתת השימוש בגזי הקירור המזיקים. התקנות קובעות כעת שתי אפשרויות; האחת, בה לא תעבור החקיקה, ואז תידרש ישראל להשיג את יעד ה-40% שנקבע לשנת 2024 - ב-2025. אם תעבור החקיקה, יואט מאוד לוח הזמנים; היעד שנקבע ל-2024 יידחה ל-2027. ב- 2025 תושג הפחתה של 15% בלבד, וב-2026 - הפחתה של 25%. ב-2028 תפחית ישראל 55% מגזי הקירור המזיקים לסביבה. נציין כי לא ברור מדוע ניתנה מלכתחילה האפשרות הראשונה, שכן המשרד להגנת הסביבה מציין שללא חקיקה בין כה לא ניתן להתקדם להשגת היעדים.
החל משנת 2032 מדינות כמו ישראל אשר לא מיישמות באופן מלא את תיקון קיגאלי, לא יוכלו יותר לסחור בגזי קירור עם שאר העולם. המשמעות היא שעיכובים נוספים עלולים להוביל לכך שהמשק הישראלי לא יוכל לרכוש יותר גזי קירור למערכות מיזוג האוויר, הקירור ומערכות נוספות התלויות בגזים אלו. במשרד להגנת הסביבה סבורים שישראל תקדים את היעדים שהציגה בתקנות למרות הדחייה, אם יעבור החוק בכנסת.
לדברי ד"ר גיל פרואקטור, מנהל אגף בכיר אנרגיה ואקלים במשרד להגנת הסביבה, "נוכל להתקרב להפחתה של 40% כבר בשנת 2025. היבוא של מערכות המבוססות על גזי קירור ירוקים, בדומה למה שקורה בעולם, מתעכב וממתין לשורה של צעדים. החוק שמסדיר את העיסוק במקצוע טכנאי המזגנים עבר בקריאה ראשונה, ואחרי קריאה שנייה ושלישית אפשר יהיה להתחיל לייבא את המערכות האלו ולהתקין אותן. זה תוקע את כל השוק. התקנות החדשות מחייבות את הממשלה להשלים את החקיקה בתוך שנה, כי אם לא אז מדרגת ההפחתה העתידית למשק תהיה יותר עמוקה".
