ההשקעה באקלים יציבה יחסית, אבל לא עומדת ביעדים
ההשקעה באקלים יציבה יחסית, אבל לא עומדת ביעדים
הכספים ממשיכים לזרום לפתרונות אקלים, אבל לא לסטארט־אפים בתחום שסובלים מיובש במזומנים - כך קובעת PwC בדו"ח חדש. ההשקעה העולמית באקלים קטנה בחצי מהדרוש ליעד של 2050: אפס פליטה נטו
העניין הציבורי בצורך להתמודד עם משבר האקלים גובר, והפוליטיקאים ברחבי העולם מנפקים הבטחות בין מערכות בחירות לוועידות אקלים.
אך האם ההשקעות אכן זורמות לתחום החם של השנה? דו"ח חדש של פירמת היעוץ PwC מציג תשובה מורכבת: הירידה מתונה מהמצופה, ומסתמן שבשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2022, טכנולוגיות אקלים היוו 26% מכלל השקעות ההון סיכון, אך ההשקעות אינן בהלימה ליעדי ההפחתה הנדרשים, והן לא זורמות לסטארט־אפים המפתחים פתרונות לתחומים האקוטיים ביותר.
לאורך השנה האחרונה, ריחפה מעל תחום האקלים־טק שאלה: האם משבר כלכלי יוביל להתפוגגות ה׳הייפ׳? המימון לסטארט־אפים בתחום טכנולוגיות האקלים ירד מבחינה אבסולוטית: 52 מיליארד דולר בשלושת הרבעונים הראשונים של 2022, שהם 30% פחות מהתקופה המקבילה אשתקד. אבל השיעור היחסי של השקעה באקלים ביחס להכלל השקעות ההיטק נשאר קבוע. יחד עם זאת, בשנת 2021 חלק ניכר מהזינוק בהשקעות נבע ממגה עסקאות SPAC, תחום שירד משיא של 9.3 מיליארד דולר (ב־25 עסקאות) ברבעון השלישי של 2021 ל־800 מיליון דולר (ב־3 עסקאות) מאז תחילת השנה. לכן, לפי PwC, המצב הנוכחי של השוק דווקא מצביע על יציבות. בסופו של דבר, ההשקעה בטכנולוגיות הקשורות לאקלים הגיעה לטווח של 15־20 מיליארד דולר לרבעון, בקנה אחד עם המחצית הראשונה של 2021, למרות המשבר בהייטק.
לפי בדיקת בלומברגnef־, השקעות גלובליות באנרגיה נקייה ובטכנולוגיות נלוות הגיעו לשיא ב־2021, כשהמדינות עצמן הזרימו לתחום יותר מ־750 מיליארד דולר, במטרה להדביק את יעדי האקלים הלאומיים שלהן, השקעות גבוהות יותר ב־21% משנת 2020. מימון המצרפי הכולל של טכנולוגיית אקלים מתחילת 2018 עומד כעת על 260 מיליארד דולר. לאן זרם הכסף השנה? לפי הדוח של PwC, מסתמן שגם השנה ההשקעות לא מתיישרות עם צורכי הפחתת הפליטות. כך למשל, הנתח העיקרי של ההשקעות, 48%, זרם לענף המוביליטי והרכב, שאחראי רק על כ־15% מפליטות גזי החממה. טכנולוגיות בתחומים האחראיים על 85% מהפליטות העולמיות, משכו 52% מההשקעה, אך מדובר בנתח נכבד יותר מאשר אשתקד (39%).
תחום האנרגיה, התורם העיקרי לפליטות, זקוק להשקעות נוספות. עד שנת 2030, יהיה צורך להשקיע ארבעה דולרים באספקת אנרגיה דלת פחמן על כל דולר שיושקע בדלקי מאובנים בעולם. לפי דוח סוכנות האנרגיה הבינלאומית שפורסם בשבוע שעבר, ההשקעה באנרגיה נקייה עדיין רחוקה מלעמוד ביעדים. למרות הצהרות הפוליטיקאים, מאז הסכם פריז בשנת 2015, ההשקעה באנרגיה נקייה גדלה ב־2% בשנה בלבד. אך מאז 2020, קצב הצמיחה הואץ לכדי 12%. בעוד שההשקעה באנרגיה נקייה צפויה להיות מעל ל־2 טריליון דולר עד 2030 לפי המדיניות הנוכחית של מדינות, יש צורך בהשקעה של מעל 4 טריליון דולר כדי להדביק את יעדי האפס פליטות נטו עד 2050, מה שמדגיש את הצורך למשוך משקיעים חדשים.
אך המשקיעים מתקשים להביע אמון במיזמים חדשים שיכולים להגדיל את הגל הבא של סיפורי ההצלחה האקלימיים טכנולוגיים, והיעדר ההשקעות בסטארט־אפים בשלבי המימון המוקדם מעמיק. למרות הצורך העז בטכנולוגיות חדשות, מימון בשלבים מוקדמים, לרוב עבור עסקאות בשווי של פחות מ־5 מיליון דולר, נמצא דווקא בירידה מאז 2021. לפי מוריאל לוטן מנכ"לית חברת הפיתוח עסקי Mile Ventures, ויזמית שותפה ביוזמת Climate 180, ״כששואלים משקיעים, כולם אומרים שהם רוצים להשקיע עוד באקלים־טק. עיקר הבעיה היא בשלבים המוקדמים. יש יותר ויותר חברות שקמות כי הצורך גדל ומבינים שיש עתיד בתחום הזה, בטח עכשיו כשמדברים על עצמאות אנרגטית על רקע המלחמה באוקראינה, אבל זה לא פוגש את ההשקעות הנדרשות. הרבה מנכ״לים שעשו משהו בחיים שלהם, רוצים עכשיו לעשות אימפקט ופונים לתחום הזה, אבל במודל הנוכחי קשה לקרנות הון סיכון להיות שחקן משמעותי מספיק בזירה הזאת. המודל שלהן מיושן, והן מחפשות רווח מאוד מיידי על ההשקעה — זה לא מספיק זמן כדי להגיע לפיתוח מספק של פתרונות טכנולוגיים בתחום האקלים. צריך לשנות את הכללים כדי לשחק טוב במשחק הזה״.
לדברי איתן גלזר, שותף וראש תחום אנרגיה וקלינטק ב־ PwC Israel, כדי להצליח להדביק את יעדי הפחתת הפליטות, גם המיקוד בזירה ונתיב ההשקעות — צריך להשתנות: ״ אחד התחומים שבו הייתי מצפה לראות גידול משמעותי הוא בתחום של טכנולוגיות לאגירת אנרגיות. ב־15 שנה האחרונות הייתה ריצה לפיתוחים של טכנולוגיות לייצור אנרגיה סולארית ובכלל אנרגיה מתחדשת ורק באחוז קטן מהם הייתה התמקדות באגירת אנרגיה. אני רוצה לטעון שלפני עשור היו מתמקדים כבר בטכנולוגיות של אגירת אנרגיה, יכול להיות שמשבר האנרגיה אליו נקלעה אירופה כעת היה נמנע״.
