ניתוחמוצר משרדי סגר למניית מיקרוסופט זינוק של 1,000% בעשור
ניתוח
מוצר משרדי סגר למניית מיקרוסופט זינוק של 1,000% בעשור
השקת חבילת תוכנה משלימה למיקרוסופט 365 המופעלת באמצעות בינה מלאכותית ממחישה את סיפורה של ענקית הטכנולוגיה מאז כניסתו של המנכ"ל סאטיה נאדלה ב־2014: בנאלית לכאורה אך בפועל מחוברת לטרנדים הלוהטים
בשבוע החולף הודיעה מיקרוסופט על השקת חבילת תוכנה משלימה המופעלת באמצעות בינה מלאכותית למיקרוסופט 365 הקלאסי, בעלות של 30 דולר בחודש.
בכל יום אחר, ועבור כל חברה אחרת, השקה כזו עשויה היתה להיחשב עניין שבשגרה. בכל זאת, מדובר במוצר משרדי יומיומי. אבל דווקא הבנאליות הזו היא שמספרת את סיפורה של מיקרוסופט בעשור האחרון: על פני השטח, חברה ותיקה שלא תופסת כותרות משיקה מוצר יומיומי ראוי, שמזניק את מנייתה. אך מבט קרוב יותר מגלה שהמוצר הוא חלק מהטרנד החם ביותר במגזר הטכנולוגיה. מיקרוסופט היא הראשונה להשיק מוצר כזה, והזינוק במניה חותם עשור מסחרר של עליות — תשואה מצטברת של 1,000%, תוספת ערך של מעל ל־2 טריליון דולר לשווי השוק של החברה שלפני כן כמעט ולא זז, זאת עוד אחרי שהשקיעה מעל ל־150 מיליארד דולר ברכישה חוזרת של מניות.
נכון לכתיבת שורות אלה מיקרוסופט נסחרת לפי שווי של 2.5 טריליון דולר והיא החברה השנייה בגודלה במונחי שווי שוק, שחקנית דומיננטית בשוק הענן, החומרה, התוכנה, בינה מלאכותית, והגיימינג. זה לא היה המצב תמיד. במשך שנים ביטלו אותה כחברה לא חדשנית, מדושנת ממונופול מערכת ההפעלה ווינדוס, גדולה, אטית, ביורוקרטית ולא מעניינת. מיקרוסופט נחשבה לביריון ארגוני שמנצל את הדומיננטיות שלו כדי לחנוק חדשנות ולכפות את המוצרים שלו על חברות אחרות, זאת בזמן שהוא מפספס כל טרנד טכנולוגי גדול, מהטלפונים החכמים והאייפונים, חיפוש ועוזרים קוליים ועד לרשתות חברתיות. אנשים העדיפו לשוחח בווידיאו באמצעות זום ולא בסקייפ שלה, לדבר בצ'אט של סלאק ולא ב־Teams שלה, מנוע החיפוש בינג או דפדפן אקספלורר זכו להשמצות וללעג, ומיקרוסופט לא הצליחה להיכנס לשוק הפרסום הדיגיטלי.
ב־2014 החברה החליטה לשנות כיוון. הדירקטוריון החליף את המנכ"ל סטיב באלמר בסאטיה נאדלה — המנכ"ל השלישי של החברה שנוסדה ב־1975. עד לאותה העת שימש נאדלה כראש חטיבת הענן הצומחת של מיקרוסופט. עם כניסתו לתפקיד הוא הכריז כי הגיע הזמן "לגלות מחדש את נשמתה של מיקרוסופט, הסיבה שלנו לקיומנו" והדגיש כי החברה תחזור לחדש, תפסיק להתבצר סביב מוצרים קיימים ותפעל באופן אגרסיבי יותר. "אנחנו צריכים להיות מוכנים להישען על אי־ודאות", כתב במזכר לעובדים ב־2015, "לקחת סיכונים ולהתקדם במהירות תוך כדי עשיית טעויות. זיהוי כישלונות מתרחש בזמן שאנו נעים אל עבר מיומנות ושליטה".
עד לאותה עת היו למיקרוסופט שלושה מגזרי פעילות רווחיים: ווינדוס, תוכנת האופיס ותוכנות ששימשו מרכזי נתונים ורשתות ארגוניות. בינג לא היה רווחי ואילו Xbox הרוויח רק מעט. השינויים שהשית נאדלה היו גדולים. ראשית, הוא שחרר את החברה מהקיבעון שפיתחה לפרה החולבת ווינדוס ועצר את המאמץ הנואש לפתח סמארטפונים במסגרת רכישת נוקיה שביצע קודמו בתפקיד. אחר כך פעל לשנות את התרבות הארגונית של החברה ולעצב מחדש את הענקית המגושמת כחברת סטארט־אפ. בשעתו יציין בשיחת רווחים עם משקיעים: "אין לסמוך על סטטוס־קוו באף חלק בארגון של מיקרוסופט".
בנוסף, נאדלה פתח את החברה לשיתופי פעולה, מיקד אותה כ"אובססיבית ללקוחות", דרש מהמפתחים למדוד ולהעריך כל העת מהם המוצרים שהמשתמשים אוהבים, בעודם מציבים את הענן במרכז. "התפיסה הבסיסית הזו לפיה אנחנו בונים כלים ופלטפורמות כדי שאחרים יוכלו לבנות יותר טכנולוגיה, אני חושב שהתפיסה הזו רלוונטית יותר ונחוצה יותר ב־2019 מאשר ב־1975", אמר. זמן קצר לאחר מכן זכתה מיקרוסופט בחוזה מחשוב ענן של משרד ההגנה האמריקאי בשווי 10 מיליארד דולר, כשהיא מביסה את אמזון שנחשבה עד אז למי שצפויה לזכות.
ביצועי החברה החלו לזנק. בשנים 2014־2022 היא רשמה עלייה של 130% בהכנסות לכ־200 מיליארד דולר ב־2022, בעוד הרווח הנקי זינק ב־230% ל־72 מיליארד דולר בשנה החולפת. החברה עשתה סיבוב פרסה מתהום התוכנה המשעממת והדעיכה לאי־רלוונטיות, אל פסגת התחום, וברווחים מסחררים. הישג כמוהו אף מנכ"ל אחר במגזר הטכנולוגיה לא יכול לזקוף לזכותו. את הביצועים המשתפרים היא השקיעה מחדש והתחילה לסעף את פעילות החברה באמצעות רכישות. בין היתר, מיקרוסופט רכשה את לינקדאין ב־26 מיליארד דולר, את פלטפורמת המפתחים GitHub תמורת 7.5 מיליארד דולר, ולבסוף, עסקת הענק לרכישת מפתחת משחקי הווידיאו Activision Blizzard תמורת 68 מיליארד דולר. מלבד רכישה אחרונה זו, ובזמן שהחברה תופחת לממדי ענק, נראה שמיקרוסופט הצליחה לחמוק מתחת לרדאר. כאשר ועדת המשנה להגבלים עסקיים זימנה את כל ראשי ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות לתת עדות על הצמיחה החזקה שלהן והתחרות הנחלשת, נאדלה לא הוזמן. ראשי פייסבוק, אפל, גוגל ואמזון כן. כשהוועדה פרסמה את הדו"ח על הדומיננטיות הבעייתיות של "ענקיות הטכנולוגיה" — מיקרוסופט לא זוהתה שם כגורם בעייתי. פייסבוק, אפל, גוגל ואמזון, כן.
ההודעה על רכישת אקטיוויז'ן בליזארד היתה אחד משני הרגעים המתוקשרים ביותר של מיקרוסופט בעשר שנות ניהולו של נאדלה. שורה של רגולטורים ניסו לעצור את הרכישה בשל חשש לפגיעה בתחרות. אך העניין הרב סביב העסקה לא הסיח את דעתה של מיקרוסופט, והרגע השני המתוקשר שלה התרחש ממש בסמיכות. בדצמבר האחרון הודיעה ההחברה כי הפכה למשקיעה הגדולה ביותר בחברת הבינה המלאכותית OpenAI, מפתחת מחולל הטקסט ChatGPT ומחולל התמונות Dall–E–2. מיקרוסופט הזרימה 10 מיליארד דולר לחברה בשלהי 2022, אחרי שכבר הבטיחה לה יד ורגל ב־OpenAI ב־2019 עם השקעה של מיליארד דולר. את מערכת היחסים הזו היא מיד העמידה למבחן כששילבה את הצ'אטבוט המפורסם ChatGPT במנוע החיפוש בינג. האינטגרציה הקפיצה את השימוש במנוע החיפוש הוותיק ב־15%, אחרי שנים שלא הצליח לאתגר, גם לא במעט, את מנוע החיפוש של גוגל.
העובדה שפעילות החברה לא מאותגרת מדי על ידי התקשורת או הרגולטורים, אין פירושה כי בעיות לא מתחילות לצוץ. בחודש מרץ האשימה גוגל בגלוי את מיקרוסופט כי האופן שבו היא מפעילה את שירותי הענן שלה כוללת התנהגות אנטי־תחרותית. לטענת גוגל, מיקרוסופט קושרת את מוצרי החברה, בעיקר אופיס, אשר להם אחיזה של מעל 85% בשוק, בשירותי הענן אזורה. בגוגל האשימו את מיקרוסופט במה שהאשימו את מיקרוסופט בשנות ה־90 — כריכת מוצרים אחרים סביב מוצר ליבה והגבלת האפשרויות של הלקוחות לבחור בשירותים אחרים, בשל מגבלות רישוי והפצה. פרקטיקות אלו שנהגה סביב ווינדוס הביאו על מיקרוסופט את הכינוי "אימפריית הרשע" בשנות ה־90 והפכו אותה לנתבעת המרכזית באחד ממשפטי ההגבלים העסקיים הממושכים בעולם. גם באיחוד האירופי פתחו בחקירה בנושא.
בינתיים, נאדלה יכול לרשום לזכותו גם הצלחה אישית. לא רק שביצועי החברה זינקו תחת ניהולו, אלא גם הרווח האישי שצבר בשל כך. לפי חישובי סוכנות בלומברג, מאז שנכנס לתפקיד ועד היום הסתכמה עלות שכרו במיליארד דולרים. בחודש מרץ האחרון פיטרה מיקרוסופט 1,000 עובדים.
