בשביל שמן דקלים וגומי: לחברות שהורסות את יערות הגשם אין כל כוונה לעצור
בשביל שמן דקלים וגומי: לחברות שהורסות את יערות הגשם אין כל כוונה לעצור
לפי דו"ח שפורסם השבוע, לכמעט מחצית מהחברות המקושרות ביותר להרס יערות גשם טרופיים כלל אין מדיניות בתחום זה, וההשתוללות שלהן רק מתגברת; גם אלו שהתחייבו להפסיק זאת לא עמדו בכך; אבל אולי יוזמה ישראלית תצליח להציל משהו
הם מאכלסים כמויות עצומות של יותר מ-30 מיליון מיני בעלי חיים וצמחים שחלקם טרם התגלו לאנושות, מייצבים את האקלים, מייצרים גשמים המזינים נהרות ואגמים, שומרים על בריאות כדור הארץ ובריאותנו – כשהם מקור ל-25% מהתרופות המודרניות, ואפילו מכונים "הריאות של העולם". אך למרות זאת בני האדם הורסים את יערות הגשם העולמיים בקצב מבהיל, ולחברות מסחריות המשגשגות בזכות כריתת היערות – אין כלל תוכנית להפסקת ההרס.
לפי דו"ח שפורסם השבוע, כמעט מחצית מהחברות המקושרות ביותר להרס יערות גשם טרופיים ולחברות הפיננסיות שתומכות בהן כלל אין מדיניות לגבי כריתת היערות. אותן חברות גורמות לכריתת יערות לא רק באופן ישיר אלא גם דרך שרשרת האספקה שלהן, שאינה מפוקחת על ידן ומאפשרת להן להעלים עין מהנעשה בשטח. גם מתוך 100 החברות עם התחייבות ב-2022 בתחום מיגור כריתת יערות (לעומת 99 בשנה שקדמה לה), רק 50% עוקבות אחר הספקים או אזורי המקור של הסחורות, בהתאם להתחייבויות שהציבו.
הדו״ח השנתי של ארגון forest 500 ניתח את 350 החברות בעלות החשיפה הגדולה ביותר למוצרים אשר עבור גידולם נכרתים יערות גשם - בשר בקר, עור, שמן דקלים, סויה לתעשיית הבשר ונייר - וגם את 150 הבנקים ומנהלי הנכסים המלווים כסף או משקיעים באותן תעשיות. לפי הממצאים, ל-40% מהחברות והמוסדות הפיננסיים ההרסניים ביותר ליערות אין מדיניות בתחום, בזמן שכריתת היערות מתעצמת ומובילה למשבר אקלימי ואקולוגי חריף. חברות רבות התחייבו להפסיק את בירוא היערות בשנת 2020, אך ההתחייבות נותרה הצהרתית בלבד, ללא ביצוע.
המוסדות הפיננסיים מזינים את שרשרת ההרס ועוצמים עיניים: הם מספקים מימון של 6.1 טריליון דולר לחברות שבשרשרת האספקה שלהן קיימת סכנה לשותפות פעילה בבירוא יערות. אולם רק חלק קטן מהמוסדות מתייחסים לנושא: ל-11% בלבד מתוך המוסדות החשופים ביותר יש מדיניות בתחום, ול-61% אין כלל. אשתקד 92 המוסדות הפיננסיים הללו סיפקו מימון של 3.6 טריליון דולר לחברות בעלות החשיפה הגבוהה ביותר לסיכון לכריתת יערות. רק 48 מוסדות פיננסיים הכירו בפומבי בכריתת יערות כסיכון עסקי. בתחום הפיננסי לא התרחש שום שינוי לטובה מאז 2021.
כ-145 חברות בתחומים המשיקים להרס יערות הגשם התחייבו להגיע לאפס פליטות פחמן נטו עד אמצע המאה, כשמספרן הולך ועולה משנה לשנה. אלא שחוסר פעולה בנושא כריתת היערות יקשה על יכולתן לעמוד ביעדים שהציבו, שכן יערות גשם בריאים הם קריטיים לבלימת משבר האקלים. לפי הדו"ח, רק 2% מהחברות עם יעדי נטו אפס פליטות זכו לניקוד גבוה מספיק כך שביצוען עומד בהלימה להתחייבויות. המשמעות היא ש-98% מהן צפויות להחמיץ את התחייבויות האקלים שלהן בשל התקדמות לא מספקת בתחום כריתת היערות.
היעלמות יערות הגשם תגביר את הבצורת
יערות הגשם הם המערכות האקולוגיות היבשתיות העתיקות והמגוונות ביותר בעולם מבחינה ביולוגית. אם לא די בכך, הם גם מאגר הפחמן הקרקעי הגדול בעולם, כשהם סופחים אליהם גזי חממה הנפלטים בשל הפעילות האנושית, אוגרים אותם, ומונעים מהם להצטבר באטמוספרה, לחמם את כדור הארץ ולהוביל לשינויי אקלים הרסניים. יערות הגשם גם אוגרים מים, ממש כמו ספוג ענק. עצי יער הגשם שואבים מים מקרקעית היער ומשחררים אותם בחזרה לאטמוספרה בצורה של ערפילים ועננים. ללא יערות גשם שימחזרו ללא הרף כמויות אדירות של מים, יזינו את הנהרות, האגמים ומערכות ההשקיה, הבצורת תהפוך לנפוצה יותר.
אף שיערות הגשם המהווים חיץ מפני שינויי אקלים קטסטרופליים, האנושות מכלה אותם לצרכיה, ומדינות לא עומדות ביעדים שהציבו אף לפני שנים ארוכות, כשחקלאות היא המניע העיקרי לכריתת יערות. ברחבי העולם יערות מפנים את מקומם למטעים לדקל שמן, סויה, גומי, קפה, תה ואורז כדי לענות על הביקוש הגובר למזון ומוצרי צריכה אחרים. לדוגמה שמן דקלים משמש לייצור מגוון שלם של מוצרי קוסמטיקה, חומרי ניקוי ומוצרי מזון, לרבות ג'ל רחצה, מרגרינה וגלידה. פולי סויה הם מקור מזון פופולרי עשיר בחלבון לבעלי חיים - כמעט 80% מהיבול העולמי מוקדשים לבעלי חיים כמו פרות, חזירים ותרנגולות. רבים מהיבולים הללו עדיין מיוצרים באופן שפוגע ביערות.
אחד היערות המאוימים ביותר הוא יער האמזונס, המשתרע על תשע מדינות, תומך בפרנסתם של 47 מיליון איש, מאכלס 10% מהמגוון הביולוגי בעולם, ומאחסן עד 140 מיליארד טונות של גזי חממה. כ-18% מעצי היער נכרתו, ולפי מדענים, איבוד של 20%-25% מהעצים של האמזונס יגרום להתמוטטותו, והפיכתו מיער גשם לסוואנה ענקית, שבמקום ללכוד פחמן ולסייע במאבק במשבר האקלים, תהפוך למקור לפליטות פחמן הרסניות. בשנת 2021 ברזיל הייתה אחראית ל-40% מאובדן היערות הטרופיים העיקריים בעולם, וכעת בלימת ההרס ביערות תלויה בנשיאה החדש לולה דה סילבה, המציב את הנושא בראש סדר העדיפויות של ממשלו כעת.
גם האיחוד האירופי מתכנן לתרום בקרוב את חלקו למלחמה בכריתת יערות הגשם. האיחוד האירופי היה אחראי ל-16% מכריתת היערות הקשורה לסחר בינלאומי ב-2017, כך לפי קרן המטבע, ושואף לבלום את המשך הפגיעה ביערות. בדצמבר האיחוד האירופי הסכים לקדם תקנה חדשה שתבטיח ששרשראות האספקה יהיו נקיות מתהליכים ומוצרים הגורמים לכריתת יערות. הרגולציה הנמצאת על השולחן, וצפויה להיכנס לתוקף במאי או ביוני, קובעת שחברות לא יוכלו למכור באיחוד האירופי מוצרים שגודלו או יוצרו באזור בו פונו עצים לשם פעילות כלכלית מאז שנת 2020. החברות, מצידן, ייאלצו להוכיח שהמוצרים שלהן מיוצרים באופן חוקי, תוך הקפדה על זכויות אדם ועמים ילידים. חברות שלא יעמדו בכללים עלולות לעמוד בפני קנסות של לפחות 4% מהמחזור השנתי שלהן באיחוד האירופי.
גם יוזמה ישראלית אחת שואפת לייצר שינוי ולהשתמש בכוח ציבורי כדי להגן על הריאות הירוקות של העולם ועל בעלי החיים המתגוררים בהן. זהו ארגון TIME (this is my earth), שהקימו בשנת 2015 פרופ׳ אורי שיינס מאוניברסיטת חיפה ופרופ׳ אלון טל מאוניברסיטת תל אביב יחד עם מדענים ואנשי סביבה מרחבי העולם, במטרה לרכוש שטחי טבע ברחבי העולם ולהגן עליהם מפני השתלטות של חברות כלכליות והרס אקולוגי. מטרת הארגון היא לרכוש ולשמר 2.3% משטחי כדור הארץ שבהם מגוון ביולוגי עשיר ופגיע, וזאת באמצעות גיוס המונים. לאחר רכישת השטחים הארגון משמרם תוך שיתוף פעולה עם האוכלוסייה ועמותות מקומיות. עד כה רכש והציל הארגון שטחים באמזונס, בקריביים, בקולומביה, בברזיל ובקניה. נכון לתחילת 2023, הארגון הציל קרוב ל-10 קמ״ר של מוקדים קריטיים של מגוון ביולוגי.
