בלימת התערבות המעצמות המתחרות: התוכנית הכלכלית של האיחוד האירופי
בלימת התערבות המעצמות המתחרות: התוכנית הכלכלית של האיחוד האירופי
הקורונה והמלחמה באוקראינה הובילו את מנהיגי גוש היורו למסקנה כי התלות בכלכלות המתחרות גדולה מדי; בחצי השני של 2023 צמחה כלכלת סין ב-5%, ארה"ב ב-2% ואילו האיחוד ב-0.6%; התכנית תתמקד בחיזוק תעשיית הטק המקומית ובלימת השפעות זרות, בעיקר מסין ורוסיה, אך גם מארה"ב
האיחוד האירופי יציג השבוע תוכנית מקיפה שתעודד ותגביר את הפיתוח המקומי של טכנולוגיות משמעותיות, ותבלום השקעות זרות בתעשיות רגישות. זאת במטרה למנוע דליפת ידע למדינות זרות – כך לפי דיווח של בלומברג, שחושפת את פרטי התוכנית. מטרת העל של התוכנית החדשה: למנף את הכוח של גוש האירו כמשקל נגד לכלכלות מתחרות ובראשן סין, רוסיה וארה"ב.
אף שמדובר בכלכלה השלישית בגודלה בעולם לפי גודל התמ"ג, אירועי השנים האחרונות, ובראשם מגיפת הקורונה ומלחמת רוסיה-אוקראינה, הבהירו עד כמה תלוי האיחוד האירופי באספקת מוצרים ממדינות אחרות, וכן בסחר עם מדינות שערכיהן לא הולמים בהכרח את ערכי מדינות האיחוד.
לפי בלומברג, מצב זה חידד את ההבנה של ראשי האיחוד בצורך ליצור מנגנוני הגנה לשרשרת האספקה של טכנולוגיה מיובאת, וכן על מנת לוודא שגורמים זרים לא משתלטים על תעשיות אסטרטגיות באירופה. במקביל, ייתכן שגוש האירו היה במיתון בחצי השני של 2023, אחרי שהכלכלה גדלה באותה שנה ב-0.6% בלבד. זאת, לעומת גידול של 5% בסין ו-2% בארה"ב.
התוכנית, שתחשף כנראה ביום רביעי, מתעדת לטפל בסוגיות אלו, מתוך כוונה שחיזוק תעשיית הטכנולוגיה המקומית ובלימת השפעות זרות יביאו גם לחיזוק הכלכלה ושיפור כוח המיקוח של האיחוד ביחסים עם מדינות אחרות. לדברי בלומברג, טיוטת התוכנית מצהירה שמטרתה היא "להתמודד עם הסיכונים לאבטחת כלכלת האיחוד, תוך שימורו כיעד המושך ביותר לעסקים ולהשקעות". זאת, בין השאר, באמצעות חיזוק יכולת המדינות החברות לתת מענה "לסיכונים מתמשכים לשרשרת אספקה, טכנולוגיות, תשתיות וסחיטה כלכלית".
התוכנית כוללת חמישה מהלכים מרכזיים: חיזוק הרגולציה על השקעות זרות; יצירת מנגנון לתיאום בקרות ייצוא בין המדינות החברות; תמיכה במחקרה של טכנולוגיות דו-שימושיות (טכנולוגיות שיכולות לשמש למטרות אזרחיות או צבאיות גם יחד); שיפור האבטחה של מחקר טכנולוגי ומדעי; וצעדים ראשונים לפיתוח בקרות למניעת דליפה של מידע רגיש ליריבים כלכליים באמצעות השקעות זרות באירופה.
האיחוד זיהה טכנולוגיות קריטיות שהתוכנית מבקשת להגן על ולקדם את פיתוחן, כגון תחום השבבים (שכבר זכה לדחיפה משמעותית עם ה-Chips Act משנה שעברה, שיזרים 43 מיליארד דולר להשקעה בהקמת מתקני ייצור שבבים מתקדמים בשטח האיחוד), בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי וביוטכנולוגיה. נציבות האיחוד האירופי עתידה להכריע בפברואר על צעדים נוספים להגברת ההגנה על טכנולוגיות אלו ולמיתון סיכונים. זאת, בהתאם לממצאי הערכות סיכונים שמדינות האיחוד מבצעות במשותף.
יעד עיקרי של התוכנית הוא למתן את ההשפעה הישירה והעקיפה של בייג'ינג על כלכלת האיחוד. בעשור האחרון, חברות סיניות קונות בקצב מוגבר חברות, ובפרט חברות טכנולוגיה אירופאיות. לפי בלומברג, חדירה זו הובילה את ראשי האיחוד לחפש דרכים לחיזוק הארסנל הכלכלי שלו. היחסים בין שתי הכלכלות התדרדרו אחרי שב-2019 הגדירה נציבות האיחוד את סין כ"יריבה מערכתית", והשהתה הסכמי השקעה דו-צדדיים איתה. על רקע זה, מבקש האיחוד לקדם מהלך של צמצום הסיכון מסין.
צמצום התלות ברוסיה, ובעיקר בגז הרוסי, שנחשפה במלואה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה לפני קרוב לשנתיים, היא מטרה נוספת של התוכנית. בהקשר זה, היא מתחברת למחויבות קודמת של האיחוד להשקיע בפיתוח מקורות אנרגיה מתחדשת וטכנולגיות בנות-קיימא אחרת (כחלק מה-European Green Deal שאושרה ב-2020), שמלחמת רוסיה-אוקראינה רק הדגישה את נחיצותן.
האיחוד האירופי וארה"ב הם אמנם בעלי ברית וחולקים ערכים משותפים רבים, אבל בהבטים מסוימים מדובר גם ביריבים שאינם מסכימים על דרכי פעולה בתחומים שונים. מול סין, לדוגמה, בשעה שהאיחוד מעוניין רק בצמצום הסיכון, וושינגטון פועלת בצורה אגרסיבית יותר ומקדמת מהלכים שנועדו להפריד את הצימוד בין הכלכלה האמריקאית לכלכלה הסינית, ואף כאלו שנועדו לפגוע ישירות בתחרותיות של סין (למשל, באמצעות מגבלות קשיחות על ייצוא לסין של שבבים מתקדמים שמשמשים לפיתוח מערכות בינה מלאכותית). הממשל האמריקאי לוחץ על האיחוד, במידה מסוימת של הצלחה, לאמץ מדיניות דומה.
בנוסף, מציינת בלומברג, לאיחוד ולארה"ב יש מחלוקת ארוכת שנים סביב מכסים על פלדה ואלומיניום, ושתי הכלכלות מתחרות על רכישת משאבי טבע שדרושים לייצור טכנולוגיות בנות קיימא ובפיתוח טכנולוגיות מתקדמות חדשות כמו בינה מלאכותית גנרטיבית (אחת היריבות הבולטות של OpenAI היא Mistral AI הצרפתית, שבסוף 2023 השלימה גיוס של 415 מיליון דולר לפי שווי של 2 מיליארד דולר). התוכנית תאפשר לאיחוד להגביר את ההשקעות בחברות טכנולוגיה מקומיות במטרה להציב תגובת נגד לחברות אמריקאיות מובילות, והצלחתה תחזק את יכולת העמידה של אירופה אל מול לחצים מצד וושינגטון.
