פרשנותההפיכה המשטרית: העולם הערבי אדיש, הפלסטינים חוששים
פרשנות
ההפיכה המשטרית: העולם הערבי אדיש, הפלסטינים חוששים
בכלי התקשורת הערביים עוקבים מקרוב אחר המהפכה המשפטית בישראל, אך עושים זאת בעיקר דרך דיווחים חדשותיים זהירים ופחות במאמרים פרשניים. יוצאת דופן היא התקשורת הפלסטינית, שמזהירה מהשלכות המהפכה על הסכסוך. ברשתות החברתיות הגולשים מתירים את הרסן ושולחים "איחולי הצלחה" לשני הצדדים בתקווה שהמחאה תוביל לקריסה פנימית בישראל
התקשורת בעולם הערבי עוקבת מקרוב אחרי ההתפתחויות בנושא המהפכה המשפטית בישראל. עיקר ההתייחסות מבוסס על ציטוט של התקשורת הישראלית או הבינלאומית, ובכלל זה דיווחים על ההפגנות הנרחבות, יוזמת הנשיא לפשרה וכן ציטוט של העיתונות הכלכלית בדבר האזהרות לגבי אפשרות הפגיעה בכלכלה הישראלית, אם תאומץ תוכניתו של השר יריב לוין.
עם זאת, ברמה הרשמית במדינות ערב ובכלי התקשורת (שרובם ככולם נתונים לשליטה ממשלתית) לא ניתן למצוא התייחסויות נרחבות מעבר לדיווחים החדשותיים. לכך ניתן לספק שלושה הסברים. הראשון טכני לחלוטין: למרחב שסביב לישראל ייקח עוד זמן כדי לעכל את המשמעויות של המהפכה המשפטית על מדיניות ישראל. התקשורת הערבית עסוקה יותר בכיסוי הטרגדיה האנושית בסוריה ובטורקיה בעקבות רעידת האדמה, ובהקשר הישראלי עוסקת בהתגברות המתח בעיקר במזרח ירושלים.
הסיבה השנייה (הרלוונטית בעיקר למדינות החתומות עם ישראל על הסכמי שלום ונורמליזציה) – נעוצה בתפיסה שמדובר בעניין פנים-ישראלי. לכן נמנעות מדינות אלה מהתערבות בענייניה של ישראל, במיוחד כשלא ברור אם התוכנית תאושר ומה יהיו השלכותיה על היחסים של ישראל עם מדינות ערב והפלסטינים, אם בכלל.
הסיבה השלישית להיעדר האספקט הפרשני הערבי בנושא נעוצה בעניינים הפנימיים של מדינות ערב עצמן, שכן במרביתן הפגנות, ובוודאי מחאות עממיות נרחבות נגד צעדים שמבקש השלטון להעביר - זרות לתרבות הפוליטית שלהן. לפיכך בעיקר במדינות המפרץ יש העדפה שלא לעסוק בנושא יתר על המידה, מאחר שהוא ידגיש את הייחודיות הדמוקרטית של ישראל במרחב האזורי.
ברמה העממית יותר, ברשתות החברתיות כבר ניתן לחוש בסנטימנט שונה. מרבית התגובות של המשתמשים הערבים לאירועים בישראל הם "איחולי הצלחה" לשני הצדדים הניצים בתקווה שהדבר יוביל להיחלשות ואף לקריסה פנימית של ישראל.
בתקשורת הפלסטינית ובקרב ערביי ישראל ניתן להרגיש יחס שונה כלפי המהפכה והמחאות נגדה. שם כבר ניתן למצוא יותר התעמקות בפרטים וכן מאמרים של פובליציסטים ומומחים המזהירים מפני השלכות המהפכה המשפטית על היחס כלפי הפלסטינים והציבור הערבי בארץ. לא מדובר במספר רב של מאמרים, דבר המשקף ככל הנראה את האדישות הקיימת בקרב הציבור הערבי בישראל לסוגיה וכן בקרב ההנהגה הפלסטינית.
כך למשל בשעות האחרונות הפובליציסט הפלסטיני באסם ברהום פרסם מאמר ובו כתב שכמו שישראל התעלמה במשך שנים מהפלסטינים, "זרם ימני פשיסטי קיצוני" מנסה באמצעות המהפכה המשפטית לבטל זרמים אחרים בחברה הישראלית ולשלוט במדינה. עוד הוא טען כי המהפכה תוביל לא רק ל"ביטולם" של הפלסטינים בתוך ישראל, אלא תמחק גם את מחנה השמאל והמרכז בפוליטיקה הישראלית.
פעילת הזכויות במגזר הערבי מטמרה ח'ולוד אידריס במאמר בנושא הסבירה כי האדישות של הציבור הערבי בישראל כלפי ההפגנות תימשך כל עוד מארגני המחאה לא יכרכו את הצורך לסיים את "הכיבוש" עם הצורך לשמור על מערכת המשפט והדמוקרטיה בישראל. לדבריה, כל עוד הממסד הישראלי יתייחס למיעוט הערבי כאיום, ולא כמיעוט בעל זכויות וזהות משלו, אין לצפות להתגייסות המונית של הערבים למען הגנה על מערכת המשפט.
