איראן ממשיכה בהעשרת אורניום, אך הציבור מרושש
איראן ממשיכה בהעשרת אורניום, אך הציבור מרושש
הצהרת איראן לאחר הפיצוץ בכור בנתנז כי תגביר את ייצור האורניום נועדה בעיקר למטרות פנים. אבל את האזרחים מעסיקות יותר ההחמרה במצב הכלכלי וההתמודדות הכושלת עם הקורונה, ואלה צפויות להכשיל בחירת מועמד רפורמיסטי לנשיאות
העיסוק בתוכנית הגרעין האיראנית פועל בשני מסלולים מקבילים: מצד אחד שיחות בפרופיל גבוה עם המעצמות בווינה, כולל ארה"ב כמשקיפה, לחידוש הסכם הגרעין מ־2015 והסרת הסנקציות. מצד שני יש התרחבות של המאמצים לעיכוב התוכנית הגרעינית, שהביטוי הבולט האחרון לכך היה הפיצוץ המסתורי בשבוע שעבר במתקן הגרעיני בנתנז שליד איספהן. התגובה האיראנית לפיצוץ היתה הכרזה על מעבר להעשרת אורניום ברמה של 60% — הרבה מעבר למה שמתיר הסכם הגרעין מ־2015 — והוא כוון יותר לדעת הקהל הפנימית ולנושאים ולנותנים בווינה מאשר למקבלי ההחלטות בירושלים.
היערכות לבחירות
למרות חידוש השיחות ואנחת הרווחה בטהרן בנובמבר האחרון מהפסדו של הנשיא טראמפ בבחירות האחרונות, החזרה להסכם הגרעין עם המעצמות אינה דבר של מה בכך עבור משטר האייתולות. הצמרת האיראנית מפולגת ומי שעוקב אחרי התבטאויות הבכירים מגלה את הסדקים הפנימיים ביחס למו"מ עם המעצמות. זו הסיבה שנראה שייקח זמן עד שאפשר יהיה להכריז על חידוש ההסכם במתכונת כזו או אחרת.
2 צפייה בגלריה
הכור הגרעיני בנתנז. התגובה לפיצוץ כוונה גם למנהלי המו"מ על חידוש הסכם הגרעין בווינה
(צילומים: אי.פי.אי)
מבחינה פוליטית, איראן נמצאת בנקודה קריטית. בעוד כחודשיים ייערכו בחירות לנשיאות כשרשימת המועמדים עדיין לא סופית. מה שיותר ברור הוא שהנשיא הבא יהיה כנראה האחרון בעידן המנהיג העליון עלי חמינאי בן ה־82. לפיכך, ההערכה היא כי חמינאי והמעגל הקרוב אליו בצמרת משמרות המהפכה סבורים כי הפעם אין מקום לפשרות והאיש הבא שייכנס ללשכת הנשיאות חייב להיות נציג מובהק של הזרם השמרני, כדי להבטיח מעבר חלק של השלטון בעידן שלאחר חמינאי.
ייתכן שמשימתם הפעם תהיה קלה יותר בשל האכזבה האדירה השוררת בקרב הציבור האיראני מתפקודו של הנשיא הנוכחי חסן רוחאני. מי שנחשב בעבר לתקווה הגדולה של המחנה הרפורמיסטי כשל בצורה מוחלטת בקדנציה האחרונה שלו שהחלה ב־2017. ההבטחות על רפורמות כלכליות לא מומשו והטיפול הכושל בקורונה רק העמיק את תחושת התסכול של הציבור האיראני.
הנשיא האיראני ייחס את כל הצרות הכלכליות לסנקציות האמריקאיות החריפות, אבל הציבור האיראני ברובו לא השתכנע והחל להביע בחודשים האחרונים את כעסו על הזנחת מערכת הפנסיה אותה הבטיח רוחאני לתקן. מחאות רחוב התקיימו בטהרן גם על רקע ההפסדים של המשקיעים הקטנים ששוכנעו על ידי רוחאני ואנשיו להשקיע בחברות שעברו הפרטה. בפועל שוויין של החברות הללו, כמו גם הפעילות בבורסה של טהרן, נמצאת במגמת ירידה בשבועות האחרונים והמשקיעים חשים מרומים.
לרוחאני נותרו קצת יותר מחודשיים בתפקיד וקשה להאמין שיצליח לחולל מהפכות משמעותיות בשני הנושאים שהכי מעיקים כיום על האיראנים: המצב הכלכלי והקורונה. הוא אמנם דוחף להשלמה מהירה של המו"מ עם המעצמות כדי להביא לסיום הסנקציות אך ההחלטה אינה בידיו.
בשבועות הקרובים לא צפויה גם פריצת דרך במלחמה בקורונה כשעד כה מסע החיסונים במדינה מתנהל בעצלתיים, ולא הצליח לכסות יותר מ־1% מכלל האוכלוסייה, בין השאר בשל האיסור להשתמש בחיסונים מערביים. גרוע מכך, מאז סוף מרץ, איראן ניצבת בפני גל תחלואה נוסף, הרביעי בשנה האחרונה, בעיצומו מספר המקרים החיוביים עומד על כ־25 אלף ביום ומספר המתים מהמגיפה מתקרב כבר ל־70 אלף. במצב דברים שכזה ובנקודת הזמן הנוכחית, קשה כיום לראות כיצד הציבור האיראני המשתייך למחנה המתון יוצא בהמוניו להצביע, מה עוד שכרגע לא מסתמן מועמד שיכול לסחוף את המחנה הזה.
מחיר העוף כמשל
בצמרת האיראנית יש הסכמה כי הסרת הסנקציות הכלכליות הכרחית, אך המחלוקת היא על הטקטיקה והעיתוי. המחנה השמרני מציב תנאים קשוחים של הסרה מוחלטת ומידית של ההגבלות. אם יהיה מוכן לפשרות כלשהן זה יגיע רק אחרי הבחירות לנשיאות. לעומת זאת, המחנה המתון יותר משמיע קולות פרגמטיים ומוכן לפשרות מסוימות כלפי המערב, אך ההחלטה כאמור אינה בסמכותו.
2 צפייה בגלריה
המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי בדרשה בשנה שעברה. חותר לכך שבבחירות עוד חודשיים ייבחר נשיא שמרני
(צילומים: IRANIAN SUPREME LEADER PRESS OFF )
בינתיים הכלכלה לא מחכה. כל מי שעוקב אחר העניין האיראני לא יכול היה שלא להיתקל בסרטונים שמציפים את הרשתות ומראים תורים ארוכים של האיראנים הממתינים לקנות עוף וביצים במחירים מפוקחים. התורים הארוכים מבטאים את הירידה בכוח הקנייה של ציבור הצרכנים האיראני גם כשמדובר במצרכים הבסיסיים ביותר. במקביל, מתלוננים האיראנים על שינויי המחירים התכופים ומחסור במוצרים שבעבר היו נחלתו של רוב הציבור. בהיבט זה העוף הוא סמל להידרדרות בתנאי המחייה של האיראני הממוצע. בשנתיים האחרונות, נוכח עליית המחירים של הבשר האדום, הפך העוף לתחליף עבור משפחות רבות, אך עתה גם כשהאופציה הזו הופכת קשה יותר להשגה לחלק גדול מהאיראנים יש תחושה שכבר אין להם מה להפסיד. זו הסיבה שגובר החשש בממשלה האיראנית משחזור בקרוב של התסריט מנובמבר 2019, אז יצא הציבור האיראני לרחובות וחולל "אינתיפדה" סביב עליית מחירי הדלקים.
לממשלה יש סיבות טובות לדאגה שכן לפי הערכות של כלכלנים עצמאיים באיראן, מספר האיראנים החיים מתחת לקו העוני נאמד בלמעלה מ-20 מיליון נפש. מה שעוד יכול לתרום לתבערה החברתית היא החלוקה הלא שוויונית של המשאבים, כשלצד אותם עניים המתגוררים בבתי קברות בתנאים מחפירים ישנה שכבה של איראנים בעיקר כאלה המקורבים לשלטון שנהנים מכל טוב ולא יודעים מחסור.
למרות שהסנקציות הן לא האחראיות הבלעדיות על המצב הכלכלי החמור שנוצר באיראן, אין ספק כי הסרתן יכולה להיטיב את התנאים ולכן זו מטרת העל של טהרן. האיראנים טוענים כי ההפסדים שגרמו הסנקציות לכלכלה נאמדים בכ־200 מיליארד דולר, כתוצאה מהירידה במכירות הנפט וצניחת סחר החוץ האיראני. גם אם נתון זה מוגזם כלפי מעלה יש לזכור כי את השנה שעברה סיימה הכלכלה האיראנית בצמיחה שלילית של כמינוס 5%, אך לצורך השוואה את 2016, השנה שלאחר חתימת הסכמי הגרעין, היא סיימה בצמיחה מרשימה של 12.5%. גם שיעור האינפלציה שלאחר הסכם הגרעין ירד אל מתחת ל־10% בשנה ולעומת זאת בשנה שעברה, לפי הנתונים הרשמיים, הוא זינק בכ־50%.
