לבנקים יש ממה לחשוש: מטבע דיגיטלי הוא רק עניין של זמן
לבנקים יש ממה לחשוש: מטבע דיגיטלי הוא רק עניין של זמן
ב־60% מהבנקים המרכזיים בעולם יש צוותים שבוחנים הנפקה של מטבע דיגיטלי. לסין יש כבר מטבע כזה שנמצא בשימושם של 100 אלף תושבים. גם האיחוד האירופי בדרך. הנפגעים העיקריים מהמהלך עלולים להיות הבנקים המסחריים
הודעת בנק ישראל על הגברת המחקר בנושא מטבע דיגיטלי ריבוני (CBDC) מגיעה על רקע פריחת שוק הקריפטו המבוזר ומאמצים דומים של מדינות בעולם. לפי סקר של ה־BIS מ־2020 ל־60% מהבנקים המרכזיים בעולם יש צוותים שבוחנים את הנפקתו של מטבע מסוג זה.
בבנקים המרכזיים של אנגליה, שוודיה, נורבגיה, אורוגוואי ואפילו פקיסטן הודיעו רק בשבועות האחרונים על הקמת צוותים מיוחדים לבחינת הרעיון. הבנק המרכזי האירופי צפוי להכריז בימים הקרובים האם הוא מתכנן להשיק יורו דיגיטלי אך כבר נתן אור ירוק כללי לנושא ואפילו הפדרל רזרב והאוצר האמריקאי הודיעו כי בחינת בנקים מרכזיים להנפקת מטבעות דיגיטליים ריבוניים היא שלב טבעי ומתבקש. "אנחנו לא צריכים להיות ראשונים", אמר יו"ר הפד ג'רום פאוול בפברואר, "אנחנו צריכים להיות הכי טובים".
לרעיון שמאחורי המטבע הדיגיטלי יש שורה של יתרונות מובהקים ומיידיים. מטבע מסוג זה צפוי להגביר את ההכלה הפיננסית בהתחשב בכך שמשתמשי CBDC לא צריכים להיות במערכת הבנקאית. הוא יכול לצמצם את השימוש במזומן (בהנחה שזו מטרה נחשקת), יסייע בהגברת שימושיות המטבע המקומי בעסקאות בזירה הבינלאומית ויתרום משמעותית למלחמה בהלבנת הון. "צורות חדשות של כסף דיגיטלי יכולות לסייע מהותית להעברות הון לעניים ולכלכלות מתפתחות", אמרה קריסטלינה גורגייבה, יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, באפריל האחרון.
יעילות בגבייה ובהעברות
מטבע מסוג זה יכול להגביר את היעילות בכל הקשור לפעילויות מול גורמים ממשלתיים. הוא יכול לאפשר למדינה לזכות מיידית ובאופן ישיר את חשבונות האזרחים ולא דרך חשבונות בנקים פרטיים, והוא אף יכול לגבות באופן מיידי מיסים או מע"מ מעסקים, מה שיכול להגביר משמעותית את היעילות של רשויות הגבייה – בתקווה שזה יוביל בהמשך להפחתה בשיעורי המס הנגבים.
כתלות ברמות הפרטיות של הפרויקטים המקומיים, CBDC יכול לספק לבנק המרכזי נתונים בזמן אמת על ביצוע כל העסקאות במשק, ואף לכאורה למנוע מעסקאות מסוימות להתקיים. ראוי לציין כי מטבע דיגיטלי אין משמעותו מטבע קריפטוגרפי, ומדינות יכולות להחליט להשיק מטבע כזה על בסיס טכנולוגיית הבלוקצ'יין או שימוש בטכנולוגיות אחרות. לפי דו"ח של PwC שפורסם בשנה שעברה, 88% מכל הפרויקטים שנמצאים היום בשלב הפיילוט או היישום כוללים שימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין.
שתי המדינות עם פרויקטים מתקדמים בתחום הן סין ואיי הבהמה, אם כי סין מושכת את מרב תשומת הלב בשל גודלה הכלכלי. בסין החלו לפתח את היואן הדיגיטלי שמכונה e–CNY ב־2014 כאמצעי להדוף את השפעת המטבעות הקריפטוגרפיים המבוזרים כדוגמת ביטקוין. בחודשים האחרונים החלו לפרוס בסין מהדורה ניסיונית של המטבע הדיגיטלי ולפי הערכות כ־100 אלף תושבים קיבלו גישה למטבע.
נכון להיום, ניתן להשתמש ביואן הדיגיטלי בשורת עסקים פיזיים שמשתתפים בפיילוט, באפליקציית המסחר JD.com שאף קיבלה באפריל אישור מהבנק המרכזי לשלם לחלק מעובדיה באמצעות המטבע.
בפברואר אף נחשף כי שני בנקים דיגיטליים דומיננטיים – Mybank של אנט ו־WeBank של טנסנט – נכנסו לפיילוט ויתחילו לעבד תשלומים במטבע הדיגיטלי. בממשל הסיני טוענים כי למטבע יש רמות פרטיות גבוהות וכי הבנק המרכזי לא יודע את זהות המשתמשים ביואן הדיגיטלי, אם כי הממשלה יכולה לקבל נתונים אלו מהמוסדות הפיננסיים שמעבדים את התשלומים ומנהלים את חשבונות הבנק אם יתבקשו לכך.
בשנים האחרונות הולך ומתרחב האקו־סיסטם של הכלכלה הדיגיטלית. במצב זה נשחקת השימושיות במטבע המדינה הפיזי (מטבע פיאט) שאותו מנפיקים הבנקים המרכזיים, בעוד שגובר השימוש בשירותי תשלום פרטיים כמו אפל פיי. במקביל גוברת הפופולריות של מטבעות קריפטוגרפיים שמציעים מערכת פיננסית אלטרנטיבית.
גם פייסבוק בעניין
פרויקטים אלו לא רק מתבססים כחלופות לגיטימיות – ולא משנה התנודתיות העזה שלהם – אלא שלצידם אף נוצרים מטבעות יציבים (Stable Coins) ששומרים על ערך קבוע, לרוב צמוד לדולר, מה שמגביר משמעותית את הוודאות והשימושיות של מטבעות אלטרנטיביים אלו.
פרויקט אחד מסוג זה הוא ה־Diem של פייסבוק (שהיה ידוע בעבר כ"ליברה"). זו הייתה הפעם הראשונה שענקית טכנולוגית בינלאומית מנסה להשיק מטבע משלה, מה שיצר לחץ מסוג חדש על בנקים מרכזיים להיכנס גם הם לתחום. למעשה כשרק הודיעה על פרויקט המטבע היציב שלה ב־2019, חזו בבנק ההולנדי ING עניין מדינתי גובר בתחום. "לפתע הרעיון שמטבע פרטי יציב ידחוק החוצה מטבע פיאט ויהפוך בנקים מרכזיים ללא רלוונטיים הפך ממשי, לאור בסיס המשתמשים הרחב של פייסבוק".
2 צפייה בגלריה
מימין: יו"ר קרן המטבע הבינלאומית קריסטלינה גוגייבה ויו"ר הפד ג'רום פאוול. מטבע דיגיטלי יסייע להעברת הון לעניים
(צילום: איי אף פי, רויטרס)
כך הפך פרויקט ה־CBDC מחידוש לאמצעי הכרחי עבור מדינות שרוצות להבטיח שהמטבע הריבוני שלהן ימשיך להיות יחידת התשלום הציבורי הדומיננטית. את הסנטימנט הבלתי נמנע סיכם רק השבוע הכלכלן נוריאל רוביני, שזכה לפרסום עולמי אחרי שחזה את המשבר הפיננסי העולמי ב־2008: "גרסה דיגיטלית של מטבעות הבנקים המרכזיים תהפוך בסופו של דבר לאמצעי התשלום של העתיד", אמר, "אלו ידחקו החוצה לחלוטין מטבעות פרטיים כמו מטבעות קריפטוגרפיים".
חשש מפגיעה בחלשים
אך המעבר לכלכלה דיגיטלית בעוצמה רבה, שכוללת גם מטבע דיגיטלי ריבוני, מלווה בסיכונים רבים. כך למשל שליטה אבסולוטית מסוג זה על כל הטרנסקציות הכלכליות, עלולות להוות גורם סיכון מרתיע עבור עסקים בינלאומיים, שיפחדו שהמדינה – אם תבחר – תחליט להוריד את המתג על המטבע ולמנוע מסיבותיה שלה שימוש בו לחברה מסוימת, מדינה מסוימת או בעת ספציפית. שלא לדבר על סיכוני הסייבר שעלולים לגדול במעבר לכלכלה דיגיטלית מוגברת.
חשש נוסף הוא ש־CBDC יביא לחברה נטולת מזומנים לחלוטין, שאולי תפגע בעניים, בקהילות הכפריות או האוכלוסיות הקשישות שנסמכים במידה רבה על מזומנים.
עבור אלו שנראים כמפסידים הגדולים — המערכת הבנקאית מכיוון שהבנק המרכזי יציע מערכת תשלומים חלופית שאינה מנוהלת על ידי מגזר הבנקאות – האיומים ניכרים במיוחד. כך למשל קבוצת לובי של התעשייה בארה"ב הזהירה לאחרונה כי כסף דיגיטלי ריבוני "ישפיע באופן מהותי ושלילי על הצמיחה במדינה".
