מהפכה ירוקה בצרפת: תבטל טיסות פנים לטובת נסיעות ברכבת
מהפכה ירוקה בצרפת: תבטל טיסות פנים לטובת נסיעות ברכבת
יוזמה של נשיא צרפת תביא לביטולן של טיסות בנתיבים שבהם קיימת חלופת רכבת האורכת פחות משעתיים וחצי. בצל הקורונה, היקף הביטולים יהיה קטן יותר מהתוכנית המקורית, אך תעשיית התעופה מזהירה עדיין מפגיעה קשה במשרות
ברקע ועידת האקלים שנערכה בסוף השבוע האחרון ביוזמתו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, אירופה מסמנת את עתידה בצבע ירוק. כך לפחות ניתן להתרשם מהנעשה לאחרונה בשתי המדינות הנחשבות למנוע הצמיחה של האיחוד האירופי.
בגדולה שבהן, גרמניה, מונתה לאחרונה מנהיגה חדשה למפלגת הירוקים, אנאלנה ברבוק, שמבססת את מקומה בסקרים במקום השני, ויש כבר הצופים שתעמוד בראשות הממשלה הבאה שתוקם לאחר הבחירות בספטמבר.
בצרפת, הכוונות מיתרגמות למעשים: חברי האסיפה הלאומית הצביעו לפני כשבוע על ביטול טיסות הפנים בקווים שבהם קיימת חלופה של נסיעה ברכבת, האורכת פחות משעתיים וחצי.
הדיון באסיפה היה סוער וההחלטה שהתקבלה לבסוף היתה פחות רדיקלית מזו שהציע תחילה נשיא צרפת עמנואל מקרון. עם זאת, מדובר בהישג שהתקבל במסגרת סדרת צעדים שנועדו להגן על האקלים והסביבה, ואשר אותם עשויים לחקות ולאמץ גם במדינות אחרות באירופה ובעולם.
על פי הסכם הפשרה, טיסות הפנים הקצרות משדה התעופה אורלי, שמדרום לפריז, לערים בורדו, ליון, נאנט ואחרות יבוטלו, בעוד טיסות קונקשן שיעברו בשדה התעופה שארל דה גול־רואסי, שמצפון לבירת צרפת, ימשיכו לפעול. על פי ההחלטה, ייאסר גם להרחיב שדות תעופה אם המהלך יוביל להכבדת זיהום האוויר.
הלוואה לאייר פראנס־KLM
ההמלצה המקורית של ועידת האזרחים למען האקלים, שהקים מקרון ב־2019 ואשר כוללת 150 נציגי ציבור, היתה לבטל את כל נתיבי הטיסה הקיימים בין יעדים שביניהם קיימים קווי רכבת ישירים שהנסיעה בהם אורכת פחות מארבע שעות. המלצה זו נועדה לתרום להשגת היעד הסביבתי של צמצום הפליטה הפחמנית של צרפת ב־40% ביחס לרמה שנרשמה ב־1990. ההתנגדות התקיפה של חלק מהאזורים בצרפת, וההשגות של חברת אייר פראנס־KLM שנפגעה קשות מהגבלות הקורונה, הובילו להחלטת הפשרה. הצבעת האסיפה הלאומית התקיימה ימים ספורים לאחר שממשלת צרפת יותר מהכפילה את אחזקתה באייר פראנס־KLM.
נפח הטיסות בעולם צנח בשנה שעברה ביותר מ־40% בהשוואה ל־2019. על פי האתר יורוקונטרול, באירופה המצב היה חמור אף יותר, עם צניחה של 55%. באותה שנה הצטמק מספר הטיסות ביבשת ב־6.1 מיליון ומספר הנוסעים צנח ב־1.7 מיליארד בהשוואה ל־2019. 51% מכל ציי המטוסים קורקעו, כשהנזק לחברות התעופה, לשדות התעופה ולספקי השירותים נאמד ב־56.2 מיליארד יורו.
לפי תחזית האתר, התעופה באירופה תעמוד השנה על 51% מנפחה ב־2019. על רקע זה, ממשלת צרפת הסכימה בשנה שעברה להעניק לאייר פראנס־KLM הלוואה בגובה 7 מיליארד יורו, אולם העמידה כתנאי את ביטולן של מספר טיסות פנים, תוך הבטחה שהצעד ימנע גם מחברות לואו־קוסט מתחרות להפעיל טיסות בנתיבים המבוטלים. מנכ"ל אייר פראנס־KLM, בנג'מין סמית, הכריז כי חברת התעופה מחויבת להפחית עד סוף השנה את מספר נתיביה הפנים־הצרפתיים ב־40%.
שר התחבורה, ז'אן־בפטיסט דז'בארי, אמר לחברי הפרלמנט כי הצעת הפשרה התקבלה מתוך הבנה שההצעה המקורית שהתייחסה לחלופת ארבע שעות הנסיעה ברכבת היתה פוגעת באזורים מבודדים יחסית. חברי הפרלמנט, שקיבלו את ההחלטה, הצליחו לגבור על התנגדות חוצה מפלגות. חבר הפרלמנט הסוציאליסט ז'ואל אבירנייה אמר כי להחלטה יהיה "מחיר אנושי לא פרופורציונלי" והזהיר מפני אובדן מקומות עבודה בתחום התעופה. פרנסואה פופוני ממפלגת השמאל החדש אמר כי אמנם יש לתת קדימות לענייני הסביבה, אך "הבה לא נשכח את הפן החברתי והכלכלי של התעשיות ושדות התעופה". התנגדות דומה הביעו גם כמה חברי פרלמנט מהימין וכאלה שמייצגים את האזור הדרום מערבי של צרפת שכולל את טולוז, מקום משכנה של יצרנית המטוסים איירבוס.
חברי פרלמנט אחרים טענו מצידם כי הפשרה שהתקבלה ודילולה של המלצת ועידת האקלים הצרפתית הפכו את ההחלטה לחסרת משמעות. מתילד פנו, חברת מפלגת השמאל הרדילקי לה פראנס אינסומיז, אמרה כי ההחלטה "רוקנה" מתוכנה, ואילו עמיתתה דניאל אובונו הוסיפה כי רק שמירת רף ארבע השעות היתה מאפשרת לעצור את הקווים שבהם פליטת גזי החממה היא הגדולה ביותר, כך למשל קווי פריז־ניס, פריז־טולוז ופריז־מרסיי.
גם איגוד הצרכנים הצרפתי UFC- Que choisir קרא לחברי הפרלמנט לשמור על ההמלצה המקורית שהתייחסה לנתיבי רכבת שנסיעתם אורכת עד ארבע שעות ולהבטיח שחברת הרכבות הלאומית של צרפת SNCF לא תנצל את ההזדמנות כדי לנפח באופן מלאכותי מחירים או לפגוע באיכות השירות. האיגוד מסר כי להצעה המקורית תהיה "השפעה ממשית" שתוביל להפחתת זיהום הסביבה ובמקביל זו לא תפגע בזמני הנסיעה או במחירה. על פי מחקר של האיגוד, בנתיבים אלה, מטוס פולט בממוצע פי 77 יותר דו־תחמוצת הפחמן לנוסע מאשר רכבת. בנוסף, הנסיעה ברכבת זולה יותר והזמן שמאבד הנוסע אינו עולה על 40 דקות.
ואולם, לא הכל מקבלים את הניתוח הזה. דובר איגוד הטייסים הצרפתי אמר לאתר איירפורט טכנולוג'י כי כדי להיות יעילה, הרגולציה בנושא צריכה להיקבע ברמה הבינלאומית או לכל הפחות האירופית. "הטיסות הבינלאומיות אחראיות בממוצע ליותר משני שלישים מזיהום האוויר שמקורו במטוסים", נטען.
נשיא איגוד שדות התעופה בצרפת, תומס ז'ואן, כתב ב"לה מונד" כי ביטול הטיסות יגרום לביטול משרות וליצירת אזורי רפאים. הוא הציע צעדים חלופיים כמו למשל לחייב את חברות התעופה להשתמש במטוסים מדגמים חדישים ובדלקים ירוקים. "מדיניות של איסורי טיסה היא לא הדרך הנכונה במציאות שבה כבר קיימת גלובליזציה של התחבורה האווירית", קבע. הנפח בנתיבי התחבורה האווירית הפנימית בצרפת גדל לדבריו ביותר מ־70% בין 2009 ל־2019 במקומות שבהם מסילות הברזל אינן נותנות מענה לצרכי הציבור. מציאות זו תשתנה רק אם יוקמו מסילות המותאמות לרכבות מהירות — תרחיש שאינו הגיוני מבחינה סביבתית וכלכלית־תקציבית כאחד, הוסיף, מה גם שהנתיבים שהחקיקה נוגעת להם אחראים ל־0.04% בלבד מפליטת הפחמן של כלל נתיבי התחבורה.
הפרת חופש התנועה
הצעת ההחלטה החדשה שהתקבלה באסיפה הלאומית של צרפת צריכה עדיין לעבור הצבעה נוספת בסנאט כדי להפוך לחוק, ואולם היא כבר נבחנת מקרוב על ידי מדינות אחרות. חלקן אימצו צעדים מקבילים עוד לפני צרפת. ממשלת אוסטריה שמורכבת מקואליציה של שמרנים וירוקים החליטה ביוני 2020 להטיל מס של 30 יורו על טיסות בנתיבים שאורכם פחות מ־350 ק"מ וכן לאסור את קיומן של טיסות פנים אם יש להן חלופה ברכבת האורכת פחות משלוש שעות. הממשלה ביטלה בהתאם את נתיב הטיסה שבין וינה לזלצבורג והגדילה במקביל את נפח נסיעות הרכבת בין שתי הערים. במסגרת שיתוף פעולה עם רשת הרכבות הפדרלית של אוסטריה, הודיעה אוסטריאן איירליינס בנובמבר גם על ביטול הקו וינה־גראץ לטובת קו הרכבת שהנסיעה בו נמשכת שלוש שעות.
הולנד, מצידה, מנסה מאז 2013 לאסור טיסות פנים קצרות. ב־2019 הצביעו חברי הפרלמנט על איסור טיסות בין נמל התעופה סכיפהול באמסטרדם לזאבנטם בבריסל, מרחק של 150 ק"מ, ואולם המהלך נתפס כמפר את תקנות חופש התנועה של הנציבות האירופית ולכן לא יושם. בבריטניה, סקר שערך העיתונאי מרטין לואיס בטוויטר בעקבות הצעד הצרפתי, גילה כי שיעור משמעותי מקרב הבריטים — 45.4% מבני ה־40 ומעלה — היו תומכים בחקיקה דומה לזו שהתקבלה בצרפת.
