לקראת מבול ירושות מבייבי בומרז, ביידן התלבש על מס העיזבון
לקראת מבול ירושות מבייבי בומרז, ביידן התלבש על מס העיזבון
בניגוד לזכייה בלוטו שחייבת במס, תשלום מס עיזבון בארה"ב מתחיל ב־11.7 מיליון דולר, באדיבות טראמפ. אחרי שנסוג מהבטחתו להעלות את המס, ביידן יבטל הטבה רווחית במיוחד בציפייה ל־30 טריליון דולר בירושות שיזרמו מהבייבי בומרז
בנסיגה ראשונה מהבטחת בחירות עיקשת, ממשל ביידן מתכנן לוותר על העלאת מס העיזבון ולהסתפק בתיקון אחד, אך משמעותי - זאת כחלק מהמאמץ לאתר מקורות מימון לתוכנית התשתיות המסיבית שלו ולאלץ את האולטרה־עשירים לשלם יותר מסים.
בארה"ב, כל זכייה בלוטו, קטנה כגדולה, חייבת מס, אבל זכייה בירושה שמנמנה של עד 11.7 מיליון דולר פטורה. עבור זוג נשוי, הרף מזנק ל־23 מיליון דולר. מס העיזבון חל גם על אזרחי ארה"ב שאינם מתגוררים במדינה, וכן על זרים, כולל ישראלים, החיים בארה"ב תחת ויזות שונות או באמצעות גרין קארד.
השאלה האם מצב עניינים זה הוגן וראוי עומדת בלב דיון המתקיים כבר עשרות שנים על מס העיזבון (Estate Tax), המכונה (תמיד בלעג) מס המוות על ידי מתנגדיו או מס מרצון על ידי תומכיו. עבור אחדים, מדובר במס לא הוגן שמגלם מעין גזל כפול של המדינה על רווחים שכבר מוסו, בעוד שאחרים מדגישים שרמות מיסוי נמוכות בירושות גדולות פוגעות בשוויון ומנציחות מגמה של חוסר ניידות כלכלית בין־דורית.
הפטור הגבוה יישאר
המהלך המשמעותי ביותר שצפוי להודיע עליו ביידן הוא סיומה של הטבה רווחית במיוחד שמכונה Step up basis שמעריכה את הנכסים שעוברים בירושה לפי ערך השוק הנוכחי ולא לפי הערך שבו נרכשו. נכון להיום, כשאנשים מתים בארה"ב, יורשי הנכסים, בהם מניות או בתים, שערכם עלה במהלך חייהם של המורישים, לא צריכים לשלם מס רווחי הון על הצמיחה. כפועל יוצא, לא משולם מס רווחי הון בעת מותם, וחבות המס שמשלמים היורשים בסופו של דבר נמוכה בהרבה כשהם מוכרים את הנכסים. לפי מחקר מ־2019, כמעט 40% מהעושר של האחוזון העליון מגיע מירושות ומרווחי הון לא ממומשים. מחברת המחקר, פרופסור למשפט ולמדיניות ציבורית ב־NYU לילי בטשלדר, היא גם המועמדת של ביידן לשמש יועצת לענייני מס לשרת האוצר ג'נט ילן.
בממשל ביידן מעוניינים לבטל את ההטבה, מה שישפיע משמעותית על ההכנסות ממסי עיזבון, אבל לא יביא לשינוי מהותי בקוד המס וישאיר את הפטור הגבוה הקיים. שינוי זה צפוי להכניס לקופת המדינה כ־40 מיליארד דולר בשנה. לפי מחקר של בית הספר לעסקים וורטון שפורסם החודש, 90% מאוכלוסיית היעד לשינויים המוצעים במס, יצליחו לחמוק מכל תשלום נוסף.
לכאורה, מס העיזבון בארה"ב הוא הרביעי בגודלו בקרב מדינות ה־OECD ועומד על 40%, שיעורים שאותם הבטיח ביידן עוד להגדיל. אך במקביל, רף הפטור גבוה במיוחד ויורשים רבים הצליחו לממש הנחות, ניכויים ופרצות שאפשרו לרואי חשבון מיומנים לשחוק את שיעור המיסוי האפקטיבי הרבה מתחת לרמה זו. לכן, בפועל, מס זה חל על מספר קטן והולך של משקי בית ומייצר למדינה הכנסות נמוכות יחסית שעמדו ב־2020 על 16 מיליארד דולר — נפילה תלולה לעומת 38 מיליארד דולר ב־2001, וזאת למרות העושר העצום שהצטבר ב־20 השנים האחרונות.
לפי מכון ברוקינגס, ב־2020, ירושות של 1,900 אנשים בלבד היו חייבות במס עיזבון, כלומר, פחות מ־0.1% מכלל המתים. לפי רשות המסים האמריקאית (IRS), נתון זה מגלם צלילה של 60% לעומת תחילת העשור. הסיבה לנפילה הגדולה היא הזינוק ברף תשלום המס שעמד ב־2001 על 675 אלף דולר ובשורת קפיצות מדודות הגיע ל־5.49 מיליון דולר ב־2012, עד שהנשיא לשעבר דונלד טראמפ הכפיל אותו ל־11.7 מיליון דולר.
לאורך השנים, המטוטלת סביב מס זה, שנוצר ב־1916 כדי למסות עשירים שמצליחים לחמוק ממסים על הכנסות מעבודה, נטתה לכיוון שחיקתו. ב־20 השנים האחרונות, ללא כל קשר לשיוך המפלגתי של הנשיא המכהן, רף המס הלך ועלה וגבייתו הפכה יותר ויותר מסורבלת. תהליכים דומים התרחשו במקביל בעולם כולו, וכתוצאה, כ־11 מדינות ושתי טריטוריות ביטלו מס זה כליל. אלה מונות, בין השאר, את פורטוגל, שבדיה, רוסיה, הונג קונג, הונגריה, אוסטריה, ליכטנשטיין ונורבגיה.
ב־2017, כחלק מרפורמת המס הגדולה, ביקש טראמפ לבטל לחלוטין את מס העיזבון. ממשל טראמפ כמו ממשלים לפניו טענו כי מדובר במס לא מוסרי שמעניש אנשים מצליחים, פוגע בצמיחה ובעסקים משפחתיים ואיננו יעיל או שוויוני. מאידך טענו אחרים כי הוא מוטל על שיעור קטן במיוחד של עשירים במיוחד, מפחית ריכוז עושר, פרוגרסיבי ומסייע במתן הזדמנויות. בסופו של דבר נכשל ביטולו, ובמקום זאת, הוקפץ באותה שנה רף הפטור ל־11.7 מיליון דולר בזינוק חריג במיוחד.
אך ככל שאי־השוויון במדינה הלך והעמיק, חיפשו חברי המפלגה הדמוקרטית דרכים למסות את העשירים. רעיונות כמו מס העושר של הסנטורית אליזבת וורן נשמעו תדיר, אך דווקא מס העיזבון הוא זה שזוכה לתשומת הלב הגדולה בעת הזו, ולא במקרה. בשנים הקרובות צפויה לחול מה שכבר כונה "העברת העושר הגדולה בהיסטוריה". ההערכות הן, כי דור הבייבי־בומרז יוריש לדורות הצעירים לא פחות מ־30 טריליון דולר עד אמצע העשור הנוכחי, וסכום כולל של כ־68 טריליון דולר ב־25 שנים הקרובות. לפי מכון ברוקינגס, 56% מכלל העברות העושר הבין־דוריות זורמות אל העשירון העליון, ואילו 8% בלבד מגיעים לחמשת העשירונים התחתונים.
רוב העושר מגיע מירושות
העברות עושר מסוג זה אינן מסמלות בהכרח חברה בריאה ומתחדשת. כבר היום, לפי מחקר של חברת ספקטרום שפורסם בחודש שעבר, 66% ממשקי הבית בארה"ב ששווי הונם עולה על 25 מיליון דולר ייחסו את עושרם לירושה, לעומת 22% ב־2007. התעשרות שמבוססת על ירושה ולא על עבודה מקעקעת בפועל את המעמדות במדינה ומדכאת ניידות כלכלית. מחקרים שונים שנעשו בשנים האחרונות מצאו קשר בין שיעורים גבוהים של עושר מבוסס ירושה לקיפאון כלכלי, אם כי לא ברור מה הסיבה המדויקת לכך.
זה לא אומר שביידן יצליח להביא לשינוי בקלות. אף שכבר נסוג משינוי אחד, מס העיזבון מעורר התנגדויות עזות. למעשה, לאחר שהודיע על כוונותיו, הזמינה קואליציית המס לעסקים משפחתיים דו"ח מפירמת רואי החשבון EY, שהגיע למסקנה כי שינוי זה יפחית את היקף המשרות והתמ"ג.
