שנה לקורונה: סין עדיין מסרבת לקחת אחריות להתפרצות
שנה לקורונה: סין עדיין מסרבת לקחת אחריות להתפרצות
דו"ח של ארגון הבריאות העולמי ומדענים סינים אינו מציג מסקנות ברורות לגבי מקור הנגיף ולא שולל כי זלג ממעבדה. הסיבות לחוסר ההחלטיות: מהחוקרים נמנעה גישה מלאה לנתונים והסינים מנסים להאשים את ארה"ב
על פי מחקר של ארגון הבריאות העולמי (WHO) ומדענים סינים, קיים סיכוי סביר לכך שנגיף הקורונה הופיע בעטלפים והתפשט לבעלי חיים אחרים לפני שעבר לפגוע באוכלוסיית בני האדם. הדו"ח בן 319 העמודים, שכמה כלי תקשורת, ביניהם סוכנות אי.פי, "וול סטריט ג'ורנל" ורשת NBC פירסמו את עיקריו לפני פרסומו הרשמי, קובע עוד כי האפשרות שמקור הנגיף במעבדה "אינו סביר באופן קיצוני". ועם זאת, החוקרים מסייגים את ממצאיהם בציינם כי אין להם אפשרות לשלול את התיאוריה הזו באופן מוחלט.
תרחיש נגיף המעבדה הופץ על ידי גורמים ביקורתיים לסין אך התבסס בעיקרו על ראיות נסיבתיות. ואולם בסופו של דבר, בדו"ח שממצאיו נחשפים לאחר המתנה ארוכה, רב הנסתר על הגלוי, והתשובות לשאלות הבסיסיות — מתי, היכן ואיך פרץ הנגיף — נותרו מעורפלות למדי.
סין הטילה מגבלות נוקשות
הממצאים הם תוצאה של מחקר משותף בן ארבעה שבועות של מדענים סינים וחוקרים בינלאומיים בראשות WHO שביקר בסין בחודש שעבר. החקירה עמדה במוקד מתיחות פוליטית בינלאומית, כאשר פקידי ממשלו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן האשימו את סין בחוסר שקיפות. פרסום הדו"ח עוכב כמה פעמים, דבר שהגביר את החשדנות כלפי הסינים. מבקרים אחרים טענו כי החקירה אינה מספקת, מכיוון שרבים מהמדענים הסינים המעורבים בה קשורים למוסדות ממשלתיים. בנוסף, לחוקרים לא היתה גישה מלאה לרישומי מעבדה ולנתונים גולמיים. סוכנות אי.פי ציינה כי לא ברור אם הדו"ח שעותק ממנו הגיע לידיה יעבור עוד שינויים לפני פרסומו הרשמי.
יצוין כי לצוות החוקרים לא ניתנו סמכויות נרחבות לשם קיומה של חקירה יסודית ועצמאית. סין סירבה תחילה להיענות ללחץ הבינלאומי לקיים חקירה, וכשכבר אישרה את קיומה, הטילה עליה מגבלות נוקשות, עמדה על כך שתינתן לה הסמכות לאשר את זהות החוקרים ואף דרשה שהחקירה תורחב ותכלול מדינות נוספות. במסיבת עיתונאים שהתקיימה שלשום בבייג'ינג הגן דובר משרד החוץ הסיני על התנהלות ארצו ותהה מתי יתאפשר לפקידי WHO לבקר במעבדה צבאית בארה"ב, שעל פי סין, מקור הנגיף עשוי להימצא דווקא בה. "מתי יזכו פקידי הארגון לקיים מחקר על מקורות הנגיף גם בארה"ב", שאל.
צוות המחקר פירט בדו"ח את התרחישים הסבי
צוות המחקר פירט בדו"ח את התרחישים הסבירים ביותר שגרמו לנגיף לזלוג לבני אדם, ואלה תאמו את ציפיות החוקרים, אך שאלות רבות נותרו ללא מענה. זיהוי מקורו של נגיף עשוי להימשך שנים ואף עשורים וחשיבותו טמונה בהיותו אבן דרך חשובה עבור מדענים שמבקשים להבין את תופעת המחלות הזיהומיות ולמנוע התפרצויות דומות.
לפי הדו"ח, מסלול ההפצה הסביר ביותר החל בעטלפים ועבר לבני אדם באמצעות בעל חיים נוסף. תרחיש שלפיו נעשתה העברה ישירה מעטלפים לבני אדם מוגדר כ"אפשרי עד סביר". תרחיש שלישי שלפיו הנגיף הועבר לבני אדם באמצעות מזון קפוא הוגדר "אפשרי, אך לא סביר".
עטלפים ידועים כנשאי נגיף הקורונה ועם זאת, מחברי הדו"ח אומרים כי "ההערכה היא שהמרחק האבולוציוני בין נגיפי העטלפים הללו ל־2־CoV־Sars הוא בן כמה עשורים, דבר המצביע על קשר חסר". עוד מציינים החוקרים, כי נגיפים דומים מאוד נמצאו בפנגולינים, וכי חורפנים, דביבונים וגיריות רגישים אף הם לנגיף, באופן שמרמז על כך שהם יכולים להיות נשאים.
עם התפשטותה של המגפה, סין מצאה דגימות של הנגיף על אריזות מזון קפוא שיובאו למדינה, ובמקרים מסוימים איתרה התפרצויות מקומיות שנקשרו אליהן. ואולם בדו"ח נאמר כי מה שמכונה "השרשרת הקרה" של המזון יכולה אמנם לשאת וירוסים לטווח רחוק, אך ספק ששרשרת זו היא המקור להתפרצות. מחברי הדו"ח מציינים כי קיים סיכוי סביר יותר שהזיהום עבר בדרכי הנשימה בין בני אדם וכי אם אירעה הדבקה דרך מזון קפוא, הרי שהיה זה רק לאחר שהנגיף כבר הופץ בעולם. החוקרים ממליצים, עם זאת, להמשיך ולחקור סברה זו.
נדרש מחקר נוסף
מחברי הדו"ח הבינלאומי אינם מסתפקים במסקנותיהם וממליצים על קיום מחקר נוסף, הן לגבי התרחישים המצוינים במסקנותיהם והן לגבי תרחישים נוספים, כולל ביצוע מחקרים רטרוספקטיביים של המקרים המוקדמים ביותר שהיו קשורים לשוק פירות ים בווהאן. לטענתם, מחקרים נוספים צריכים להתבסס על ממצאי בתי חולים שלא הגיעו לידיהם, על בדיקות דם שהתבצעו לפני ההתפרצות הרשמית של הנגיף בדצמבר 2019 ועל בדיקות מקיפות של חוות שמהן הגיעו חיות בר לשוק שנחשד כמוקד ההתפרצות.
השוק בווהאן היה האתר הראשון שבו דווח על מקבץ מקרים של תחלואה בבני אדם, אך דו"ח WHO מציין כי עדיין לא ברור אם שם גם התרחשה ההתפרצות הראשונה. דברים דומים אמרה מוקדם יותר החודש מריון קופמנס, וירולוגית הולנדית שהיתה חברה במשלחת WHO. קופמנס ציינה עוד כי בניגוד לסברה שהפיץ הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, לא נמצאו ראיות מהימנות לכך שנגיף הקורונה דלף ממעבדה.
בסברה זו תמך לאחרונה גם המנהל לשעבר של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן ד"ר רוברט רדפילד, שאמר בראיון ל־CNN בסוף השבוע שעבר, כי "מנקודת מבטי, האטיולוגיה (חקר הסיבות, הגורמים והמקורות של תופעה מסוימת) הסבירה ביותר של הפתוגן (מחולל המחלה) מובילה למעבדה בווהאן". בתדרוך בבית הלבן שהתקיים לאחר מכן, אמר מצידו המומחה הבכיר למחלות זיהומיות בממשל, ד"ר אנתוני פאוצ'י, כי רדפילד "רק מביע דעה".
יצוין כי למרות שהמחקר של ארגון הבריאות העולמי גורס שדליפת הנגיף ממעבדה "אינה סבירה באופן קיצוני", הוא גם מסייג את ממצאיו בקבעו כי אין לו אפשרות לשלול את התיאוריה הזו באופן מוחלט.
רוברט גארי, וירולוג מבית הספר לרפואה באוניברסיטת טוליין, שלא היה מעורב בחקירת ארגון הבריאות העולמי, צידד מצידו בצוות המחקר ובהפרכת הסברה שהווירוס דלף ממעבדה. לפני כשנה ניתחו גארי ועמיתיו את רצף הגנום של נגיף הקורונה שהתגלה בווהאן וקבעו כי הנגיף התפתח ככל הנראה בטבע. במילים אחרות, המדענים לא מצאו שום ראיות לכך שהנגיף הונדס או עבר הסבה כלשהי במתקן מחקרי.
המחקר גם אינו מוציא מכלל אפשרות שמקור הנגיף הוא במדינה שאיננה סין. בהתייחסו למחקרים שונים שהצביעו על כך שהנגיף התפשט בסוף 2019 במדינות כמו איטליה, צרפת, ספרד, ארה"ב וברזיל, נכתב בדו"ח כי ממצאים אלה לא אושרו, ואולם "חשוב לחקור את האפשרות שהיו אירועים מוקדמים כאלה".
