ניתוח כלכליסטקמעונאיות המערב מחרימות את הכותנה הסינית וחוטפות בומרנג
ניתוח כלכליסט
קמעונאיות המערב מחרימות את הכותנה הסינית וחוטפות בומרנג
בלחץ הצרכנים המערביים, המותגים מחרימים את כותנת שינג׳אנג בטענות להפרה נרחבת של זכויות אדם. בייג׳ינג, צעירים לאומנים וידוענים בסין יצאו במתקפת נגד חריפה. המסר: תימכו בנו או צאו מכאן. המוטו: כלכלה עצמאית והתנתקות מהמערב
החזק צודק, או כח הוא צדק (Might is right) — היא נוסחה, אמונה, או סתם מסקנה שמוכרת כנראה לכל דיפלומט ואיש עסקים בעולם. היא מוכרת במיוחד לאותם דיפלומטים, חברות ואנשי עסקים העוסקים בסין — השוק הצרכני הגדול בעולם, הכלכלה השנייה בגודלה והמדינה שעוצמה וכח הפכו לשמותיה הנרדפים.
הנוסחה הזאת מכתיבה התנהלויות מדיניות, מהלכים אסטרטגיים ועסקאות־ענק מקדמת דנא. ואולם מה קורה כשהיא מתנגשת עם ערכים ומה קורה כשהציבור שבשמם פועלים המדינאים־דיפלומטים־ענקי כלכלה דורש שהתנהלותם תהא תואמת את אותם ערכים.
הדילמה הזו מאופיינת בדרך כלל בניסיון להלך בין הטיפות. אלא שגם מיטב הלהטטונים מתקשים במצבים כאלה, שמלווים במשברים שגודלם ומשכם תלוי במשתנים שונים. בהקשר זה, מעניין לעקוב אחר המלחמה שפרצה לאחרונה בין סין לבין כמה מקמעונאיות ההלבשה המערביות הגדולות, H&M בראשן. אלה מנסות, זה יותר משנה, ללהטט בין רצונן לשמור לעצמן נתח בשוק בן 1.4 מיליארד בני האדם של ה"חזק" לבין רצונן למצוא חן בעיני מיליארדי צרכנים במערב, כשבתווך דיווחים שהולכים ומתרבים על הנעשה באזור שינג'אנג, שבצפון־מערב המדינה.
2 צפייה בגלריה
חנות H&M בשנגחאי, במרץ. סין היא השוק הרביעי בגודלו של הקמעונאית השבדית
(צילום: בלומברג)
לפי אותם דיווחים, השלטונות הסיניים כלאו יותר ממיליון וויגורים ומיעוטים אחרים המתגוררים באזור, רובם מוסלמים, במחנות כפייה שבהם הם מועסקים בתנאים נוקשים. בעוד שבייג'ינג טוענת שמדובר במחנות להכשרה מקצועית שמיועדים גם למיגור טרור וקנאות דתית, במערב אין קונים לגרסה הזו: ארה"ב, האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה הטילו לאחרונה על סין סנקציות מתואמות בגין "עבודה כפויה, החזקה המונית במחנות מעצר, עיקורים והרס שיטתי של המורשת הוויגורית".
זוהי הקלחת שלתוכה נכנסות קמעונאיות ההלבשה הגדולות. אלה נהנו עד כה מהעבודה הכפויה בשינג'אנג — אזור שאחראי לייצור 80% מהכותנה הגולמית של סין וכ־20% מהכותנה העולמית, ובו נעשה שימוש נרחב בשרשרת אספקת ההלבשה העולמית. בין הפטיש של "החזק" לבין הסדן של הצרכן המערבי שדורש היום יותר ויותר מעורבות במגון נושאים — החל מזכויות עובדים ועד למדיניות ידידותית לסביבה — היה עליהן לבחור. הבחירה היתה קשה במיוחד עבור כמה מהן שהתחייבו למלא אחר הנחיות Better Cotton Initiative — קבוצה סחר בעלת מטרות אתיות שמונה יותר מ־2,000 מותגים, ביניהם נייקי, ברברי ו־H&M.
הן עשו זאת בהליכה בין הטיפות. הליכה שקטה, שהתבטאה ב"הבעת דאגה" על הנעשה בשינג'אנג ובכמה מקרים גם הפסקת ההתקשרות עם ספקים שהואשמו בשימוש בעובדי כפייה. לא קמפיין צעקני, לא צמצום הפעילות בסין כצעד ראוותני ודאי שלא הפסקתה.
סנקציות תחת סנקציות
אלא שהסינים שמורגלים למה שהם מכנים "חציית קווים פוליטית" של מותגים זרים, החליטו לחרוג מהתגובות המדודות של העבר. עין תחת עין, סנקציות תחת סנקציות, וקמפיין פוליטי־כלכלי סיני מתואם תחת מה שנתפס בבייג'ינג כמסע פוליטי־כלכלי מערבי שקרי ומתוזמר: "במערכה הזו, לא היינו הראשונים לירות" אמרו הסינים והמטירו סנקציות על חברי פרלמנט, אקדמאים ומכוני מחקר אירופיים, קנדיים ובריטיים.
ההתקפה במישור הכלכלי נפתחה על ידי ליגת הנוער הקומוניסטית. זו הטילה חרם מקוון על H&M שאליו הצטרפו גורמים ממשלתיים וכלי תקשורת ממלכתיים. צונאמי של התקפות לאומניות התרחש מאז על H&M וענקיות אחרות כמו נייקי, יוניקלו, זארה, פומה ואדידס, כאשר השורה התחתונה: המבקשים דריסת רגל בשוק הסיני צריכים לחזור בהם מהצהרות הכזב שהשמיעו בעניין הנעשה בשינג'אנג; תימכו בסין, או צאו מכאן.
הדילמה קשה: סין היא השוק הרביעי בגודלו של הקמעונאית השבדית. הכנסות החברה, שמחזיקה במדינת הענק 505 חנויות, הסתכמו ב־2020 במיליארד דולר, שהם 5.2% מהכנסותיה הגלובליות באותה שנה; היא השוק השלישי בגודלו של נייקי ש־2020 היתה השנה הששית ברציפות שבה היא רושמה צמיחה דו־ספרתית בהכנסותיה במדינה. עד מאי באותה שנה עמד היקף מכירותיה בסין על 6.7 מיליארד דולר. אינדיטקס, החברה־האם של זארה, מחזיקה בסין 570 חנויות — יותר מאשר בכל מדינה בעולם מלבד ספרד, השוק המקומי שלה. רגישות מיוחדת נדרשת מקמעונאיות מערביות בשוק מוצרי היוקרה: לפי ההערכות, הצרכנים הסינים אחראים ל־40% מההוצאות הגלובליות שבוצעו בשוק זה בשנה שלפני המגפה.
בשיא המשבר נסגרו לפחות שש חנויות של H&M בערים אורומצ'י, יינצ'ואן, צ'אנגצ'ון וליאניונגאנג. אאוטלטים של החברה נעלמו מאפליקציות חיפושי המפות של אפל ובאידו, והוסרו מפלטפורמות המסחר האלקטרוני הסיני. הרשת הוצפה ממים שהציעו משמעויות חדשות בסינית לאותיות H ו־M — משמעויות שנסובו סביב המילים כותנה, הכפשה, השמצה וגיחוך.
עשרות ידוענים סינים הצטרפו להתקפה כשהודיעו שיפסיקו את התקשרותם עם המותגים המושמצים. דוברת של משרד החוץ הסיני הציגה במסיבת עיתונאים תמונה של עבדים אמריקניים בשדות כותנה בעוד שבמאמר מערכת שפורסם ב"גלובל טיימס", יומון ממלכתי רב־תפוצה, נכתב כי "שדה הקרב סביב שינג'אנג עשוי להפוך לקו חזית בסכסוך האידיאולוגי בין ארה"ב לסין". אותו עיתון ביקש להזכיר גם לאירופים שבכל הקשור לזכויות אדם, יש להם עדיין דרך ארוכה לעשות לנוכח כתם השואה שרובץ עליהם.
בשנת ה־100 להיווסדה של המפלגה הקומוניסטית הסינית, בכיריה מבקשים להבהיר לעולם כי גם אחרי עשרות שנות גלובליזציה, שערי הכניסה למדינה אינה פתוחים לערכי המערב. במצב של חוסר ודאות גלובלית ואל מול עולם עוין הגיע זמן "הניתוק הכלכלי" ו"ההסתמכות העצמית": זה שנים שבייג'ינג מאותתת על כוונתה להעביר לשוק הסיני טכנולוגיות מהעולם כדי להפוך למעצמה טכנולוגית שנסמכת בעיקר על עצמה. נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ יצא בתגובה למלחמה שכללה סנקציות על חברות סיניות ואיסור על יצוא טכנולוגיה מתקדמת. בתוכנית החומש החדשה שלה, שפורסמה במארס, מבהירה סין שהיא נכנסת לעידן ביידן — שאינו שונה מקודמו בלעומתיותו — כשהיא נחושה לקדם את תפיסת ההסתמכות העצמית, בעיקר בתחום השבבים והבינה המלאכותית.
וכיצד הגיבו הקמעונאיות המערביות לנוכח התגובה התקיפה של סין? כמה מהמותגים הגדולים, כמו הוגו בוס, העבירו מסרים סותרים — פייסניים לצד לוחמניים — שחשפו מחלוקות פנימיות. H&M ריככה מצידה את הפוסט שפורסם באתר הבית שלה בהבטחה כי "תצמצם את חשיפתה" לכותנה משינג'אנג בעוד אחרות, כמו אינדיטקס ו־PVH, החברה־האם של קלווין קליין, הסירו לחלוטין את הפוסטים שלהן שהתייחסו לכותנת שינג'אנג.
זהירות, חרב פיפיות
ואולם ככל שסין מרגישה שהתנאים הגיאו־כלכליים־פוליטיים מאפשרים לה להתנהל בהתאם לתוכנית החומש שלה, עליה להיזהר משימוש בחרב פיפיות: כח הוא אולי צדק אבל "החזק" זקוק גם הוא למותגים המערביים. יצרני אינדיטקס, למשל, מעסיקים יותר מחצי מיליון סינים. אם סין תדחק במותגים, היא עלולה לפגוע בצרכניה ובמיליוני עובדים.
שנית, פרשת H&M העלתה את סוגיית זכויות האדם בשינג'אנג למודעות חסרת תקדים. הצעירים בסין הופכים לאומניים יותר, הרשת הסינית הוצפה בהתאם במסרים פטריוטיים אבל אלה גם גררו שאלות לגבי העובדות המוצגות במערב ואפילו קריאות לסייע לכלואים במחנות. החרפת ההתקפות הלאומניות עשויה גם להחריף את השיח ולהביא להשמעת קול מערבי ברור יותר.
בפברואר 2022 תתקיים בסין אולימפיאדת החורף, כשאקטיביסטים במערב כבר קוראים לחרם כלכלי על ה"ג'נוסייד אולימפיקס". תמרוני המותגים ונותני החסויות (ביניהם Airbnb, וקוקה קולה) בין "החזק" לבין הצרכנים במערב וערכיהם, עלולים להפוך קשים יותר ויותר.
