התרופה לאלצהיימר: שינוי כללי המשחק ב-56,000 דולר
התרופה לאלצהיימר: שינוי כללי המשחק ב-56,000 דולר
ה-FDA אישר לביוג'ן שימוש בתרופה וסגר מעגל של קרוב ל-20 שנה. כעת, עם מחיר תרופה גבוה מכפי שהעריכו בתחילה ורגולטורים שאימצו תיאוריה שנויה במחלוקת על המחלה - פיתוח התרופה של ביוג'ן יכול לפתוח את השערים לטיפולים נוספים
חברת התרופות ביוג'ן לקחה סיכון עצום בשלהי 2019. היא החליטה להחיות את התרופה לאלצהיימר שכבר זנחה מוקדם יותר באותה השנה לאחר שנראה היה שנכשלה בשני ניסויים קליניים גדולים. אולם, החברה לא הייתה מוכנה לקבל סירוב כתשובה.
ביוג'ן השקיעה שנים בפיתוח התרופה מסוג אדוקאנומאב (aducanumab) ובנתה שתהפוך להיות הפיתוח הרפואי הגדול הבא שלה.
לאחר חודשים של מחלוקות, ההימור של ביוג'ן השתלם בצורה מושלמת. אתמול (ב') אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) להשתמש בתרופה, ובכך היא הפכה לתרופה המאושרת הראשונה נגד אלצהיימר מזה קרוב ל-20 שנה, והראשונה שתוקפת את התהליך הבסיסי של המחלה.
הפוטנציאל למכירות שנתיות במיליארדי דולרים העלה את מחיר המניה של ביוג'ן, ואף הוביל לעליות במניות של חברות תרופות יריבות שעובדות על תרופות דומות.
חולי אלצהיימר ובני המשפחות שלהם, חלקם מחכים כבר שנים לרגע הזה, חגגו גם כן. "זה יום גדול עבורנו בקהילת האלצהיימר", אמר ג'פרי בורהוף (57) מניו ג'רזי שאובחן כחולה אלצהיימר בשלבים מוקדמים. "הרגשתי התרוממות נפשית". בורהוף אובחן כבר בהיותו בן 51, וקיבל את התרופה כחלק מהניסוי הקליני.
שינוי מהותי בהתמודדות עם מחלת האלצהיימר
הרגולטורים העניקו לביוג'ן ולשותפתה מטוקיו איסאי (Eisai) פחות או יותר כל מה שהן רק היו יכולות לבקש: אישור גורף לשימוש בתרופה, הנקראת אדוהלם (Aduhelm) לכל חולי אלצהיימר ולא רק לכאלה שבשלבים מוקדמים, שבהם התמקדו בניסויים הקלינים. הרגולטורים למעשה השאירו לרופאים ולחברות הביטוח להחליט מי זכאי לתרופה. ה-FDA "העביר את האחריות של הגדרת החולים לקהילת המשלמים", אמר סטיב מילר, המנהל הקליני הראשי של חברת הביטוח סיגנה.
האישור מסמל שינוי מהותי באופן ההתמודדות של מנהל התרופות עם מחלת האלצהיימר, כזה שעשויות להיות לו השלכות מתמשכות גם על תרופות אחרות שבפיתוח באלי לילי, רוש הולדינג וחברות נוספות.
הרגולטורים באירופה, יפן, קנדה, אוסטרליה וברזיל גם בוחנים את התרופה, כך לפי הודעה שפרסמה החברה. בביוג'ן הדגישו כי ביכולתם לספק את התרופה לשווקים הללו אם יקבלו אישור. במשך שנים הרגולטורים חיפשו את ההוכחה שהתרופות החדשות לאלצהיימר מאטות את ההדרדרות הקוגניטיבית או את הירידה בתפקוד היומי. אולם, היה קשה להשיג את ההוכחה הזו, ומספר ניסויים קליניים לא הצליחו להניב את התוצאות הרצויות.
גם הניסויים של ביוג'ן היו מבלבלים. באחד הניסויים לא הצליחו להוכיח אפקטיביות כוללת, ובניסוי אחר, התרופה האטה את ההדרדרות של החולים בשיעור מתון של 22% בלבד, כשהתרופה ניתנה במינונים גדולים
אך בטוויסט לא צפוי, ב-FDA החליטו להפסיק ולחפש את ההוכחה להאטה בהדרדרות הקוגנטיבית. אלא, הם החליטו שהיכולת של התרופה להסיר חלבון בשם עמילואיד (amyloid), שנחשב כגורם לשורה של אירועים המובילים בסופו של דבר למות תאי מוח, מספיקה לקבלת אישור מזורז, התלוי בתוצאות של ניסוי עתידי.
עם זאת, הקשר של עמילואיד לאלצהיימר עומד כבר שנים במרכז דיונים, וחלק מהמומחים נותרו סקפטים. "הביקוש העצום וההיקף של צורך רפואי שלא נענה דחף את אישור המוצר", הגיב כיילב אלכסנדר, אפידמיולוג מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שהיה חבר בפאנל של יועצים שהצביעו בנובמבר נגד אישור התרופה. "היא בהחלט לא אושרה בהתבסס על מידת השכנוע של הראיות".
ב-FDA הודו כי שיש "עודף חוסר ודאות בקשר ליתרונות הקליניים" של אדוהלם. לפי אלכסנדר, גם בתרחיש הטוב ביותר התרופה "היא רחוקה מלהיות תרופה מרפאת כל".
"אנחנו יכולים לעשות משהו שישנה את המחלה"
בדיונים לקראת אישור התרופה תהו החוקרים והמטופלים האם ביוג'ן הצליחו להוכיח שהתרופה עובדת. קבוצות המייצגות את החולים ניסו לשכנע בעד האישור. כך למשל, איגוד האלצהיימר ארגן במאי האחרון קמפיין פרסום מסורתי ובמדיה החברתית והביא חולים ובני משפחה להעיד בפני ה-FDA מוקדם יותר השנה.
אולם, אישור המתבסס על ראיות שנויות במחלוקת קרוב לוודאי שלא יוביל לסיום המחלוקת המתמשכת סביב הערך בהסרת עמילואיד מהמוח של חולי אלצהיימר.
"זה לא יגרום למי שלא מאמין בעמילואיד לשנות את דעתו", הסביר ג'ון הרדי, מומחה גנטיקה ביוניברסיטי קולג' לונדון, שהיה אחד החוקרים הראשונים שטענו שהצטברות עמילואיד אחראית למחלה. "זו הייתה החלטה צמודה מסיבה טובה ביותר".
בכל זאת, רופאים רבים אומרים שמדובר בהתחלה.
56 אלף דולר בשנה
התרופה מעניקה לחולים תקווה ש"אנחנו יכולים לעשות משהו שישנה את המחלה, אבל הם צריכים להבין שזו לא תרופה שתעלים לגמרי את המחלה", אמר רונלד פטרסן, נוירולוג במאיו קליניק ששימש בעבר כיועץ לביוג'ן. "היו כנראה מספיק הוכחות שזה ייטיב עם חלק מהאנשים".
המחיר היקר של התרופה קרוב לוודאי שיעורר התנגדות. ביוג'ן קבעו את המחיר על 56 אלף דולר בשנה. המטופלים יצטרכו גם לעבור סריקות מוח יקרות כדי לעקוב אחר תופעות לוואי כמו התנפחות של המוח. יהיו גם חיובים שקשורים להזרקת האינפוזיות וכן לסריקות ובדיקות אחרות לאישור כמות העמילואיד במטופלים.
המחיר של ביוג'ן "גבוה בהרבה ממה שלדעתנו רוב המשקיעים העריכו", הגיב האנליסט בריאן אבהמס מ- RBC Capital Markets. לדבריו, תמחור מסוג זה מתאים יותר לתרופות מתמחות למחלות שפוגעות במאות אלפי מטופלים בכל שנה, ולא למחלה שכיחה כמו אלצהיימר. המחיר "יעורר עוד מחלוקות ודיונים, וכן קשיים בגישה לתרופה", סיכם.
בכל זאת, ביוג'ן עוד לא הגיעה לנחלה. מכיוון שהניסויים הסתכמו בתוצאות סותרות, ב-FDA הודיעו כי החברה תצטך לערוך ניסוי רנדומאלי ומבוקר נוסף כדי לאשר שהתרופה אכן מאטה את ההדרדרות הקוגניטיבית . ביום שני הבטיחה ביוג'ן שתחלוק בקרוב את הפרטים לגבי הניסוי לאחר סיום הדיונים בנושא עם ה-FDA. אך הניסוי יימשך קרוב לוודאי מספר שנים, ובזמן הזה ביוג'ן תוכל למכור את התרופה בשוק שהוא למעשה כולו שלה.
ההחלטה לגבי אדוהלם מצביעה על כך שב-FDA מתייחסים לתרופות לאלצהיימר כפי שהם מתייחסים לתרופות לסרטן מתקדם. התרופות הללו זוכות לרוב לאישור בהתבסס על שיעור הקטנת הגידולים ומתוך הנחה שזה יעזור להאריך את החיים או להאט את ההתפשטות של המחלה. אך בעוד שצמצום גידולים מהווה סמן מוסכם ליתרונות של הטיפול, הקשר בין הורדת ריכוז העמילואיד והדרדרות הקוגניטיבית עומד בלב הדיון סביב התרופה.
לאורך השנים, מספר תרופות להורדת ריכוז העמילואיד לא הצליחו להוכיח בניסויים יתרונות, והתגבר הוויכוח האם עמילואיד הוא גורם מרכזי למחלה או רק תורם קטן. בתחילה היה נראה שהתרופה של ביוג'ן תצטרף לרשימה המתארכת של כישלונות.
אולם, לאחר שניסוי מוקדם הניב תוצאות מבטיחות ב-2015, החלו בביוג'ן בשני ניסויים מתקדמים שבהם לקחו חלק מעל 3,200 אנשים עם אלצהיימר בשלב מוקדם. החברה עצרה את הניסויים במרץ 2019 לאחר שניתוח סטטיסטי הראה סבירות נמוכה שהתרופה תעבוד. אך לאחר שנאסף יותר מידע ממטופלים בפגישות מעקב, אחד הניסויים הפך להיות עם תוצאות חיוביות.
באוקטובר 2019, לאחר התייעצות עם ה-FDA, שינו בביוג'ן את ההתנהלות והכריזו על אחד הניסויים כהצלחה, ולמעשה היו את התופה. חלק מחוקרי האלצהיימר נותרו סקפטים, והאמינו שיש צורך בניסוי שלישי גדול שישמש כשובר שיוויון.
