קרן הפנסיה הגדולה בנורבגיה מתנתקת מ-16 חברות הקשורות להתנחלויות
קרן הפנסיה הגדולה בנורבגיה מתנתקת מ-16 חברות הקשורות להתנחלויות
לפי הודעת KLP, היא יוצאת מהשקעה בשורת חברות כמו בזק, סלקום, פרטנר, אשטרום, אלקטרה, פז, קבוצת דלק והבנקים הפועלים, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי - בטענה להפרת החוק הבינלאומי והתקנון האתי שלה לנוכח פעילותן ביהודה ושומרון; לשם כך מכרה מניות שלהן בסכום של כ-32 מיליון דולר
קרן הפנסיה הגדולה ביותר בנורבגיה (KLP) הודיעה כי היא יוצאת מהשקעה ב-16 חברות, כולל אלסטום ומוטורלה, בשל קשריהן להתנחלויות בגדה המערבית. נורבגיה היא אחת המדינות הרואות בהתנחלויות שהקימה ישראל הפרה של החוק הבינלאומי.
לפי רויטרס, חברה נוספת שנמצאת ברשימה היא אלטיס של פטריק דרהי, בעלת השליטה ב-HOT. כך גם החברות בזק, סלקום, פרטנר, אשטרום, אלקטרה, פז, בנק הפועלים, דיסקונט, מזרחי טפחות, הבינלאומי, קבוצת דלק ואנרג'יקס.
דו"ח מיוחד שפרסם האו"ם ב-2020 הצביע על 112 חברות בעלות קשרים עסקיים עם ההתיישבות הישראלית בגדה, שבה גרים כיום כ-450 אלף תושבים יהודים, מול כ-3 מיליון פלסטינים.
החברות שצוינו באו מסקטורים רבים, כולל טלקום, בנקאות, אנרגיה ותשתיות – כולן לפי הדו"ח סייעו לבסס את הנוכחות ההתיישבותית באזור הגדה. לפיכך, טוענת קרן הפנסיה, כולן קשורות להפרת החוק הבינלאומי, ובהתאם להפרת הקוד האתי של הקרן.
"לפי הערכת KLP, ישנו סיכון בלתי מתקבל על הדעת שהחברות הללו תורמות לפגיעה בזכויות אדם, במצבי קונפליקט ומלחמה, באמצעות הקשר שלהן להתיישבות בגדה המערבית הכבושה", נאמר בהודעת הקרן.
הקרן, המנהלת נכסים בהיקף של 70 מיליארד דולר (נכון לסוף הרבעון הראשון של 2021), ציינה כי מכרה מניות של חברות ברשימה בסכום כולל של 31.8 מיליון דולר (275 מיליון קרונות נורבגיות), ושהמהלך הושלם במהלך חודש יוני.
במקרה של מוטורולה ואלסטום (יצרנית הרכבות והמסילות המובילה מצרפת, העוסקת גם באנרגיה גרעינית) הקרן מכרה גם אג"ח של שתי החברות.
לפי גורמים בקרן, מכירת האחזקות במוטורולה היתה החלטה שהתקבלה ללא שום ספקות, שכן התוכנות ומצלמות האבטחה שלה מעניקות שירות ישיר לנוכחות הישראלית באזור האסור. ברויטרס מציינים ששתי החברות, מוטרולה ואלסטום, לא נענו לפנייה בבקשה לתגובה על ההודעה.
ההחלטה של KLP מתפרסמת חודשיים לאחר שקרן העושר הנורבגית, בחודש מאי האחרון, הכריזה על הפסקת ההשקעה בשתי חברות הקשורות לפעילות תשתיות ונדל"ן באזור הגדה.
גורם ישראלי רשמי מסר לרויטרס בתגובה: "ההחלטה פוגעת בישראלים ובפלסטינים ואינה תורמת לפתרון הקונפליקט".
