ביידן מעמיד את הטכנולוגיה בחזית מלחמת הסחר עם סין
ביידן מעמיד את הטכנולוגיה בחזית מלחמת הסחר עם סין
נשיא ארה"ב מבקש להזרים כ-180 מיליארד דולר כדי לקדם "הובלה אמריקאית בטכנולוגיות קריטיות ובתשתיות המו''פ", כך לפי CNBC. לצורך כך, הוא רוקח שינוי במוסד הלאומי למדע וטכנולוגיה שיקבל הזרקה מסיבית של כ-100 מיליארד דולר בתקציבי מו''פ בחמש השנים הקרובות
נאום 100 הימים של ביידן סיכם הרבה מגמות שהנשיא החדש החל ביישומן בחודשים שעברו מאז היבחרו. ביידן ערם את הישגיו, אך בתחום אחד הוא עדיין רחוק מאוד מתחילת הסוף - סקטור הטכנולוגיה. תחום זה מתנהל מתחת לקטגוריית התשתיות, סקטור שאליו ביידן התייחס כבר בתחילת החודש כאשר חשף את תוכנית 2 טריליון הדולרים שלו לשיפור תשתיות המשק האמריקאי ובכלל זה תחום השבבים והמאבק לשמר את מקומה של ארה"ב כמובילה טכנולוגית של העולם. כעת הוא מבקש גם להזרים כ-180 מיליארד דולר כדי לקדם "הובלה אמריקאית בטכנולוגיות קריטיות ובתשתיות המו''פ", כך לפי דיווח של CNBC אמש (ד').
ביידן קבע מספר תחומים עיקריים אליהם הוא חותר לשינוי מהותי בשנים הקרובות. ראשית ישנו המאבק מול סין. האחרונה ספגה לא מעט חבטות מצד ממשלו של טראמפ, קודמו של ביידן בתפקיד, אך לא היה ברור מה האסטרטגיה שעמדה מאחורי המהלכים שלו. ביידן מחדד את המהלכים: הוא מקבע את מעמדה של סין כיריבה מספר 1 של אמריקה ובעלות בריתה. אבל לעומת טראמפ שהסתפק בחבטות, ביידן מוסיף מהלכים היקפיים שמחדדים את המהלך. לראשונה הוא משלב מדינות נוספות לקואליציה שתרים את ראשה מול סין.
בעוד טראמפ הסתפק בהחרמות, ביידן לעומתו אמנם משמר את האות קלון שהודבק לענקיות הטכנולוגיה הסיניות וואווי, SMIC ואחרות, אך מנגד הוא מאפשר לחברות כמו שיאומי או וואן פלוס (השייכת לתאגיד BBK הסיני) לפעול באין מפריע. זאת אומרת כל עוד הן רוכשות שבבים אמריקאיים וטכנולוגיה מערבית. עבור טראמפ, המטרה היתה למנוע העברה של טכנולוגיה אמריקאית לידיים סיניות. אבל ביידן כנראה מעריך שהרכבת הזו כבר מזמן עזבה את התחנה ושחרם גורף לא יעשה טוב לתעשיית השבבים האמריקאית.
כדי לשמור על ההובלה והדומיננטיות של חברות הטכנולוגיה המערביות, ביידן רוקח שינוי באחת מסוכנויות הממשל הפחות מוכרות - U.S. National Science Foundation - או המוסד הלאומי למדע. זו צפויה להפוך למוסד הלאומי למדע וטכנולוגיה ולזכות בהזרקה מסיבית של כ-100 מיליארד דולר בתקציבי מו''פ בחמש השנים הקרובות. המוסד יממן פיתוחים בתחומים כגון בינה מלאכותית, רובוטיקה, מדעי החומר, מערכות תקשורת מתקדמות ומחשוב קוונטי בין היתר.
ביחד עם זאת ביידן גם רוצה לפתור את בעיית משבר השבבים ומקווה לשם כך להחזיר לארה"ב חלק מיכולות הייצור האבודות. אינטל אפילו לא חיכתה לביידן והודיעה כבר בסוף מרץ האחרון שתשקיע כ-20 מיליארד דולר בהקמה של מפעלי שבבים נוספים - בארה"ב. בנוסף ביידן יצר קשרים חזקים עם יפן - מעצמת שבבים נוספת - כדי לשפר את שרשרת האספקה המסובכת ממילא של יצרני השבבים והטכנולוגיה. בנוסף שתי המדינות ישלבו ידיים בפיתוח טכנולוגיות רובוטיקה וביוטכנולוגיה.
האיום הסיני הוא אידאולוגי, טוענת אמילי דה לה ברויר, בעלת פירמת הייעוץ Horizon Consultancy. "סין מנסה לייצר סדר עולמי חדש, וזה תפקידה של וושינגטון להראות שיש אלטרנטיבה טובה יותר. כדי שזו תהיה משכנעת, היא צריכה להתבסס על מפגן של רב-צדדיות, בו אמריקה משתפת אינטרסים וקולות של בעלי עניין גלובליים נוספים", כגון מדינות מזרח אסיה או אירופה.
