תמריצי הקורונה הוכיחו שכסף בחינם לא חייב לדרדר לעצלות
תמריצי הקורונה הוכיחו שכסף בחינם לא חייב לדרדר לעצלות
בהשראת מודל הכנסה בסיסית אוניברסלית 20 מדינות בארה"ב השיקו תוכנית הכנסה מובטחת למשפחות מעוטות יכולת. הן שואבות עידוד מהניסוי שכפתה המגפה, שהראה כי הצ'קים שחילק הממשל לא עודדו אבטלה כרונית
בשנה האחרונה, כ־20 מדינות בארה"ב, בהן קולורדו, ניו יורק, וירג'יניה, פלורידה וושינגטון ומסצ'וסטס השיקו תוכניות ניסיוניות של הכנסה מובטחת, במסגרתן מעבירות ממשלות מקומיות כספים לתושבים באופן ישיר. התוכניות, ששואבות השראה ממודל הכנסה בסיסית אוניברסלית (UBI) הפכו פופולריות יותר בזכות התשלומים הישירים שקיבלו האמריקאים במסגרת שלוש חבילות החילוץ, בעקבות פגיעת הקורונה.
ההכרזה הגדולה מכולן שייכת לקליפורניה, המדינה הראשונה שהקצתה כספים מתקציב המדינה והשיקה בחודש שעבר תוכנית ברמה הארצית. עד כה, כל התוכניות נשענו על קרנות פרטיות, תרומות ומענקי מחקר. בקליפורניה הקצו לא פחות מ־35 מיליון דולר שיוענקו כתשלומים חודשיים קבועים למשפחות בעלות הכנסה נמוכה. "אני מקווה שקליפורניה תפתח שיח חדש בנושא, לאורכה ולרוחבה של ארה"ב", אמר מושל המדינה גווין ניוסם.
בשנים האחרונות התנהלו ניסויים שונים בנושא ברחבי העולם כשמילת המפתח תמיד היתה — אוניברסלי. כך שבשונה מקצבאות, אזרחים מקבלים את הכספים ללא כל תנאי סף ובזכאות אוטומטית ושווה — מהעניים ביותר ועד לפריווילגים. אך מאז, התוכניות זכו לתיקונים שונים, במיוחד בארה"ב שם הדיון המתנהל הוא על הכנסה מובטחת, שמגבילה את מתן התשלומים רק לקטגוריות מוגדרות מראש.
זה לא ברור מאליו שבארה"ב מחלקים "כסף בחינם". במשך שנים, הרעיון נחשב לא פחות מבזוי בקרב מקבלי ההחלטות והאצולה הכלכלית. כל מה שניתן בחינם, כך היתה הסברה, יעודד עצלות, יהפוך אנשים לתלותיים ברווחה ויהווה תמריץ שלילי עבורם לחפש עבודה ולשפר את איכות חייהם. בוויכוח הזה, שעד כה ניצח בכל פעם, המסקנה היתה כי הדרך הטובה ביותר להיחלץ מעוני היא רק בעבודה קשה.
באופן שיטתי וכמדיניות, ארה"ב מוציאה פחות מהתוצר שלה על הטבות משפחתיות מכל מדינה אחרת ב־OECD (להוציא טורקיה), והיא המדינה שמוציאה את שיעור הכסף הנמוך מכולן בהעברת כספים ישירה (0.07% לעומת ממוצע ה־OECD שעומד על 1.16%). התוכנית העיקרית לסיוע למשפחות (TANF) משקיעה פחות מחמישית מהתקציב שלה לסיוע ישיר במזומנים, ותקציבה לא השתנה מאז 1996.
כך, למרות שהמשבר הכלכלי שהביאה עמה המגפה היכה בארה"ב בעוצמה, הממשל האמריקאי החל להשתמש בהעברות כספים ישירים — בין אם כצ'קים שהגיעו בדואר, תשלומי אבטלה פדרליים מוגדלים או זיכוי מס לילדים — כדי להקל על מצוקת התושבים.
"מדיניות מטורפת"
השיח הדומיננטי לא חדל מלהדהד במסדרונות הקפיטול. כך למשל כינה מי שהיה אז מנהיג הרוב בסנאט מיטש מקונל את דמי האבטלה המוגדלים "מדיניות מטורפת שמשלמת לאנשים כדי להישאר מובטלים". שר האוצר דאז סטיב מנושין ביקר את המשך התשלומים הישירים והארכת תוקף דמי האבטלה, בטענה כי "אין זה הוגן להשתמש בכספי משלם המסים כדי לשלם להם להישאר בבית במקום שייצאו לעבוד". ואילו הסנטור לינדזי גרהם כינה את התשלומים תיבת פנדורה לכלכלה האמריקאית. ובכל זאת, התשלומים נשלחו והכלכלה לא קרסה.
הניסוי הידוע מכולם בנושא הכנסה מובטחת בארה"ב מתקיים מזה שנתיים בסטוקטון, קליפורניה. במסגרת הפיילוט נבחרו באקראי 125 איש, שמתגוררים בשכונות עם הכנסות מתחת לחציון, וקיבלו 500 דולר בחודש ללא כל תנאי. ניתוח ביניים שפורסם במרץ האחרון העלה נתונים מעודדים: המשפחות שקיבלו את התשלומים נטו להשתמש בהם כדי לשלם על מוצרי יסוד, מוצרים לבית, שירותים וגז, כאשר פחות מ־1% הלך לסיגריות ולאלכוהול. עוד הם מצאו, שהמזומנים הכפילו את יכולתם של משקי הבית לשלם חשבונות לא צפויים וסייעו להם לפרוע את חובותיהם. ההטבה אף סיפקה יציבות לקהילה הרחבה, משום שמקבלי המענקים סייעו לבני משפחה וחברים.
הניסוי הגדול שהתרחש באופן לא מתוכנן עם פרוץ הקורנה, ואשר כלל שלושה צ'קים ודמי אבטלה מורחבים, סיפק נתונים דומים. סקרים ממשלתיים שנערכו לאורך 12 החודשים האחרונים, במקביל להעברת התשלומים הישירים, הראו בבירור כי הכסף נוצל לחיים עצמם. כך למשל, 58% הצהירו כי השתמשו בו כדי לרכוש מזון, 44% הצהירו כי השתמשו בו לתשלום חשבונות חודשיים, ו־36%, למוצרי יסוד לבית. רק 2.5% ניצלו את הכסף עבור "מותרות".
מחקר מאוניברסיטת ייל מצא כי שיעור דומה של אנשים שקיבלו את דמי האבטלה או לא קיבלו אותם, חזר לעבודה, וקבעו כי "לא נמצאו כל ראיות שהוכיחו כי הטבות נדיבות יותר יוצרות תמריץ שלילי לחזור לעבודה לאורך זמן". מנתונים אלה מתקבלת תמונה אחרת למדי מזו הקודרת והמבהילה שהציגו מקבלי ההחלטות בחודשים האחרונים. מתברר כי אנשים יודעים לגלות אחריות כשמפקידים בידיהם עוד כמה דולרים ולא ממהרים לבזבז אותם על סיגריות ואלכוהול. כמה מאות דולרים, מסתבר, לא משחיתים את נפשם והופכים אותם לעצלים, והם ממשיכים לחפש עבודה.
עם זאת, בארה"ב, כמו בישראל, אחרי שרשמו תיקון חד, שיעורי האבטלה משתפרים לאט, אולי אפילו לאט מדי. בתעשיות מסוימות אף הכריזו על מחסור בעובדים ומאשימים את דמי האבטלה ותשלומי התמריצים כגורמים שוחקי מוטיבציה לשוב לשוק העבודה. "כולנו ידענו מה יקרה, אבל הדמוקרטים התעקשו לשלם לאנשים יותר כדי לא לעבוד", אמר בשלהי מאי מקונל בסנאט, תוך שהוא מהדהד את הרעיון כי "האדם עצלן מיסודו".
מחדל תעשיית התעופה
אחת מהתעשיות הבולטות בארה"ב שלכאורה סובלת ממחסור בעובדים היא תעשיית התעופה. עובדה זו מהדהדת על מסכי ההמראות והנחיתות ברחבי המדינה, ובשבוע שעבר החלו חברות התעופה האמריקאיות לבטל מאות טיסות כל אחת. זאת למרות שנראה כאילו המצב משתפר פלאים — החיסונים התחילו לעבוד, מגבלות הריחוק החברתי מתמתנות ונרשמים ביקושים מעודדים לטיסות. עם זאת, שורת נסיבות, אחת מהן מחסור בעובדים, כך הסבירו חברות התעופה, לא אפשרו להן להעמיד את ההיצע הנחוץ.
בארה"ב תמהים כעת מדוע חסרים עובדים, שהרי חברות התעופה קיבלו את הסיוע הגדול ביותר מהממשל, עם העברת כספים ישירה של 50 מיליארד דולר שנועדה לשימור עובדים. כעת מסתבר כי חברות מסוימות ביצעו את מה שסוכנות רויטרס תיארה כ"מעשה איוולת נוסח וול סטריט" — הן לחצו לתוכנית חילוץ מסיבית בטענה כי אם יפלו העולם יעמוד מלכת, קיבלו הון כמעט ללא תנאי, אחר כך מצאו פרצה בחקיקה, ביצעו פיטורים מסיביים והצליחו גם להעניק לבכירים כמה בונוסים.
אמריקן איירליינס, כנראה הדוגמה המובהקת למקרה, קיבלה 5 מיליארד דולר ובכל זאת פיטרה 20 אלף עובדים, לא לפני שהעניקה למנכ"ל בונוס של 10 מיליון דולר ל־2020. בינתיים, החברה ביטלה 1,200 טיסות. ביונייטד השקיעו 20 מיליון דולר בחברת מסוקים חשמליים ובדלתא כבר התחילו לאשר בונוסים לבכירים על שעות נוספות בזמן המגפה. ברקע כל אלה, החברות מנסות להתמודד עם המחסור בעובדים. מדובר, למעשה, במחסור שהן יצרו למרות תמיכה חסרת תקדים, מבלי לנסות להציע שכר תחרותי, ובעוד הן נמנעות מהענקת ביטוחי בריאות מורחבים לעובדים. נראה כי הקלישאה לפיה העברת כספים ישירים משחיתה ומעודדת עצלות, תקפה לתאגידים, ולא לפרטים.
