שר החקלאות של בהוטן: "אנחנו כלכלה קטנה, ולא רוצים לגדול מעבר ליכולותינו"

"בתור מדינה קטנה אין לנו תפקיד מרכזי בזירה הבינלאומית, אז לקחנו על עצמנו את המשימה של קידום האושר". כך מציג שר החקלאות הבהוטני ישיי דורג'י את ענף היצוא הבולט ביותר של מדינתו. בהוטן, מדינה קטנה בהרי ההימלאיה בין הודו לסין, הייתה הראשונה בעולם שהשתמשה במדידה הסובייקטיבית של אושר התושבים ככלי לקביעת מדיניות. מאז שהחל המלך הקודם של בהוטן ג'יגמה סינגיה וואנגצ'וק בהטמעת המדד, אושר לאומי גולמי (GNH), בתחילת שנות השבעים, הוא נתן השראה למדדים דומים שמקדמים ארגונים בינלאומיים. הבולט ביניהם הוא מדד הרווחה האישית של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD).

יותר מהכלי הפורמלי למדידת אושר, ניער החידוש הבהוטני תפיסה כלכלית מערבית שראתה בתוצר לנפש מדד בלעדי לרווחת האזרחים. מאז שנות השבעים הפכה בהוטן ממונרכיה אבסולוטית לחוקתית וב־2008 התקיימו בה לראשונה בחירות לפרלמנט. המלך הנוכחי ג'יגמה קסר נמגייל וואנגצ'וק נכנס לתפקיד ב־2006.

סטודנטים בהוטנים בישראל

לישראל, שעמה אין לבהוטן יחסים דיפלומטיים, הגיע דורג'י כאורח של חברת אגרוסטאדיס שמפעילה השתלמויות לסטודנטים לחקלאות ממדינות מתפתחות. השנה סיימו 30 אזרחי בהוטן את ההשתלמות, וזו השנה השלישית שהממלכה שולחת סטודנטים לישראל.

בהוטן שמה דגש על האושר של תושביה, אבל מעניין לשמוע דווקא מה היית משנה בה.

"השינוי הוא בלתי נמנע. אנחנו שמים דגש על אושר כיוון שאנו מאמינים שכל בני האדם צריכים להיות שלווים ושמחים בחלקם. אבל בכנות, אנחנו עוד לא שם. יש הרבה אושר, אבל גם הרבה אומללות. החברה שלנו מורכבת מהרבה אלמנטים והמטרה שלנו הוא להגיע למצב שהחברה ככלל תהיה מאושרת".

האם הפתיחה של בהוטן לעולם שינתה את האושר הגולמי של תושביה?

"אנחנו מודדים את האושר הלאומי הגולמי כל חמש שנים. המדידה האחרונה נערכה בשנה שעברה ורמת האושר הכללית עלתה, אבל אם אתה מנתח אותה, יש פלחים באוכלוסייה שבה רמת האושר ירדה. בקרב עקרות הבית למשל. בקרב אנשי השירות הציבורי והסטודנטים רמת האושר עלתה. אנחנו לומדים את הסקר וזה נותן לנו קווים מנחים במה להתמקד במדיניות שלנו לחמש השנים הבאות, ולאיפה להקצות משאבים".

ישיי דורג'י, שר החקלאות של בהוטן: "אנחנו מאמינים שכל בני האדם צריכים להיות שלווים ושמחים בחלקם. אבל בכנות, אנחנו עוד לא שם. יש הרבה אושר, אבל גם הרבה אומללות" צילום: ענר גרין

איך היית מגדיר את היחסים בין התמ"ג לאושר הלאומי הגולמי?

"כשהמלך הקודם הוכתר ב־1972 והחל לקדם את מדד האושר, הוא לא טען שהתוצר לא חשוב, אלא שצמיחה ללא ערכים היא חסרת ערך. יכול להיות למישהו הרבה כסף אבל צריך להיות משהו מעבר לזה, אתה צריך להיות במצב שבו אתה מאושר. הכלכלה היא אמנם אחד מיסודות המדד, אבל אנחנו לא רוצים להיות מאוד חומרניים. אנחנו רוצים למצוא את האיזון".

בחיפוש אחר האיזון הזה, ממשלת בהוטן הציבה יעדים לאומיים שקשורים למה שהיא תופסת כמהותי עבור האושר הלאומי הגולמי של תושביה. בין היתר, בהוטן היא מדינה עם מאזן פחמן שלילי - כלומר, היא פולטת גזים מזהמים בנפח קטן מהחמצן שפולטים יערותיה, המכסים 70% משטחה. יעד אחר הוא מעבר ל־100% חקלאות אורגנית.

"בינתיים אנחנו יכולים להגיד שהחקלאות אצלנו היא 100% טבעית. להפוך אותה לאורגנית במלואה היא מטרה לטווח הארוך", מסביר דורג'י. "אבל יש לנו חוקים שמגנים עלינו מפני הפצת זרעים מהונדסים גנטית ושמגבילים את השימוש בחומרי הדברה. למעשה, פחות מ־5% מהחקלאים משתמשים בהדברה כימית".

בישראל פגש דורג'י את מקבילו אורי אריאל, ואת הפגישה הוא תאר כ"פוריה מאוד". בינתיים, הוא ביקש ממנו לפעול להגדלת מספר ויזות הסטודנט שמקבלים אזרחים בהוטנים בישראל. "המשלחת הראשונה של בהוטנים שבאה לכאן מנתה עשרה סטודנטים שהשתלבו אחר כך בשירות המדינה", הוא מספר. "רבים מחברי המשלחת השנייה הקימו משקים פרטיים, והמשלחת הנוכחית, שבה 30 סטודנטים, תסיים את ההשתלמות באוקטובר".

קשרים חמים עם הודו

עד 2007, ניהלה עבורה הודו, בת בריתה הגדולה מדרום, את יחסי החוץ. מאז שינו המדינות את ההסכמים ביניהן, כך שבהוטן היא עכשיו אדונית לעצמה. אבל הקשרים החמים עם הודו חשובים לה בעיקר בגלל שהגבול הצפוני שלה הוא עם טיבט, שנמצאת תחת כיבוש סיני יותר מ־50 שנה.

בהוטן נמצאת בין הודו לסין, שתי המדינות המאוכלסות בעולם, איך זה משפיע עליה?

"אין לכך השפעה. לשתיהן יש רצון טוב כלפינו ולנו כלפיהם. אנחנו חיים בשלום. יש לנו חברים טובים בצפון וחברים טובים בדרום. נכון שמבחינת אוכלוסיה אין מה להשוות, אבל הרבה סינים והודים באים ללמוד מאיתנו את הכלי של מדידת אושר".

איך המעבר לדמוקרטיה שינה את כלכלת בהוטן?

"בהוטן הפכה לדמוקרטיה מודרנית רק לפני שמונה שנים, אבל תהליך הדמוקרטיזציה החל הרבה לפני כן. המלך הקודם הוציא את התהליך לדרך עוד ב־1981. ההטמעה החלה מלמטה, מהישובים הקטנים, אבל רק בעשור הקודם הפכנו למונרכיה חוקתית. מבחינת הכלכלה אין הרבה הבדלים, זה מכיוון שכלכלת בהוטן תלויה בעיקר בחקלאות ובאנרגיה הידרואלקטרית, שאנו מייצאים להודו. הדבר היחיד שאני יכול להגיד שהשתנה הוא שאנחנו מתכננים יותר פרויקטים של אנרגיה הידרואלקטרית".

יש לכם יחסים דיפלומטיים רק עם 53 מדינות. מה הסיבה לפרופיל הנמוך?

"מאז 2008 הכפלנו את מספר המדינות שעימן יש לנו יחסים דיפלומטיים. הסיבה העיקרית היא שאנחנו לא רוצים לגדול מעבר ליכולות שלנו. אנחנו מדינה קטנה עם כלכלה קטנה. בסופו של דבר אנחנו שואפים לקיים יחסים דיפלומטיים עם כל מדינות העולם ויחסי ידידות עם כולם. זוהי גם ליבת האושר הלאומי הגולמי: ידידות, חברות, שיתוף של ידע וערכים".