מתשובה ועד לבייב: הישראלים שעשו עסקים עם נסיכות דובאי

יצחק תשובה, לב לבייב ובני שטיינמץ - אלה הם כמה מאנשי העסקים הישראלים שניסו את מזלם בדובאי, אשר המשבר בה, שפרץ ביום חמישי, עלול לערער שוב את היציבות הפיננסית בעולם,

דובאי בורג' צילום: בלומברג

הפריחה הכלכלית והבנייה חסרת התקדים בדובאי לא הסתתרו מעיניהם של אנשי העסקים הישראלים. אף שבין שתי המדינות אין יחסים דיפלומטיים, הצליחו ישראלים רבים לבקר במדינה, חלקם תוך שימוש בדרכונים זרים וחלקם כאורחיהם של אנשי עסקים מקומיים.

רק פעם אחת בהיסטוריה התקיימה טיסה ישירה בין ישראל לדובאי. הדבר היה בשנת 2003, במסגרת הכנס השנתי של קרן המטבע הבינלאומית שהתקיים בנסיכות. בראשות המשלחת הישראלית עמדו אז הנגיד דוד קליין והשר מאיר שטרית, ועמם היו על המטוס גם עידן עופר, יעקב פרי, ראשי הבנקים ואישים נוספים. בכיר אחר שהגיע לביקור רשמי בדובאי היה יו"ר רשות ניירות ערך לשעבר משה טרי. לפני יותר משנה נערכה בנסיכות הוועידה השנתית של רשויות ניירות ערך עם נציגים מרחבי העולם ובהם טרי, אולם הביקור כולו אופיין בחשאיות.

מי שהצליח להגיע לדובאי בכוחות עצמו היה יצחק תשובה, שכפי שפורסם ב"כלכליסט", ערך בנסיכות ב־2008 עם בנו אלעד ביקור חטוף של 48 שעות, שבמהלכו דנו השניים באפשרויות להיכנס להשקעות במדינה. למזלו של תשובה, תוכניות אלה לא עלו יפה וכיום אין לו, ככל הידוע, כל השקעה בנסיכות. 

תשובה מקיים עסקים עם קרן ההשקעות של ממשלת דובאי - הוא שותף בפרויקט ענק בסינגפור בשם סאות' ביץ', שבו שווי הקרקע לבדה עומד על 1.2 מיליארד דולר, והיקפו הכולל של הפרויקט נאמד ב־2.1 מיליארד דולר. לפני כשלושה חודשים סגרו השותפים - אלעד גרופ, ממשלת דובאי וחברת CDL הסינגפורית - את המימון לפרויקט שנמצא כרגע בשלבי תכנון בלבד. בעבר שקלה אלעד למכור את חלקה בפרויקט, אבל הדבר לא הגיע לפסים מעשיים. עדיין לא ברור כיצד תשפיע ההתפתחות בסוף השבוע בדובאי על חלקה של השותפה בפרויקט ועל הפרויקט בכלל.

בניגוד לתשובה, לב לבייב דווקא השקיע ישירות בנסיכות ופתח בה שתי חנויות יהלומים תחת המותג "לבייב" באמצע 2008. חנות אחת פועלת בקניון שנבנה למרגלות בורג' דובאי, המגדל הגבוה בעולם שמתנשא לגובה של 680 מטר, והחנות השנייה פועלת במלון אטלנטיס המפואר. עוד טרם ההכרזה על פתיחת שתי החנויות פעל לבייב בדובאי בקונספט של "חנות בתוך חנות", ברשת היוקרה Levant.

דובאי צילום: בלומברג

גם שמו של בני שטיינמץ אינו זר לחברת ההשקעות של ממשלת דובאי. על פי פרסומים בעבר, ניסה שטיינמץ לרכוש ביחד עם דובאי חברת אנרגיה רוסית תמורת 5.3 מיליארד דולר. בהמשך הוזכר שמו של שטיינמץ כמי שמתכוון לבנות ביחד עם דובאי וורלד מלונות יוקרה במונטנגרו. על פי אותם דיווחים שטיינמץ נפגש עם נשיא דירקטוריון דובאי וורלד, אחמד בין סולאיים ובכירים במונטנגרו, בניסיון לסכם עסקה לרכישת קרקע תמורת 500 מיליון יורו. ככל הידוע, אף אחד מהפרויקטים לא יצא לבסוף לפועל.

ישראלים אחרים הפעילים בדובאי, על פי הידוע, הם האחים עופר, הקשורים עם גורמים מקומיים בתחום הספנות, וכך גם חברות העוסקות בתחום המים, המוכרות במדינות ערב באמצעות מתווכים.

לדברי אבי פז, נשיא הבורסה ליהלומים, "דובאי הצטרפה לפדרציה הבינלאומית של היהלומנים לפני מספר שנים, ומאז יחסי המסחר איתה עלו משמעותית. עם זאת, יהלומנים ישראלים כמעט שלא סחרו באופן ישיר עם דובאי, ועשו זאת דרך נציגויות בינלאומיות. לכן אני מעריך שלא תהיה השפעה קשה על הסחר בין שתי המדינות".