גרמניה, צרפת ואיטליה עצרו את השימוש בחיסוני אסטרזניקה לקורונה

באירופה ניכרת היום (ב') דאגה גוברת מהשפעות החיסון של חברת התרופות הבריטית-שבדית אסטרהזניקה שפיתחה יחד עם אוניברסיטת אוקספורד, בעקבות הדיווחים על קרישי דם ודימומים שמהם סבלו כמה עשרות מטופלים שקיבלו את החיסון.

עוד ועוד מדינות ביבשת משעות את השימוש בחיסון הזה – השעיה שצפויה להאט עוד יותר את מבצע החיסונים האיטי-ממילא של האיחוד האירופי.

לרשימה, שכבר בשבוע שעבר כללה את דנמרק, נורבגיה ואיסלנד, הצטרפו אתמול אירלנד והולנד, והבוקר הודיעה הולנד שכתוצאה מההשעיה היא תיאלץ לבטל 43 אלף תורים לחיסון בשבועיים הקרובים. אחר הצהריים הודיעה גם גרמניה שהיא משעה את השימוש בחיסון. גם אוסטריה השעתה בשבוע שעבר את השימוש בחיסונים של אסטרהזניקה, אולם במקרה שלה מדובר רק בחיסונים מאצווה ספציפית. יצוין כי ישראל אינה משתמשת בחיסון של אסטרהזניקה. 

חולה קורונה בהולנד צילום: אם סי טי

ההשעיות הוכרזו בעקבות הדיווחים על הפרעות קרישה שהתגלו אצל כמה עשרות מתחסנים שקיבלו מנה מהחיסון של אסטרהזניקה ברחבי אירופה, הפרעות שבכמה מקרים גרמו למוות. עם זאת, חשוב להדגיש כי סוכנות התרופות האירופית וארגון הבריאות העולמי מבהירים שניהם כי בבדיקות שנערכו לא נמצאה שום ראיה לקשר בין החיסון של אסטרהזניקה לבין אותם אירועים רפואיים, וכי מבחינתם החיסון בטוח לגמרי ויש להמשיך בשימוש בו. בניגוד למדינות שהודיעו על השעיה, צרפת ואיטליה הבהירו כי הן דבקות בשימוש בחיסון הזה, וגם מומחי בריאות שונים קראו שלא לזנוח אותו, בטענה שמעשה כזה יפגע קשות במרוץ לחיסול המגפה.

אסטרהזניקה עצמה פרסמה אתמול הודעה שבה ביקשה להפיג את החשש מהשימוש בחיסון שלה. היא מסרה כי בדיקה שנערכה ליותר מ-17 מיליון מתחסנים שקיבלו את החיסון בבריטניה ובאיחוד האירופי העלתה כי אין ראיות לסכנה מוגברת של היווצרות קרישי דם, גם לא בקבוצות אוכלוסייה או מדינות ספציפיות. לפי אסטרהזניקה, עד כה דווחו 15 אירועים של פקקת ורידים עמוקה ו-22 מקרים של תסחיף ריאתי בקרב מקבלי החיסון, ולדבריה מדובר בנתונים דומים לאלה של חיסונים אחרים נגד קורונה שאושרו לשימוש. דובר החברה אף אמר כי למעשה מספר המקרים מסוג זה בקרב מקבלי החיסון נמוך ממספר המקרים האלה הצפויים להירשם באופן טבעי באוכלוסייה הלא-מחוסנת.

הולנד מקווה: השעיה רק לכמה שבועות

נורבגיה ודנמרק חשפו היום ובסוף השבוע פרטים על האירועים שהביאו אותן להשעות את השימוש בחיסון של אסטרהזניקה. נורבגיה הודיעה בשבת כי שלושה בני אדם שקיבלו את החיסון בתחומיה, כולם בני פחות מ-50, נזקקו בבתי החולים לטיפול בדימומים, בקרישי דם ובספירה נמוכה של טסיות דם, וכינתה את התסמינים שמהם סבלו המטופלים "תסמינים חריגים". לדבריה נרשמו מקרים של אנשים הסובלים מדימומים מתחת לעור ומקרים חמורים של קרישי דם ודימומים מוחיים בקרב צעירים שקיבלו את הזריקה. גם סוכנות התרופות של דנמרק הגדירה היום כ"תסמינים חריגים ביותר" את הסימפטומים שמהם סבלה אישה דנית בת 60 שמתה מקריש דם אחרי שקיבלה את החיסון. הסוכנות הדנית מסרה כי האישה סבלה מרמה נמוכה של טסיות דם, מקרישים בכלי דם קטנים וגדולים וכן מדימום.

הולנד מצדה מסרה כי זיהתה עד כה 10 מקרים ראויים לציון של תופעות לוואי מהחיסון של אסטרהזניקה, בהם פקקת ותסחיפים. עם זאת, לא נרשמו בתחומיה מקרים של רמת טסיות דם נמוכה כמו בדנמרק ובנורבגיה. משרד הבריאות ההולנדי הבהיר שהשעיית השימוש בחיסון היא זמנית בלבד, ושהוא מקווה לחזור ולחסן בו בתוך שבועות אחדים.

בצל הדיווחים על האירועים הרפואיים האלה הצהיר היום מרקוס זודר, מהפוליטיקאים הבכירים בגרמניה, כי ארצו צריכה לקבל מהמומחים שלה הנחיות ברורות ותשובה על השאלה אם החיסון של אסטרהזניקה לקורונה טוב או לא. זודר, מנהיג מפלגת ה-CSU, שהיא מפלגת-האחות הבווארית של מפלגת השלטון של אנגלה מרקל, נחשב לפוליטיקאי פופולרי למדי, ולפי סקרים הוא המועמד המועדף על הגרמנים להחליף את מרקל בתפקיד הקנצלר כשזו תפרוש אחרי הבחירות בספטמבר.

אנגלה מרקל קנצלרית גרמניה צילום: איי אף פי

כאמור, אחר הצהריים הודיעה גרמניה על השעיית השימוש בחיסון של אסטרהזניקה. גרמניה הודיעה שההחלטה התקבלה בעקבות דיווחים על מתחסנים שסבלו מקרישי דם ובהמלצת מכון פאול ארליך, שאחראי על שימוש בחיסונים בגרמניה.

רומא ומילאנו בסגר, עומס חולים בפריז

ראש ממשלת צרפת ז'אן קסטקס, לעומת זאת, הדגיש אתמול כי ארצו לא מצאה עד כה שום סיבה לחדול מהשימוש בחיסון של "אסטרה-זניקה", ואמר כי בשלב זה יש לתת אמון בחיסון וכי מסוכן יותר להשאיר חלקים גדולים של האוכלוסייה לא מחוסנים לקורונה. צרפת מתמודדת בימים אלה עם עומס כבד של חולי קורונה במחלקות לטיפול נמרץ באזור פריז, ומכיוון שהמקום שם אוזל היא החלה לפנות מטופלים לבתי חולים באזורים אחרים במדינה. בניגוד להודעת קסטקס, הרשויות המקומיות במחוז בוש-דו-רון שבדרום צרפת הודיעו היום כי הן משעות על דעת עצמן את השימוש בחיסון הזה בתחומן, בעקבות הדיווחים על תופעות הלוואי החריגות-לכאורה.

גם איטליה הודיעה כי ברמה הארצית תמשיך להשתמש בחיסוני אסטרהזניקה, אבל במחוז פיידמונט הודיעו הרשויות המקומיות כי יחדלו מהשימוש באצווה ספציפית של החיסון, וזאת בעקבות מותו של מורה שם אחרי שקיבל את החיסון. כמו צרפת סובלת איטליה מעלייה בשיעור התחלואה, והיום נכנס לתוקף הסגר הנוקשה החדש שנאלצה להטיל בחצי ממחוזותיה.

חיסון של אסטרהזניקה צילום: רויטרס

הסגר חל בין השאר במחוזות שבהם שוכנות הבירה רומא והעיר מילאנו. במחוזות שבהם הוא תקף נסגרו מוסדות הלימודים – ממעונות היום ועד לאוניברסיטאות – וכן החנויות המוגדרות לא-חיוניות. מסעדות פועלות במתכונת "טייק אוויי" בלבד. ברוב אזוריה האחרים של איטליה הוכרזו גם כן הגבלות חדשות, אם כי מחמירות פחות.

החיסון שמקבלות המדינות העניות

השעיית השימוש בחיסון של אסטרהזניקה בכמה ממדינות האיחוד האירופי באה כשברקע עימותים חוזרים ונשנים בין מדינות האיחוד לבין חברת התרופות. העימותים החלו בעקבות הודעתה של אסטרהזניקה בינואר כי בעתיד הקרוב תוכל לספק לאיחוד רק פחות ממחצית המנות שהבטיחה לו, אף שבינה לבין מנהיגי האיחוד נחתמו הסכמים בעניין. ההודעה הזו פגעה מאוד בהתקדמות מבצע החיסונים של האיחוד האירופי, המתנהל בעצלתיים אף שכמות אדירה של חיסונים מיוצרת על אדמת האיחוד עצמו ומיוצאת ממנו אל מדינות אחרות בעולם. בשבועות שחלפו מאז מתחו מנהיגי אירופה ביקורת חריפה על החברה, הביעו ספק ביעילות החיסון שלה, ואף מנעו ייצוא של כמה משלוחים של החיסון אל מחוץ לתחומי האיחוד האירופי.

החיסון של אסטרהזניקה, שפותח בצוותא עם חוקרים באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה, אושר עד כה לשימוש באיחוד האירופי ובמדינות רבות מחוצה לו, אבל הוא טרם אושר לשימוש בארה"ב, ושם מקווה החברה להשיג אישור לשימוש בשבועות הקרובים. מחוץ לאירופה השעו את השימוש בחיסון תאילנד ואינדונזיה.

לחיסון של החברה השבדית נודעה חשיבות מיוחדת משום שזהו החיסון המרכזי שמפיץ האו"ם למדינות עניות במסגרת תוכנית הפצת החיסונים שלו COVAX, שנועדה לאפשר גם למדינות מעוטות-יכולת לעצור את התפשטות הנגיף. החיסון הזה נחשב לאחד הזולים בשוק כרגע, ובהיותו כזה קל יותר לאו"ם לממן את השימוש בו.