ג'ונסון אנד ג'ונסון תרוויח מהחשש האמריקאי מסין

ארה"ב יזמה תוכנית בשיתוף עם יפן, הודו ואוסטרליה שבמסגרתה יסופקו מיליארד מנות חיסון קורונה של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון למדינות בדרום־מזרח אסיה, זאת בניסיון למתן את ההשפעה הסינית באזור.

הנשיא ג'ו ביידן ושלושת עמיתיו הודיעו על היוזמה ביום שישי לאחר שכינסו את פסגת הרביעייה הראשונה. במסגרת ההסכם, ארה"ב ויפן יממנו את הייצור של החיסון בהודו, בעוד אוסטרליה תסייע בהפצה של החיסונים ברחבי דרום־מזרח אסיה.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. מייחס חשיבות רבה לאתגר הסיני צילום: אי פי איי

ג'ייק סליבן, יועץ הביטחון הלאומי של ארה"ב, אמר כי ארבע המדינות "לקחו את הרביעייה לגבהים חדשים" בזכות ההסכם להפיץ חיסונים ולפעול בשיתוף פעולה בנושאים אחרים, כמו טכנולוגיות חדשות ושינוי האקלים. "זהו יום גדול עבור הדיפלומטיה האמריקאית. הפסגה הזו היא דבר גדול עבור הנשיא והמדינה", הוסיף סליבן.

הרביעייה התאגדה ב־2004, כאשר המדינות שיתפו פעולה עם סיוע הומניטרי בעקבות צונאמי קטלני שפגע באינדונזיה. התוכנית להפצת החיסון מגיעה בתום שבועות של מגעים דיפלומטיים בין קורט קמבל, הגורם הרשמי הבכיר מטעם הבית הלבן באזור האוקיינוס ההודי והשקט, ושגרירי ארבע המדינות בוושינגטון. "פייננשל טיימס" היה הראשון לדווח כי המדינות עובדות בשיתוף פעולה על יוזמת דיפלומטיית חיסונים. סין ביקרה את היוזמה וטענה כי הרביעייה היא "נאט"ו" אסייתית שתגביר את המתיחות באזור.

אתגר החוץ הגדול ביותר

דיפלומטיית החיסונים היא הנדבך הראשון של אסטרטגיה רחבה יותר שמטרתה לאתר תחומים משותפים שבהם ארבע המדינות יוכלו להתייצב מול בייג'ינג, אך מבלי להצטייר כאנטי־סינים יתר על המידה.

"ארבעת המנהיגים דנו באתגר שמציבה סין, והם הבהירו כי אף אחד מהם לא שוגה באשליות לגבי סין, אבל היא אינה המוקד כאן", ציין סליבן לאחר הפסגה.

הארש ורדאן שרינגלה, שר החוץ ההודי, הדגיש כי הרביעייה מציגה "סדר יום קונסטרוקטיבי וחיובי", זאת תוך הדיפת טענות לפיהן מדובר בהפעלת מערכת איזונים ובלמים מול סין. "אמרנו כבר כי הרביעייה איננה מתייצבת כנגד משהו, היא מתייצבת למען משהו", ציין. "היא מתייצבת למען משהו שנמצא בעולמות של ההתחשבות באחרים".

ביידן כבר הבהיר כי סין היא בעיניו האתגר הגדול ביותר מבחינת מדיניות חוץ וכי הוא ישאף לעבוד בשיתוף פעולה עם בעלי ברית על מנת להתמודד עם בייג'ינג. הפגישה של הרביעייה היתה הפסגה הראשונה שלו כנשיא. בחודש הבא ייוועד ביידן עם יוהיהידה סוגה בוושינגטון, ובכך ראש הממשלה היפני יהיה למנהיג הזר הראשון המבקר את ביידן בבית הלבן.

מאז קיימה את "דיאלוג הביטחון הארבע־ראשי שלה" ב־2007, הרביעייה חדלה לפעול, במיוחד בשל החשש של הודו ואוסטרליה מפני השלכות ההתגרות בסין.

מייקל גרין, לשעבר יועץ אסיה ראשי לנשיא ג'ורג' וו. בוש, אמר כי ביידן יצטרך "לסדר מחדש את לוח השחמט" במהירות כדי להתמודד עם סין, אבל הזהיר כי הנשיא האמריקאי ייאלץ להתמודד עם היעדר קונצנזוס לגבי מדיניות הסחר וחוסר הסכמה לגבי היקף ההוצאות הצבאיות. לדבריו, ועדת הביטחון של מינכן, שבמסגרתה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ונשיא צרפת עמנואל מקרון אימצו גישה רכה יותר כלפי סין, חזרה והדגישה את ההשקפה שלפיה "האירופים הם עדיין אטומים" בכל הנוגע לגיבוש מדיניות משותפת לגבי סין.

"זה היה המהלך המהיר ביותר על הלוח והם עשו את זה בגדול", אמר גרין. "האספקה של סחורות ציבוריות אינה משהו שסין יכולה להגדיר כבלימה, אבל זה ממחיש את המגבלות של השפעת בייג'ינג".

גורם רשמי אמריקאי אמר כי ביידן מעוניין להפוך את הרביעייה למרכזית יותר במדיניות האמריקאית באזור האוקיינוס ההודי והשקט, וכי יוזמת הפצת החיסונים היא מבחן קריטי לגבי חשיבותה האסטרטגית של הרביעייה. "הדבר שאיחד את המדינות הללו זו התעקשות לספק סיוע מעשי וקונקרטי. אם הרביעייה לא תוכל לטפל באופן יעיל בנושאים הללו, אנחנו נאבד רלבנטיות במהירות".

לא מדובר בשיחות בטלות

טנווי מדאן, מומחית לזירת הודו במכון ברוקינגס, אמרה כי התוכנית מוכיחה כי הרביעייה יכולה לתרום תרומה חיובית שתסייע בהפגת הספקות לגבי מידת יעילותה. "היא תוכל לספק ראיות חותכות לתפיסה של התאגדות, שמבקרים ביטלו אותה כשיחות חסרות תועלת", הוסיפה.

לפי יו ווייט, פרופסור ללימודים אסטרטגיים באוניברסיטה האוסטרלית הלאומית בקנברה, החלטת ביידן לשדרג את הרביעייה לדרגת מנהיגי המדינות מלמדת על "החשיבות הרבה שהוא מעניק לאתגר הסיני".