עם אמזון כמקרה מבחן, ביידן התגייס למען איגודי העובדים

בסרטון יוצא דופן שפרסם השבוע בטוויטר הציע הנשיא הטרי ג'ו ביידן את תמיכתו לעובדי אמזון באלבמה שמבקשים להתאגד. "איגודים שמים כוח בידי עובדים. הם מאזנים את שדה המשחק. הם נותנים לך קול חזק יותר, למען בריאותך, בטיחותך, שכר גבוה יותר והגנה מפני אפליה והטרדות מיניות", אמר והוסיף, "לא אמורה להיות הפחדה, שום כפייה, שום איומים, שום תעמולה נגד האיגוד מצד המעסיקים".

בבסמר אלבמה, 5,800 עובדי מחסנים מנסים להחזיר מעט מהכוח לידיהם אחרי שנים שבהן הם ומחסנאים אחרים במרכזים הלוגיסטיים של אמזון התלוננו על תנאי עבודה קשים, מלחיצים ולא אנושיים. מאמציהם להתאגד תחת איגוד עובדי חנויות הקמעונאות, סיטונאות ובתי כלבו (RWDSU) הוא הגדול והראשון מסוגו באמזון בארה"ב, שמעסיקה כ־400 אלף עובדי מחסנים במדינה, ויוצא דופן במיוחד בדרום, שם קשה במיוחד להתאגד. השאלה אם העובדים יהיו מיוצגים על ידי האיגוד תוכרע באמצעות רוב פשוט בהצבעה בדואר שהחלה בפברואר ותסתיים ב־29 במרץ.

הנשיא ביידן צילום: אי פי איי

באמזון לא התלהבו

אף שביידן לא הזכיר את אמזון בשמה, הכל ידעו למי הוא התכוון, וב־RWDSU התמוגגו בקול רם. "כפי שציין הנשיא ביידן, הדרך הטובה ביותר לאנשים עובדים להגן על עצמם ועל משפחותיהם היא על ידי איגודים", אמר נשיא RWDSU סטיוארט אפלבאום, בהצהרה, "ולכן כל כך הרבה עובדים ועובדות נלחמים למען התאגדות במתקן אמזון בבסמר אלבמה".

באמזון היו פחות נלהבים: "אנחנו לא מאמינים ש־RWDSU מייצג את רוב השקפות העובדים שלנו", אמרו בהודעה לעיתונות. "העובדים שלנו בוחרים לעבוד באמזון מכיוון שאנו מציעים כמה מהמשרות הטובות ביותר בכל מקום שאנו מעסיקים, ואנו מעודדים כל אחד להשוות את חבילת הפיצויים שלנו, היתרונות הבריאותיים וסביבת העבודה, לכל חברה אחרת עם משרות דומות". דובר אמזון ג'יי קרני, שפרסם את ההודעה, שימש מזכיר העיתונות של ביידן בתחילת כהונתו כסגן נשיא, ומאוחר יותר כמזכיר העיתונות של אובמה.

ג'ף בזוס, מייסד אמזון צילום: בלומברג

הסרטון של ביידן חריג בנוף האמריקאי אבל הולם את תדמיתו של ביידן שאותה הוא מטפח כבר עשרות שנים כ"ג'ו מעמד הביניים" - בן מעמד הפועלים מסקרנטון הקטנה שבפנסילבניה. בתחילת הקמפיין לנשיאות הוא אף הבטיח בנאומים שנשא ברצועות התעשייתיות של המדינה להיות "הנשיא פרו־איגודים ביותר שאי־פעם ראיתם" ושקדנציה בראשותו תהא חזרה אל גישה של כבוד העבודה. "הבהרתי במהלך הקמפיין שלי כי המדיניות שלי תהיה לתמוך בהתארגנויות של האיגודים ובזכות להתמקח באופן קולקטיבי", אמר ביידן בסרטון, "אני מקיים את ההבטחה הזו". גישה זו של ביידן משכה אליו תמיכה חשובה, כמעט לא מסויגת, של איגודים מקצועיים במועמדותו. לא במקרה, אלו אינן הבטחות בחירות ברורות מאליהן.

בשנות השישים והשבעים, האיגודים המקצועיים בארה"ב ייצגו כ־30% מכוח העבודה. פעילותם היתה כה משמעותית, שהם הצליחו לשתק ממשלות וכלכלות, מימין ומשמאל. אבל אט אט הם זכו לתדמית של הורסי שוק ומחריבי כלכלות. היום, השחיקה במעמד האיגודים כה עמוקה, שבשוק הקמעונאות העצום בארה"ב רק 5% מהעובדים מאוגדים, וכלל האיגודים המקצועיים במדינה מייצגים קצת מעל 11% מכוח העבודה. למעשה, מעמדם של האיגודים היה כה נמוך בשנים האחרונות, שאפילו הנשיא אובמה, שגם כינה את עצמו "איש איגודים" בתחילת הקדנציה הראשונה, סירב לתמוך בגלוי במאמצי התאגדות או לסייע נגד חקיקה רפובליקאית ידועה לשמצה בוויסקונסין, שהגבילה את הכוח להתאגד.

זו אינה הפעולה הראשונה שבה נוקט ביידן למען העובדים. מאז שנכנס לתפקיד בינואר, הוא חתם על צו נשיאותי שיבטיח את זכויות המיקוח של העובדים והעלאת שכר המינימום של עובדים פדרליים ל־15 דולר לשעה. ביום שבו הושבע, הוא גם פיטר את פיטר רוב, היועץ הכללי של המועצה הלאומית ליחסי עבודה שמינה הנשיא טראמפ, שהיה ידוע בפעילותו כעויינת איגודים עוד מימי ממשל רייגן.

אם כי ראוי לציין, התגייסותו של ביידן עתה הגיעה אחרי גל של לחצים שהפעילו איגודים וקבוצות אינטרס שונות על ממשלו לתמוך בהתאגדות באלבמה. ביום חמישי שעבר, קואליציה בת למעלה מ־30 ארגונים שונים שלחה מכתב לבית הלבן ובו קראה לנשיא להביע תמיכה פומבית במאמצי ההתאגדות של עובדי המחסנים. "אחד הדברים החשובים ביותר שנשיא יכול לעשות כדי לעזור לאנשים עובדים זה לתת להם גב כשהם מערערים על כוחו של תאגיד, ומתן תמיכה ציבורית לרעיון כי לאמריקאים יש את הזכות להתמקח באופן קולקטיבי על תנאי עבודה טובים יותר", נכתב שם. הם אף ציטטו את ביידן והזכירו לו את הבטחתו להיות "הנשיא הכי פרו־איגודים שראיתם".

למרות שהתאגדויות מקצועיות נתפסות בימין השמרני ואף בחלקים מהשמאל המתון האמריקאי כאירועים לא רציונליים שיש לדכא, במשקפיים פרוגרסיביים יש נימוק כלכלי ברור למאמצי התאגדות, במיוחד באמזון. לפי מחקר של מכון ברוקינגס שפורסם בסוף 2020, מאז פרוץ המגפה הגדילה אמזון את רווחיה ב־53% לעומת 2019, ובתקופה מסויימת במהלך המגפה היא אף דיווחה כי ביצעה מכירות של 11 אלף דולר מדי שנייה. בהתאם, מחיר המניה זינק ב־74% במהלך 2020, החברה נסחרת היום לפי שווי של 1.58 טריליון דולר, ובזוס הגדיל את עושרו ב־70 מיליארד דולר ל־200 מיליארד דולר, ולמעמד האיש העשיר בעולם.

עובדי המחסנים שלו לא נהנים מהעושר הזה. הם אמנם מקבלים שכר התחלתי של 15 דולר לשעה, פי שניים משכר המינימום הפדרלי בארה"ב (שלא השתנה מאז 2007), אבל פחות מהשכר החציוני לעובד מחסן, שעומד על 16.6 דולר לשעה. למעשה, עובד מחסן מן השורה באמזון זקוק להטבה ציבורית ממוצעת של 5,245 דולר בשנה, רובה ככולה עבור ביטוח בריאות מסובסד. אפילו תוספת סיכון של שני דולרים לשעה שהחברה העניקה לעובדי המחסנים בתמורה לסיכון חייהם בזמן המגפה, הופסקה במאי. “אם היה אי־פעם רגע שקרא לאזן מחדש את המשוואה של רווחים מול אנשים, זה עכשיו”, כתבו בברוקינגס.

לתגמל עבודה ולא רק עושר

"אין לי שום דבר נגד אמזון", אמר ביידן במהלך הקמפיין שלו באחת ההתייחסויות הבודדות שלו לענקית הקמעונאות, "אבל חברה שרושמת מיליארדי דולרים ברווחים לא צריכה לשלם מס נמוך יותר מכבאים ומורים. אנחנו צריכים לתגמל עבודה, ולא רק עושר".

אמזון, שנהנית מכוח פוליטי עצום כאחת המעסיקות הגדולות בעולם, ידועה במאמציה המגוונים לדכא כל ניסיונות התאגדות, ולא נותרה אדישה גם לאירועים באלבמה. החברה ניהלה קמפיין הפחדה מסיבי נגד העובדים וזימנה אותם ל"הדרכות" שבהם מנהלים הסבירו לעובדים מדוע עליהם להצביע נגד התאגדות. לטענתם, איגודים אינם יעילים ופשוט יקחו את כספם ללא כל תמורה. אמזון אף ניסתה לחייב העובדים לקיים הצבעה בקלפיות פיזיות, ולעזאזל עם המגפה. לשיטות אלו התייחס ביידן במפורש. "תרשו לי להיות ברור מאוד. ההחלטה אם מישהו צריך להצטרף לאיגוד אינה תלויה בי. אבל תרשו לי להיות ברור עוד יותר: זה גם לא מתפקידו של המעסיק להחליט את זה".