"כלכלת סין תצמח בדיוק בשיעור שהמנהיגים שלה ירצו"

עשרה ימים לאחר שסין דיווחה בחודש שעבר על צמיחה של 2.3% ב־2020, פרסמה לשכת המסחר של ארה"ב כי התמ"ג האמריקאי התכווץ אשתקד ב־3.5%. מדובר בירידה הראשונה מאז 2009, תקופת המשבר הפיננסי העולמי, והחדה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.

על אף המגמות ההפוכות, נראה כי יידרשו עוד כמה שנים עד שהכלכלה הסינית תעקוף את האמריקאית, אם בכלל. כדי להגיע לכך, סין תידרש לשינויים מרחיקי לכת, שלפי הערכות מומחים, קלושים הסיכויים כי אכן יתרחשו. 

רחוב בשנגחאי מקושט לקראת שנת הירח החדשה. אי־שיוויון קיצוני צילום: איי אף פי

"הצמיחה הסינית היתה גבוהה יותר מזו שצפו הרבה גופים מכובדים בעולם. רובם נערכו לצמיחה של בין 1% ל־2%", טוען בראיון בלעדי ל"כלכליסט" הווארד שץ, כלכלן בכיר במכון המחקר ראנד ומומחה לכלכלה בינלאומית ויחסי ארה"ב־סין. "הבעיה היא שסין הפעילה את כלי המדיניות הממשלתית כדי לגרום לזה לקרות, ולכן החוב הציבורי שם תופח", הוא מזהיר. "בעבר, סין ניסתה לצמצם את צמיחת החוב באמצעות הפחתת התלות ביצוא ובהשקעות והסתמכות רבה יותר על צריכה מקומית וחדשנות. 2020 היתה ההפך הגמור מהבחינה הזו".

מה להערכתך יקרה לכלכלה הסינית ב־2021?

"הכלכלה הסינית תצמח בדיוק בשיעור שהמנהיגים שלה ירצו שהיא תצמח. הם יקבעו יעד תמ"ג ויגיעו אליו באמצעות השקעות ומדיניות ממשלתית. במילים אחרות, התמ"ג הסיני הוא לא תוצאה, אלא קלט. התוצאות הן רמות ההשקעה והחוב".

על פי נתוני הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS) יחס החוב־תוצר הסיני זינק מ־178% ברבעון הראשון של 2010 ל־273% ברבעון הראשון של 2020. שלושה חודשים מאוחר יותר התרחב הנתון ל־280.3%. לשם השוואה, באותה התקופה עמד יחס החוב־תוצר בגרמניה על 193.1% ובישראל על 184.5%.

"כיום מעריכים מומחים בתחום כי הכלכלה הסינית תצמח השנה בכ־8%. אך כפי שהעריכו השנה בחסר, ייתכן כי יתברר שהתחזית ל־2021 היא הערכת יתר, כי כדי להגיע לאותם 8% תידרש הוספה אדירה של חוב, זאת אלא אם יתקיים תרחיש אחר שבו שאר העולם יתאושש ועמו היצוא הסיני". לדברי שץ, סביר יותר כי הצמיחה הסינית השנה תהיה דומה לרמות שנצפו לפני המגפה, כ־5%־6%. "סין יודעת שעליה לאזן את הכלכלה שלה", הוסיף. "כולם יודעים את זה והתריעו בנושא".

אז איך מאזנים?

"סין לא מעוניינת שמנוע הצמיחה שלה יהיה יצוא, ואני גם לא חושב שהיא רוצה שהיצוא שלה ימשיך לזנק, מפני שהיא מנסה להתרחק מעימותי סחר עם מדינות אחרות. במקום זה, היא מעדיפה שהמנוע המרכזי יהיה צריכה מקומית וצמיחה מונעת חדשנות".

בצילה של מגפת הקורונה, הצריכה הסינית ספגה השנה מהלומה קשה כאשר בין ינואר ליולי אשתקד רשם הנתון מגמת ירידה. אף שמאז אוגוסט התהפכה המגמה, הקצב עדיין אטי לעומת שנים קודמות. בדצמבר האחרון צמחו הוצאות הצרכנים ב־4.6% לעומת החודש המקביל שנה קודם לכן. זאת, לעומת נתון צמיחה שנתי של 8% שנרשם בדצמבר 2019.

אילו כלים יש לממשל הסיני לאישוש הצריכה המקומית?

"ברור שמדובר בבעיה מתמשכת, שסין עדיין תוהה איך לפתור. אפשרות אחת יכולה להיות קשורה ליצירת מערכת רווחה חזקה, כך שהאנשים לא ירגישו שהם צריכים לחסוך כל כך הרבה. מערכת כזו תוביל ליותר בזבוזים ופחות חיסכון. אפשרות שנייה היא העברת הכנסה קבועה ישירות לאוכלוסייה. שיטה כזו תרחיב את הסובסידיות שהממשל מעניק כבר כיום, למשל לחברות. זו דרך נוספת להשבת כספים לציבור".

בשורה התחתונה, אתה מאמין שסין תצליח לעקוף את ארה"ב בעתיד הקרוב?

"פרסמתי בעבר כמה תחזיות לגבי הצמיחה הסינית, וכן, טענתי שסין תעקוף את ארה"ב מבחינת התמ"ג שלה בסוף העשור הנוכחי או תחילת העשור הבא. אני עדיין סבור כך, אבל יש בי גם ספקות". לדברי שץ, קיימות שלוש סיבות עיקריות שבגללן עשויה סין לא לעקוף את ארה"ב ככלכלה הגדולה בעולם. כיום נאמד התמ"ג שלהן ב־14.7 טריליון דולר ו־20.9 טריליון דולר, בהתאמה. 

הווארד שץ. "הצמיחה הסינית גבוהה מהצפוי"

"הסיבה הראשונה היא זו שהזכרנו מקודם: החוב הסיני", אמר שץ וציין כי במוקדם או במאוחר סין תגיע לתקרה מסוימת שממנה החוב לא יוכל לעלות יותר. "אם סין תיכשל במציאת חלופות לצמיחה, הצמיחה הסינית תאלץ להאט באופן דרמטי. ככל הנראה היא לא תיקלע למשבר כלכלי, מפני שהחוב שלה לא נמצא בהכרח בבעלות זרה, אז לא יהיה משבר מטבע. לכן, המחשבה היא שנראה משהו דומה יותר למה שקרה ביפן — צמיחה אדירה שהאטה. דבר כזה עשוי להתרחש עוד לפני שסין תעקוף את ארה"ב, או אחרי, ואז ארה"ב תזכה שוב בבכורה".

הבעיה השניה שעליה מצביע שץ קשורה לדמוגרפיה של המעצמה האסיאתית. על פי נתוני הפורום הכלכלי העולמי (WEF), האוכלוסייה הסינית בגיל העבודה מצטמקת בעקביות מאז 2012, אז עמד מספרה על 922 מיליון איש. על פי תחזיות הארגון, ב־2030 יהיה גודלה של אוכלוסייה זו 830 מיליון איש וב־2050 היא תתכווץ ל־700 מיליון בלבד.

"הבעיה השלישית היא שאף שסין טוענת שהיא ממגרת את העוני, מאות מיליוני סינים עדיין חיים בעוני קיצוני", אמר שץ. "והם, כנראה, לא יוכלו לתמוך בכלכלה שתתבסס על צריכה". לדבריו, הכלכלה הסינית מאופיינת באי־שיוויון קיצוני. קביעה זו משתקפת בבירור במדד ג'יני, המדרג את אי־השיוויון של מדינות בין 0 (שיוויון מוחלט) ל־1 (אי־שיוויון מוחלט). ערכו של המדד בסין עמד על 0.465 ב־2019, לעומת 0.348 בישראל, ו־0.39 בארה"ב.

מה החשש הגדול ביותר של ארה"ב בהקשר הסיני?

"היועץ לביטחון לאומי לשעבר רוברט אובראיין פרסם בינואר את החלק הלא מסווג של האסטרטגיה של ממשל טראמפ בנוגע לסין. מדובר במסמך בן עשרה עמודים שם נכתב בבירור שארה"ב נמצאת בתחרות עם סין. כרגע קיים קונצנזוס רחב בוושינגטון לגבי הנקודה הזו, המושג 'תחרות' מופיע גם בדברים שמוסרים יועצי המדיניות של ביידן לענייני סין, כך שמה שהציג ממשל טראמפ לא הולך פשוט להיעלם".

"מאחורי המונח 'ביטחון לאומי', שבו השתמש הממשל הקודם פעמים רבות לשם הצדקת מהלכים, עומדת בעיקר הטכנולוגיה, משום שהיא זו שעומדת בבסיס תעשיית הביטחון, תעשיית המודיעין והרווחה הכלכלית. הטכנולוגיה מוטמעת בכל המערכות של התעשיות האלה". בהסתכלות קדימה, שץ מצביע גם על ענפים כמו תחבורה, שבהם ישולבו באופן נרחב אלמנטים של בינה מלאכותית. לדבריו, זו הסיבה שארה"ב רוצה להיות הכוח המוביל במובן הטכנולוגי. "ארה"ב לא רוצה שמאגרי המידע שלה ייגנבו או ישובשו", הוא מדגיש.

אז אפשר בעצם לטעון שלארה"ב לא חשוב להיות הכלכלה הגדולה בעולם, כמו שחשוב לה להיות מעצמת הטכנולוגיה השלטת.

"כן, זו נקודה יפה. מבחינה מסוימת, לארה"ב אין שליטה בשאלה האם סין תהפוך לכלכלה הגדולה בעולם. הביצועים הכלכליים של מרבית המדינות תלויים במה שהן עצמן עושות. אבל אם זה יקרה, ולארה"ב עדיין תהיה הובלה טכנולוגית, אז העובדה שסין היא הכלכלה הגדולה לא תהיה כל כך חשובה".

אתה מאמין שישראל צריכה להיערך לסדר עולמי חדש?

"ארה"ב ואירופה ימשיכו להיות השווקים הפיננסיים המובילים. אם מסתכלים על חברות הייטק ישראליות, כבר קיים בסיס טוב לשיתוף פעולה עם סין, אבל כשהן יצטרכו לגייס כספים או לצאת להנפקה, ארה"ב תמשיך להיות הזירה הטובה ביותר בשבילן, וזה לא דבר שהולך להשתנות כל כך מהר, כי סין לא תפתח בקרוב את השווקים הפיננסיים שלה".

לדברי שץ, היכולת של זרים להשקיע בסין עדיין מוגבלת מאוד, כך שאין יתרון לחברה ישראלית להנפיק בשנגחאי או הונג קונג למשל. "זו לא בעיה בשביל ישראל, שיכולה להמשיך לפעול בשווקים הפיננסיים המערביים, אבל זה כן מגביל את היכולת של ישראל לשיתופי פעולה עם סין", הוא טוען ומדגיש: "גם אם סין תהיה הכלכלה הגדולה ביותר, זה לא אומר שהיא תהיה הסביבה העסקית הטובה ביותר".