ג'ונסון הכריז על סגר שלישי באנגליה: כל בתי הספר ייסגרו

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון הכריז על סגר באנגליה שיימשך לפחות עד אמצע פברואר, במטרה לבלום את התפשטות המוטציה החדשה של נגיף הקורונה. בעקבות ההגבלות החדשות יעברו כל בתי הספר והמוסדות להשכלה גבוהה ללמידה מרחוק. כמו כן כל החנויות הבלתי-חיוניות ושירותי הטיפוח, כגון מספרות, ייסגרו. במסעדות יותרו משלוחים בלבד. מוקדם יותר הוכרז על סגר גם בסקוטלנד, שייכנס לתוקף בחצות. ג'ונסון אמר כי "אנשים חייבים להישאר בבית, ולצאת רק לצורך קניות הכרחיות, עבודה שאינה יכולה להיות מבוצעת מהבית וכו'".

ההכרזה מגיעה דווקא ביום בו הפכה בריטניה למדינה הראשונה בעולם שהחלה להשתמש גם בחיסונים שפיתחה אסטרה-זנקה בשיתוף עם אוניברסיטת אוקספורד, זאת על רקע העלייה החדה במספר הנדבקים בממלכה והלחץ הגובר על מערכת הבריאות הציבורית (NHS).

היום הודיעו רשויות הבריאות בבריטניה כי בריאן פינקר (82) שעובר טיפולי דיאליזה, הוא הראשון שקיבל את החיסון בבית החולים של אוניברסיטת אוקספורד. הרגולטורים בממלכה נתנו בשבוע שעבר אישור חירום לשימוש בחיסון.

מאט הנקוק, שר הבריאות הבריטי, אמר היום כי אזורים נוספים בבריטניה יעברו לרמה הגבוהה ביותר של חירום, tier 4, בהזהירו כי "מצפים לנו שבועות קשים מאוד". גם עתה, כשיצא לדרך החיסון החדש, שרים נערכו לבדיקת האפשרות להשתת צעדים מחמירים יותר, כולל סגירה של בתי ספר.

בית חולים בלונדון השבוע צילום: אי.פי.איי

בינתיים, החיסון החדש של אסטרה-זנקה יינתן בשלב ראשון במספר מועט של בתי חולים, זאת למטרות מעקב, ובהמשך השבוע יופצו החיסונים גם למרפאות נוספות. אתמול הודיע הנקוק, כי בבריטניה יפעלו מעל 1,000 מרכזי חיסונים עד סוף השבוע.

מנכ"ל אסטרה-זנקה פסקל סוריו ציין כי החברה יכולה לספק 2 מיליון מנות של חיסונים בכל שבוע. בראיון לבי.בי.סי, בתשובה לשאלה באיזו מהירות יתבצעו החיסונים בשיעור כזה, השיב סטיבן פאוויס, המנהל הרפואי של שירותי הבריאות הציבוריים: "בהחלט נוכל להגיע החודש למספר הזה, אך זה יהיה תלוי בספקים. אנחנו נפיץ אותם ברגע שיגיעו אלינו".

בבריטניה אמצו גישה פרגמטית יותר לחיסונים ומתכוונים להאריך את פרק הזמן בין מתן שתי מנות, זאת בניסיון לייצר חסינות רחבה יותר לנוכח התחלואה הגבוהה והעומס בבתי החולים.

המחוסן הראשון בחיסון של אסטרה-זנקה צילום: איי אף פי

אולם, הגישה הזו שנויה במחלוקת. פייזר, שמייצרת את אחד משני החיסונים המאושרים לשימוש בבריטניה, תקפה את ההחלטה, בעוד שרופאים מתחו ביקורת על דחיית מתן המנה השנייה למטופלים שכבר קיבלו את הראשונה.

במקביל נקבעו בבריטניה תקנות חירום שיאפשרו לערבב בין סוגי חיסונים תחת נסיבות מוגבלות ביותר, מהלך שחלק מהמדענים מזהירים כי אינו נהוג ולא מגובה בממצאים. בכירים במערכת הבריאות מתעקשים כי מדובר בצעד חירום שישמש רק במקרי קיצון.

חברות התרופות מצידן פועלות לחזק את שרשראות האספקה, זאת על רקע אזהרות בכירים במדינות רבות כי יעדי החיסונים טרם הושגו. האיחוד האירופי, בריטניה וארה"ב לא עמדו ביעדי ההתחסנות שהציבו לשנת 2020. לפי בכירים באיחוד, החיסון של אסטרה-זנקה לא יאושר על ידם לפני פברואר, בעוד שבארה"ב, האישור צפוי להתקבל רק בחודש אפריל.

לעומת זאת, בהודו העניקו בסוף השבוע האחרון אישור חירום לחיסון, כפי שעשו בבריטניה.

הניידות הפשוטה יחסית והעלות של החיסון של אסטרה-זנקה הופכים אותו לפתרון מעשי יותר עבור מדינות שבהן לא קיימת גישה למתקני אחסון בטמפרטורות נמוכות במיוחד, כמו אלה שנדרשים עבור החיסונים של מודרנה ופייזר־ביונטק.