החמצן הפך למצרך יקר במקסיקו סיטי

תושבים במקסיקו סיטי בילו את ערב השנה החדשה אמש (ה') בתור למילוי בלוני חמצן עבור בני משפחותיהם החולים בקורונה, כך לפי דיווח בסוכנות הידיעות AP ובגרדיאן הבריטי. בעיר שבה אנשים רבים מפחדים להתאשפז בבתי חולים, ושבה אלו שהולכים לבתי החולים מתקשים למצוא מיטה פנויה בשל העומס הרב - מילוי בלון חמצן הפך להיות עניין של חיים ומוות.

העיר, שמונה 9 מיליון תושבים, ללא הפרברים, סובלת מעלייה ברמת התחלואה ושיעור התפוסה בבתי החולים בה טיפס ל-87%, מה שגרם לעלייה בביקוש לחמצן. כתוצאה מכך, נרשמו תורים ארוכים בתחנות למילוי חמצן והמחירים עלו - מה שמקשה על קרובי המשפחה של החולים למלא מחדש את המיכלים, שבמקרים מסוימים מספיקים לשעות ספורות בלבד.

תור למילוי בלון חמצן במקסיקו סיטי צילום: איי פי

לפי הדיווח בגרדיאן, גורמים רשמיים בעירייה ככל הנראה לא עשו מספיק על מנת למנוע את עליית מחירי מילוי המיכלים - שהוכפלו ואף שולשו, אך הם השביתו את השוק השחור שבו יצרנים תעשייתיים מכרו חמצן לשימוש רפואי.

העירייה החלה בתוכנית לחלוקת מיכלי חמצן או רכזי חמצן - מכונות שמשתמשות בחמצן שבאוויר ולא זקוקות למילוי מחדש. אולם, אין בנמצא מספיק מכונות כאלה וקנייה של מכונה כזו בשוק השחור היא בלתי אפשרית עבור מרבית המשפחות, בשל מחירה היקר.

לפני המגפה, מכונות בסיסיות כאלו עלו בסביבות 900 דולר, אך המחירים האמירו וכעת עומד מחיר מכונות כאלה על 1,500 דולר ואף יותר. "המחירים למכונות טיפסו בחדות, הרווחים גבוהים מדי", אמרה מנדס רוחס.

חואן חוסה לדסמה (Juan José Ledesma) פנסיונר ממקסיקו סיטי, חלה בקורונה וכך גם אשתו ובנו. כשהבדיקה שלו חזרה חיובית ב-16 בדצמבר, הוא נאלץ להישאר בביתו - והתייעץ עם רופא פרטי - משם שבית החולים המקומי היה מלא עד אפס מקום. "נטלתי תרופות שרשם לי הרופא הפרטי בגלל שהלכנו למרכז הרפואי ולא היה שם מקום", הוא מספר. "לא היה מקום בגלל שכל כך הרבה אנשים הגיעו להתאשפז", הוסיף.

ריקרדו לדסמה נכנס למכונית עם בלון חמצן שמילא לאביו החולה בקורונה צילום: איי פי

מאז שנדבק, בנו - שכבר החלים מאז - נאלץ ללכת שלוש ולעתים אף ארבע פעמים ביום כדי למלא את בלון החמצן של אביו. "המחיר כבר עלה פעמיים או שלוש", אמר לדסמה בהמחישו את הבעיה, בעודו בוכה בחרישיות, על פי הגרדיאן. "אני חושב על אנשים שחיים באזורים כפריים, שם התנאים קשים יותר ואנשים צריכים להמתין זמן רב יותר (לבלון חמצן) או שאינם יכולים להרשות זאת לעצמם".

איוון, עובד בחנות שבה ממלאים בלוני חמצן, שמסר רק את שמו הפרטי משום שמנהליו אוסרים עליו לדבר עם כתבים, הודה שלעתים יש כל כך הרבה אנשים שממתינים בתור, נואשים למילוי בלוני חמצן, ושהחנות לא יכולה לעמוד בביקוש ולמלא את המיכלים עד הסוף. "יש מקרים שבהם אין לנו מספיק חמצן למלא עד הסוף את המיכלים של כולם, ואנחנו נאלצים למלא פחות לאנשים כדי שכולם יוכלו לשוב הביתה עם לפחות קצת חמצן ליקיריהם".