למרות החיסון: יהיה שיפור, אבל תשכחו מנורמליות

שנת 2020, שבה הקורונה טרפה את קלפי חיינו, מגיעה היום אל קיצה. רבים מקווים כי מציאת החיסון לנגיף תאפשר לחיים לשוב למסלולם, בעוד שאחרים מאמינים כי מדובר בקו פרשת מים שישנה סדרי עולם. בינתיים, כל החצים מסמנים שגם ב־2021 ההשלכות מרחיקות הלכת של המגפה עדיין יורגשו היטב, ונראה כי יידרש זמן רב כדי לשקם את ההרס.

האתגרים רבים, אך בראש ובראשונה מרחפים עדיין סימני שאלה גדולים מעל סוגיית ההתחסנות. בצידו האחד של המגרש ניצבות המדינות העשירות שחתמו על חוזי רכש כבר בשלבים המוקדמים של המגפה, וחלקן אף מימנו פיתוחים של חברות פארמה וביוטק שונות. על אף הקשיים הלוגיסטיים שבהפצתו, מדינות אלה נהנות כיום מגישה לחיסון, שצפוי לאפשר נורמליזציה. עובדה זו הופכת אותן לפריבילגיות ביחס למדינות המתפתחות ומדינות עולם שלישי, שאין באפשרותן להעמיד את אותם המשאבים. עבור תושבי המדינות הללו, הזכות להתחסן נותרה מחוץ להישג יד.

מנגד, בהינתן אי־הוודאות הרבה לגבי זהות המפתחים שיחצו את קו הסיום, שאפיינה את תקופת חתימת חוזי הרכש, נוצר מצב שבו מדינות כמו קנדה, ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה רכשו יותר חיסונים מהדרוש. בהקשר זה, בולטת האירוניה: רבים מתושבי מדינות אלה חוששים להתחסן, בעיקר בשל הליך הפיתוח הקצר יחסית של החיסונים. זאת למרות שגופי הרגולציה הרפואיים המשפיעים בעולם חזרו והדגישו כי במרוץ הזה לא עוגלו פינות.

אינפוגרפיקה: לינה גלוזמן

גם ביידן לא יצליח לאושש את האבטלה

סקר שערך הפורום הכלכלי העולמי רק לפני חודשיים העלה כי 36% מאוכלוסיית ארה"ב אינה נכונה להתחסן. בשעה שאפשר לדון בזכותו של כל אדם להחליט על גופו, אי אפשר להתעלם מהאיום הכלכלי שמציבה מגמה כזו, כשהיא נוכחת בכלכלה הגדולה בעולם. מגמות דומות נרשמו גם בגרמניה, הכלכלה הגדולה באירופה, וביפן, הכלכלה השלישית בגודלה בעולם.

כך, על אף מציאת החיסון, 2021 תצא לדרך באי־ודאות מטרידה. שיעור האבטלה בארה"ב זינק השנה בחדות והגיע ל־6.7% לעומת שפל של 3.7% ב־2019. על פי הערכות אנליסטים, על אף הבטחות הבחירות של הנשיא הנבחר ג'ו ביידן, ב־2021 יירשם שיפור קטן בלבד והאבטלה תגיע לשיעור של כ־6.5%. גם באירופה אין ציפייה שרמות האבטלה יירדו השנה לאלה שאפיינו את 2019, ערב המשבר. בספרד, שמצבה לפני המגפה היה גרוע במיוחד לעומת שכנותיה ליבשת, עם אבטלה דו־ספרתית בגובה 13.7%, הנתון צפוי לעמוד על 17.9% בשנה הקרובה.

מאחורי נתונים אלה מסתתרת תהום של אי־שיוויון בין מגזרים שונים בשוק העבודה. דו"ח של חברת הייעוץ מקינזי שפורסם בחודש שעבר התריע, כי בעוד האפקטיביות בתחומים כמו פיננסים, ביטוח ו־IT יכולה לשרוד נהלי עבודה מרחוק — כפי שנדרש ויידרש כל עוד יהיה קיים חשש להתקהל — הרי שבענפים כמו בידור, חקלאות ונדל"ן, קשה עד בלתי אפשרי לעבוד מרחוק.

ג'ו ביידן מתחסן צילום: איי אף פי

בתחום ההשכלה הגבוהה, מרבית המוסדות הצליחו להתאים את עיסוק הליבה לרוח התקופה ועברו למודל למידה מרחוק, ככל שהדבר התאפשר. עם זאת, פעילויות אחרות של האוניברסיטאות, כמו מעבדות, השכרת אולמות לצורכי כנסים ושימוש במתקנים כמו אולמות ספורט, לא זכו לחלופה וגררו אובדן בהכנסות. גם התלמידים הזרים, שעבור המוסדות האמריקאיים, למשל, מהווים מקור הכנסה חשוב, מיעטו להרשם. בהינתן מגמת ההתחסנות שצפויה להתעצם ב־2021, החולשות הללו עשויות להתפוגג. עם זאת, בהסתכלות צופה פני עתיד, הלוקחת בחשבון שמוסדות אלה מהווים את שער הכניסה לשוק העבודה, המחדלים עוד צפויים להיחשף.

אקדמאים יתקשו להשתלב בשוק התעסוקה

"התקופה הזו מאופיינת בחרדה נרחבת, חוסר ודאות ושיבושים חברתיים וגיאוגרפיים", טענו עוד בראשית המגפה ראשי אוניברסיטת דיוק ובכך הצדיקו את המעבר מחלוקת ציונים לסטודנטים לדירוגם בשתי קטגוריות בלבד: עובר או נכשל. כבר באפריל, יותר מ־150 אוניברסיטאות וקולג'ים בארה"ב אימצו את השיטה, שעבור חלק מהסטודנטים עשויה לגלם קשיים בעתיד. אלה יצטרכו לנסות ולהתברג בשוק תעסוקה שלעתים קרובות מעדיף לקלוט סטודנטים מצטיינים. אלא שללא הציון המעיד על כך, הם יתקשו להגיע למקומות שעליהם חלמו. הדבר נכון גם בניסיונות קבלה לתארים מתקדמים או להתמחויות יוקרתיות.

תופעת לוואי נוספת שאפיינה השנה את האקדמיה האמריקאית היא צניחה במספר הסטודנטים השחורים, שהיתה בשיעור חד יותר לעומת הירידה שנרשמה במספר הסטודנטים הלבנים. פערים אלה בין הקבוצות נצפו גם ברמות התחלואה והאבטלה שנרשמו השנה בצל המגפה. הם משקפים אי־שיוויון קיים ומהווים סמן להתרחבות המגמה בעתיד.

אל מול הצורך הבסיסי להתפרנס, ישנם גם אלה ששפר עליהם מזלם. בין אם מדובר בעובדים מהשורה שמשלח ידם מאפשר להמשיך לעבוד מרחוק, או בעלי הון שהכנסתם אינה תלויה ברכיב השכר כי אם גם בנכסים שצברו. קבוצה זו יכולה להרשות לעצמה הוצאות שהן בגדר מותרות, וצמאה לרגע שבו תוכל לעלות שוב בבטחה על ספינת קרוזים מפוארת או על טיסה בדרך לחופשה.

אלא שגם בגזרות אלה התחזיות אינן צופות התאוששות מלאה. ענף הקרוזים זכה למוניטין גרועים במיוחד השנה, לאחר שבפברואר נאלצו 3,700 נוסעי דיימונד פרינסס, בהם גם ישראלים, להסתגר בתאיהם למשך שבועיים לאחר שנתגלו על הספינה מקרי קורונה. בעוד שב־2019 הפליגו 27.5 מיליון איש בספינות קרוזים ברחבי העולם, הנתון הזה לא צפוי להתאושש ב־2021. לאחר ש־7 מיליון נוסעים הספיקו לנפוש כך השנה, ב־2021 צפוי מספרם להגיע ל־13.9 מיליון, רחוק מאוד מההיקפים שנרשמו טרום המגפה.

בניגוד לקרוזים, חופשה הכרוכה בטיסה היא עדיפה, שכן איכות האוויר בתא הנוסעים משתווה לזו של מחלקת טיפול נמרץ. מסר שראשי התעשייה חזרו והפיצו בחודשים האחרונים. עם זאת, על פי נתוני ארגון התעופה הבינלאומי (IATA) הפעילות שנרשמה ב־2019 צפויה להתאזן רק ב־2024. ב־IATA צופים כי ב־2021 יטוסו 2.8 מיליארד איש לעומת 4.5 מיליארד ב־2019, ערב המשבר הגדול ביותר בתולדות הענף.