תקדים בבריטניה: מוות מיוחס ראשון כתוצאה מזיהום אוויר

ביום רביעי פסק חוקר מקרי מוות בבריטניה, בהחלטה תקדמית, שזיהום אוויר הוא בין הגורמים שהביאו למותה של קיסי-דברה, שהפכה לאדם הראשון בעולם שתעודת הפטירה שלו מציינת זיהום אוויר כסיבת מותה. להחלטה הסמלית יכולות להיות השלכות מעשיות, שכן היא צפויה להצמיד פנים אנושיות לבעיה שעד עתה ניתן היה להגדיר רק במספרים.

קירבה לכביש סואן ומרכזי (אילוסטרציה) צילום: אביגיל עוזי

אף שמיליוני אנשים מתים מדי שנה מזיהום אוויר, קשה לקשור ישירות בין זיהום למקרי מוות ספציפיים. זאת, מכיוון שזיהום אוויר לא מביא למוות מיידי כמו במקרה של תאונת דרכים, והשפעותיו עמוקות ורחבות אך קשות יותר לזיהוי מאשר גורמים מובהקים כמו עישון סיגריות. ייחוס מקרי המוות מבוסס על מחקרים מדעיים שבדקו איך זיהום אוויר תורם להגדלה במספר ובחומרה של מחלות בדרכי הנשימה ובעיות רפואיות אחרות.

המקרה של קיסי-דברה הוא יוצא דופן. לפני מותה סבלה הילדה ממספר התקפי לב וקשיי נשימה אקוטיים כתוצאה מאסטמה חמורה, ואושפזה כתוצאה כ-30 פעמים בבתי חולים. בשנתיים האחרונות לחייה, היא סבלה מתמט ריאה חלקי בחמישה מקרים שונים.

פרופ' סטיבן הולגייט, אימונולוג מאוניברסיטת סאות'המפטון, הוא זה שקשר בין מותה של קיסי-דברה לזיהום אוויר, באמצעות ניתוח התיק הרפואי שלה. בניגוד למרבית מקרי האסטמה, ההתקפים שמהם סבלה קיסי-דברה לא נגרמו כתוצאה מזיהום בדרכי הנשימה או אבקני פרחים באוויר, אלא מגורם אחר. עבודתו של הולגייט זיהתה דפוס עונתי מובהק: ההתקפים התרכזו בחורף, כשרמות זיהום האוויר זינקו משמעותית.

קיסי-דברה ומשפחתה התגוררו במרחק של 25 מטרים מכביש סואן בדרום-מזרח לונדון, ורמות הזיהום שם בין 2006 ל-2010 היו גבוהות מהרף השנתי שקבוע בחוק. קיסי-דברה נחשפה לזיהום זה במלוא עצמתו מדי יום, בדרכה לבית הספר ובחזרה. "כל חייה אלה התגוררה בקרבה לדרכים מזהמות", אמר הולגייט לפי דיווח של הגארדיין. "לא התקשיתי לקבוע שהחשיפה שלה לחנקן דו-חמצני וחומר חלקיקי היתה גבוהה מאוד".

בעקבות הממצאים של הולגייט, פסק חוקר מקרי המוות פיליפ בארלו שזיהום אוויר, לצד אי-ספיקה נשימתית ואסטמה חמורה, הוא בין הגורמים למותה. "קיסי-דברה מתה מאסטמה שהוחמרה בעקבות חשיפה לזיהום אוויר קיצוני", הוא כתב. "זיהום אוויר היה גורם תורם משמעותי לגרימת והחמרת האסטמה שלה".

מומחים בתחום מקווים שמותה של קיסי-דברה יהווה טריגר להכרה עולמית בנזקים הישירים שנגרמים כתוצאה מזיהום אוויר, ויסייע במאמצים להפחתת השימוש בדלקי מאובנים. "אנחנו יודעים שיש ילדים שלא זוכים להזדמנות הוגנת בחיים כי הם נושמים את הפליטות של מוצרי דלקי מאובנים. זה שגוי מוסרית", אמר ד"ר אהרון ברנשטיין, רופא ילדים בבית הספר לרפואה של הרווארד ונשיא המרכז לבריאות אקלים וסביבה בינלאומית באוניברסיטת הרווארד. "והמציאות היא שזה לא רק ילדים. מצבנו של כולנו יהיה טוב יותר אם נפסיק להשתמש בדלקי מאובנים, בגלל הנזק שהם גורמים לבריאותנו".