בדובאי ישקיעו ביזמים וחברות מישראל? "קודם תשקיעו בנו"

המושבה הישראלית בדובאי הולכת ומתרחבת והאמירות המפרצית הפכה ליעד נחשק עבור התייר הישראלי. בנייני הפאר, קניוני הענק, רכבי היוקרה בכבישים והיאכטות במרינה נותנים למתבונן מהצד תחושה שהשמים הם הגבול. יזמים וחברות ישראליות שמציפים את דובאי משוכנעים שבסביבה שכזו לא יתקשו למצוא את המשקיע הנכון מדובאי שיהיה מוכן לשים את הונו עליהם.

לכתבות בנושא לחצו כאן  

בפועל המציאות שונה ממה שנדמה. דובאי, וזה כולל את הממשלה והמגזר העסקי שם, מתמודדים עם מציאות פיננסית לא פשוטה שחלקה נכפה עקב משבר קורונה וחלקה ירושה של שנים קודמות והתנהלות כספית לא אחראית. הסגר שנכפה על דובאי עשה בכלכלתה שמות וזו הסיבה שהיא היתה הראשונות באמירויות להיפתח מחדש, לא רק בניסיון לצמצם נזקים אלא בשל חוסר ברירה עקב הדימום הקשה.

בשיחות עם גורמים כלכליים באמירויות, עולה כי כל השחקנים בשוק המקומי, ובכלל זה בדובאי, נוקטים בימים אלה במדיניות הוצאות זהירה ו"יד קפוצה" בכל האמור לתקציבים ולהשקעות במיזמים חדשים. המגזר העסקי באמירויות נמצא כיום במצב של המתנה לקראת הבאות מתוך תקווה שהחיסונים נגד קורונה יאפשרו חזרה לפעילות כלכלית רגילה. למצב זה השפעה גם על יחסי הכלכלה עם ישראל. כמו שדובאי נהנית עכשיו מזרם התיירים הישראלים, שהם כמעט היחידים שם, כך ישנה ציפייה שמשקיעים ישראלים ינצלו את ההזדמנויות שמציעה דובאי. רבים מהיזמים הישראלים שביקרו בדובאי בשבועות האחרונים שמעו ממארחיהם על הרצון של דובאי לראות את קהילת העסקים של ישראל כחלק מתהליך ההתאוששות שהאמירות צריכה לעבור במהלך 2021. 

הודאה פומבית

בשבוע שעבר הפתיע מוחמד אלעבאר יו"ר חברת פיתוח הנדל"ן הגדולה ביותר בבורסה של דובאי – אעמאר – כשהצהיר שהיא הפסיקה לבנות פרויקטים חדשים. שמועות על עצירת הפרויקטים בדובאי, אחד מסמליה המסחריים, ישנן כבר חודשים ארוכים, אך האישור הפומבי שנתן אלעבאר, אחד מאנשי העסקים הבולטים באמירות, זכה לכותרות בעיתונות הכלכלית הבינלאומית, ולא בכדי. לא מדובר בעוד חברת נדל"ן. אעמאר חתומה על כמה מהפרויקטים האייקוניים ביותר בדובאי ובראשם בורג' אלח'ליפה. נוכח המהומה התקשורתית שנוצרה, ניסה אלעבאר בהמשך לחזור בו מדבריו, אך זה היה מאוחר מידי.

המשבר בשוק הנדל"ן, אחד ממנועי הצמיחה וההשקעה של האמירות בעשור הקודם לא החל עם נגיף קורונה, אלא רק הוחמר בגללו. מאז 2014 ישנה ירידה בביקושים לפרויקטים בדובאי מה שגרר ירידה של כ־30% במחירים. הנגיף העמיק את הנזק ובכדי לנסות ולהקטין את ההפסדים, אעמאר כמו גם חברות מובילות אחרות בתחום כמו נח'יל, דאמאק ומיראס בעצם הורידו את השאלטר נוכח חוסר הביקוש. הקפאת הפרויקטים מצד אעמאר כללה גם מגה פרויקטים כמו למשל "דובאי קריק הארבור" שתוכנן לאכלס כ־200 אלף נפש ובמרכזו אמור היה לקום המגדל הגבוה בעולם.

שליט דובאי, שייח מוחמד בין ראשיד אל מקטום צילום: גטי אימג'ס

אבל המשבר בשוק הנדל"ן הוא רק סימפטום לבעיה הרחבה יותר של דובאי. ההסתמכות של כלכלת דובאי על התיירות שמזינה את שאר המגזרים הביאה אותה עקב הנגיף לשוקת שבורה מבחינת פעילות והכנסות. הצמיחה הכלכלית של דובאי השנה צפויה להיות שלילית, סביב 10%, ומה שיותר חמור, לפי סוכנויות דירוג בינלאומיות, החוב הממשלתי של האמירות צפוי להגיע לקרוב ל־80% מהתוצר, או כ־80 מיליארד דולר. אם לוקחים בחשבון את כלל המגזר הציבורי, כלומר גם חברות בבעלות הממשלה של דובאי הנתונים מבהילים הרבה יותר, ונעים סביב 150%, דבר שמעורר שאלות לגבי יציבותה העתידית של האמירות.

ממשלת דובאי טוענת עם זאת כי רמות החוב שלה נמוכות יותר ונראה כי ההבדלים נובעים מהחישוב, אם לוקחים בחשבון את חובותיהן של החברות הממשלתיות בחישוב הכולל. לרוב מדובר בחברות בעלות חשיבות רבה לא רק עבור המשק של דובאי אלא לא פחות חשוב גם עבור תדמיתה כמרכז עסקי עולמי ולכן ממשלת דובאי "מחויבת" לסייע להן. כך למשל הודיעה הממשלה כי תסייע לחברת התעופה הלאומית אמירייטס בסכום של קרוב ל־2 מיליארד דולר כדי לסייע לחברה לצלוח את המשבר הנוכחי. לגבי חברות אחרות לא נמסרו היקפי הסיוע.

במהלך חודש ספטמבר חזרה דובאי לראשונה לשוק החוב הבינלאומי מאז 2014 וגייסה 2 מיליארד דולר – 1 מיליארד דולר בצורת אגרות חוב איסלאמיות ועוד 1 מיליארד דולר אגרות חוב ממשלתיות. הביקוש לאגרות החוב הללו הגיע ל־10 מיליארד דולר, מה שמעיד על כך כי בינתיים דובאי עדיין נהנית מאמון המשקיעים הבינלאומיים, אך לא ברור לכמה זמן. ברור שבמצב העדין שבו מצויה ממשלת דובאי וחברות המסונפות לה, העיקרון המנחה הוא קודם כל לשמור על הקיים או להציע למכירה נכסים, לפני שמתחילים לחשוב על עוד השקעות והוצאות, ואת זה צריכים להבין גם בישראל.

שוב סיוע מאבו דאבי?

המשבר שפקד את דובאי לפני כעשור נבע בדיוק מאותה הסיבה. דובאי הגיעה לסף פשיטת רגל עקב חובותיהן של החברות הממשלתיות שהפכו חדלות פירעון. לפני כעשור מי שסייע לדובאי לשרוד זו השכנה אבו דאבי שהזרימה כ־20 מיליארד דולר בצורת הלוואות. באמירויות לא שוללים תסריט דומה גם הפעם אם מצבה הפיננסי של דובאי יוחמר עד כדי קטסטרופה.

ההשפעה של נגיף קורונה על כלכלת דובאי מורגשת היטב גם בשוק העבודה. לפי הערכות כ־900 אלף משרות אבדו בשוק המקומי, וזה כולל את עובדי הצווארון הכחול אך גם את אותם עובדים בכירים בעלי מקצוע ששהו כתושבים בדובאי במשך שנים. מדובר במכה קשה לפעילות הכלכלית של האמירות וזו הסיבה שדובאי משוועת בימים אלה להגביר מחדש את ההשקעות הזרות, כולל מישראל, כדי להניע את גלגלי הכלכלה מחדש. עבור המשק הישראלי מדובר בהזדמנות אולי בלתי חוזרת לא רק להתבסס באחד השווקים האזוריים החשובים ביותר, אלא גם להוכיח לשותפינו החדשים שהנורמליזציה אתם מבוססת על שותפות אינטרסים בתחום העסקי–מסחרי.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד MENA www.concordmena.com