טראמפ מנסה לשלוט בנרטיב הציבורי כדי לשוב ב־2024

לנשיא דונלד טראמפ נותרו 11 שבועות עד ההשבעה של ג'ו ביידן לנשיאות, זמן שהממשל היוצא מקדיש על פי רוב לסגירת קצוות - הענקת חנינות, מדליות ואותות, חתימה על צווים נשיאותיים וחפיפת הממשל הנכנס. טראמפ, עם זאת, שמסרב להכיר בלגיטימיות של תוצאות הבחירות, צפוי להשתמש בזמן הזה כדי להיאבק בכל דרך אפשרית ברוע הגזירה (וכמובן, כדי לשחק גולף).

הוונדליזם הפוליטי התחיל מיד אחרי שהקלפיות נסגרו בליל ה־3 בנובמבר כשטען — ללא שום הוכחות — לפרויקט הונאה ענק ועל כך שהבחירות נגנבו ממנו. טראמפ המשיך ללא לאות להגיש תביעות שנועדו לעצור ספירת קולות, לפסול קולות שנספרו או לספור קלפיות מחדש. הוא אף החל לגייס 60 מיליון דולר, כך לפי דיווח של רויטרס, כדי לממן את המאבקים המשפטיים. 

מיטש מקונל. הבכירים תומכים בנשיא צילום: ABACA

מדובר במאבק כמעט בלתי אפשרי מצד טראמפ, שכדי להפוך את תוצאות הבחירות צריך להביא לפסילתם של עשרות אלפי קולות ולהוכיח הונאה מערכתית שיטתית. מולו ניצבים שלושה מכשולים מהותיים: כדי לתבוע ניצחון, טראמפ צריך להפוך את התוצאות ביותר ממדינה אחת; גם אם תביעה אחת תצליח, הסיכוי שההכרעה האחת תשנה את תוצאות הבחירות זניחה; הצוות המשפטי של טראמפ לא הצליח להציג עד כה כל הוכחות לשום הונאה. כל תביעותיו בנושא נדחו, שהרי גם שופטים שמונו על ידי הנשיא מחויבים בדיני ראיות.

מי שעומדת בלב הפעילות המשפטית של טראמפ היא מדינת המפתח פנסילבניה, בה הגיש קמפיין טראמפ לא פחות מחמש תביעות שונות מאז יום הבחירות. אלו כוללות בקשה להפסיק את ספירת הקולות בפילדלפיה (נדחתה על הסף), לאפשר למשקיפים להיות קרובים יותר, פיזית, לסופרי הקולות (נפסק לטובת טראמפ), ולספור בנפרד פתקי הצבעה של צעירים שהיתה זו הצבעתם הראשונה (נפסק לטובת טראמפ). את כל תוצאות המאבקים כינה התובע הכללי של המדינה ג'וש שפירא בראיון ל־NPR "הרבה רעש" עם "אפס השפעה מהותית".

בשתי תביעות שונות במישיגן, קבוצה שמרנית תומכת טראמפ טענה לבעיית שקיפות בתהליך הספירה, אך תביעותיה נדחו. "אומנם קיימות טענות", כתבו השופטים, "אך אין ראיות שתומכות בהן". בג'ורג'יה, צוות מטעם טראמפ טען שקלפיות אפשרו לבוחרים להצביע אחרי השעה שבע בערב (שעת סגירת הקלפיות) ושקולות אלה (53 קולות בלבד, כאשר היתרון של ביידן במדינה עומד על 21 אלף קולות) "התערבבו ביחד עם הקולות הלגיטימיים". התביעה התבססה על טענות משקיף מטעם המפלגה הרפובליקאית, אך נדחתה על הסף משום שהמשקיף לא יכול היה לספק כל ראיה. מזכיר מדינת ג'ורג'יה אף ביטל את טרוניות הרפובליקאים על "יותר מדי כשלונות בבחירות בג'ורג'יה", כמו גם את הקריאות להתפטרותו, והמליץ להם להתמקד בשני המרוצים לסנאט במדינה, שממשיכים לסיבוב שני בינואר.

הנשיא חושש מתווית "לוזר"

בנבאדה טענו משפטנים כי הבחירות לוו ב"חריגות", אך לא סיפקו ראיות והתביעה בוטלה. ביידן קיבל 90 אלף יותר קולות מטראמפ במחוז קלארק (המחוז הגדול בנבאדה) שמייצג 75% מכלל התושבים במדינה. באריזונה הוגשה תביעה לפיה נפסלו קולות כשרים רק משום שהכילו "כתמים וסימנים מטעים".

משום שנראה שאף אחת מהתביעות שמגיש הצוות של טראמפ לא תוכל להביא את הנשיא ליעד 270 האלקטורים המיוחלים, פרשנים העריכו שהתביעות עוסקות יותר בפוליטיקה ובשליטה בנרטיב הציבורי מאשר בניסיון תמים להפוך את תוצאות הבחירות. אחרים סוברים שההתדיינות המשפטית העזה נועדה לפייס ולרצות את טראמפ שמסרב להכיר בהפסדו ובתווית ה"לוזר" שתודבק לו.

אחיזתו במפלגה הרפובליקאית לא עוזרת להרגיע את הרוחות. הרצון לרצות את הנשיא שקיבל 71 מיליון קולות — יותר מכל מועמד רפובליקאי אחר בהיסטוריה של המפלגה — הביא לכך שמרבית בכירי המפלגה משתפים פעולה עם תיאוריות ההונאה הלא מבוססות של טראמפ. כך למשל, מנהיג הרוב הרפובליקאי בסנאט מיטש מקונל, אמר בראיון כי "אף מדינה לא אישרה את תוצאות הבחירות וכי... (אני מציע) שלא נישא שום הרצאות על האופן שבו הנשיא צריך לקבל באופן מיידי את תוצאות הבחירות".

אחרי שעורכי הדין של קמפיין טראמפ שלחו ביום חמישי שעבר מכתב לתובע הכללי ביל בר, שבו טענו כי במחוז קלארק בנבאדה הצביעו בדואר במרמה 3,062 אנשים שכלל לא מתגוררים במדינה, הורה בר לתובעים פדרליים לבחון את ההאשמות לאי־סדרים. בעקבות ההוראה התפטר ריצ'ארד פילגר, הבכיר שמפקח על תביעות אלו במשרד המשפטים.

תשומת לב מיוחדת מקבלת מנהלת מנהל השירותים הכלליים (GSP) אמילי מרפי, שמונתה לתפקיד על ידי טראמפ. מרפי עומדת בסירובה לחתום על מסמך מנהלי שיאפשר לצוות המעבר של הנשיא הנבחר ביידן להתחיל לעבוד. חתימה על המסמך תאפשר הקצאת כ־10 מיליון דולר למימון המעבר השלטוני, יצירת מיילים ממשלתיים לאנשי הצוות החדשים והקצאת שטחי משרדים. מרפי טוענת שהיא לא יכולה לחתום על המסמך כל עוד ועדת הבחירות לא הכריזה על ביידן כמנצח רשמי. 

תומכי טראמפ בפילדלפיה, השבוע צילום: איי פי

זו סטייה קשה של ה־GSP מהמסורת האמריקאית, למרות שידוע כי גוף זה אינו עושה את החיים קלים לממשל נכנס. המקרה הידוע לשמצה ביותר הוא ככל הנראה כאשר ממשל קלינטון עזב את הבית הלבן ב־2002. אז נדרשו ל־GSP שבועות ארוכים עד ש"מצא" משרדים להקצות לצוות המעבר. אחרי שעזב סגל קלינטון, התברר כי אנשיו גרמו נזקים בכ־14 אלף דולר. בין השאר נדרשו 4,850 דולר להחלפת עשרות מקלדות מחשב שבהן הוסרו או הושחתו האותיות W, אות השם האמצעי של הנשיא הנכנס ג'ורג' וו. בוש.

אמון הציבור באליטות נשחק

בינתיים בשטח, המסר עובר. לפי סקר שערכו ארגון התקשורת פוליטיקו וחברת מורנינג קונסלט, 70% מהבוחרים הרפובליקאים לא מאמינים שהבחירות האחרונות היו חופשיות והוגנות. בסקר דומה שנערך לפני הבחירות, 35% מהרפובליקאים טענו כך. 90% מהדמוקרטים האמינו שהבחירות היו חופשיות והוגנות. אלו נתונים מבהילים בדמוקרטיה מתפקדת אך הם אינם חדשים.

מאז המשבר הפיננסי וההתאוששות האטית והלא שוויונית, נשחק אמון הציבורי באליטות הממסדיות השונות. בקרב רבים, הפוליטיקאים נתפסים כמושחתים, המומחים כמזויפים והתקשורת כמוטה. אליטות אלה נתפסות יותר ויותר כמי שפועלות לשרת רק את האינטרסים שלהן. את התחושות הללו בדיוק הדהד טראמפ בקמפיין שלו לנשיאות ב־2016, הדהוד שכמעט הביא לו את הניצחון שוב ב־2020. בסופו של דבר, ייתכן והמאבק של טראמפ על הנרטיב, תוך הטלת ספק וחוסר אמון באליטות הממסדיות, נועד כדי להביא לו שוב את הנשיאות ב־2024.