הסכם האמירויות אינו מגן על הקניין הרוחני הישראלי

הסכם השלום עם איחוד האמירויות מעורר תקוות רבות במגזר העסקי הישראלי.חברות ישראליות רבות כבר יצרו קשרים ראשוניים עם חברות במדינה המפרצית. וחלק אף הודיעו על חתימת מזכרי הבנה או חוזים. אולם נדמה כי חברות ישראליות המעוניינות להגן על הקניין הרוחני, הסימן המסחרי או הפטנט שלהן צריכות כעת לצנן את התלהבותן: כל עוד לא יפתחו שגרירויות בשתי המדינות, יתקשו החברות מישראל וגם מהאמירויות להציג לרשויות מסמכים משפטיים קבילים, מה שעלול לעכב ביצוע של הסכמים משותפים.

עו"ד סער גרשוני, מומחה לקניין רוחני, ניסה לפני כמה ימים להגיש בקשה לרישום סימן מסחר באיחוד עבור אחד מלקוחותיו. משרד עורכי דין בדובאי, שאתו היה גרשוני בקשר, השיב לו כי כרגע סוג כזו של פעולה אינו אפשרי, מאחר שהמדינה לא חברה באמנת האג העוסקת בביטול אימות מסמכי־חוץ ציבוריים. האמנה נועדה לקצר תהליכים ולחסוך זמן יקר בכך שהיא מסמיכה פקידי אפוסטיל שמורשים לאמת מסמכים מבלי להזדקק לאימות בקונסוליות. ישראל הצטרפה לאמנה ב־1978.

מאחר שהאמירויות אינה חתומה על האמנה המצב הוא שכל מסמך רלוונטי, כמו למשל ייפוי כוח, מחייב אימות על ידי נוטריון ולאחר מכן נדרש אישור קונסולרי בשגרירות. היות שלמדינות אין כרגע שגרירויות זו בארצה של זו כל הגשת מסמך או בקשה לרישום — חברה, נכס, סימן מסחר, פטנט ועוד — המערב את הרשויות לא יהיה קביל משפטית, כל עוד שתי המדינות לא יפעלו ליישום "הסדר זמני", עד פתיחת הקונסוליות.  

עו"ד סער גרשוני צילום: אורי לבני

אחת האפשרויות הנבחנות עבור החברות מהמפרץ הרוצות לחתום על הסכמים בישראל היא הסדרת אישור קונסולרי דרך אחת השגרירויות הערביות הפועלות כיום גם בישראל — וזאת עד לפתיחתה של שגרירות אמירותית בישראל. עבור חברות ישראליות, בהיעדר שגרירות, הפתרון הוא חתימה פיזית על המסמכים באמירויות, דבר שכמובן מסרבל את התהליך.

הפוטנציאל העסקי בין ישראל לבין האמירויות גדול, אבל נדמה שבמקרה זה עדיף להיאזר באורך רוח. הפרצה הזו, שכרגע אינה מאפשרת הגנה על פטנטים, היא דוגמה נוספת לכך שלמגזר העסקי בישראל נדרשת מידה של סבלנות עד שהעניינים ייכנסו למסלול הרצוי.  

הכותב הנו מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com