טראמפ וביידן מסכימים: החוב הלאומי רק יתנפח

הנשיא הבא של ארה"ב יתייצב בפני המשימה המאתגרת של שיקום הכלכלה אחרי הפגיעה המתמשכת וחסרת התקדים של המגפה העולמית. לפי הערכות הבנק העולמי, התוצר האמריקאי צפוי להתכווץ ב־8% ב־2020. בהתאם, עבור 2020 הצפי הוא לגירעון של 3.3 טריליון דולר, פי שלושה מב־2019. במונחים של יחס חוב־תוצר מדובר על 102%, הנתון הגרוע ביותר מאז 1945.

בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה נדרש ניהול תקציבי מאוזן. הנחת היסוד היום היא שנדרשת תגובה פיסקאלית בהיקפים אדירים, למרות הגירעון העצום.

מימין: מחנה ביידן בתהלוכת תמיכה בטמפה, פלורידה, ותומכי טראמפ מקבלים את פניו של אייר פורס 1 ברום, ג'ורג'יה, השבוע צילומים: אי. פי, בלומברג

כאן מתחילה ונגמרת ההסכמה בין הנשיא דונלד טראמפ לג'ו ביידן, שחלוקים בדעתם על כל היתר. בעוד טראמפ מתייחס לנגיף כמשבש זמני שייפתר ברגע שחיסון יהיה נגיש, ביידן סבור כי מדובר באירוע שמשנה באופן מהותי את הכלכלה. לפי טראמפ, חבילת סיוע היא רק גשר לקראת חזרה לנורמליות, בעוד לפי ביידן, מדובר בגשר לסיוע פדרלי נוסף ושינויים מבניים בכלכלה.

החוב הלאומי

תוספת של כ־5 טריליון דולר

בתחילת כהונתו הבטיח טראמפ להפחית את החוב הלאומי באמצעות קיצוץ בהוצאות הממשלתיות. אך בפועל החוב תחת הנהגתו התפוצץ מ־20 טריליון דולר בינואר 2017 ל־27 טריליון דולר, נכון לאוקטובר. טראמפ טען כי הפחתת המסים תזניק את הצמיחה ותקזז את אובדן ההכנסות (מה שמכונה כלכלת צד־ההיצע). לפי התוכנית שלו, הכלכלה היתה אמורה לצמוח ב־4% בשנה, נתון שמהר מאוד הוא שינה ל־3% אחרי שהבין שאיננו ריאלי.

בתפנית חדה מהגישה ההיסטורית של מועמדים לנשיאות, וברוח התיאוריה המוניטרית המודרנית (MMT) שתופסת תאוצה, שתי התוכניות הכלכליות שהציגו המועמדים לא מתייחסות להקטנת החוב. למעשה, לפי ניתוח של הוועדה לתקציב פדרלי אחראי (CRFB) ובהערכה מתונה, התוכנית של טראמפ תוסיף 4.95 טריליון דולר לחוב לאורך עשור, ואילו של ביידן תוסיף 5.6 טריליון דולר. כל אלו הוצאות שאינן קשורות לתוכניות הסיוע להתמודדות עם המגפה.

בריאות

טראמפ מקדם כיסויים פרטיים

המשמעות של הזינוק בחוב היא התייבשותן של קרנות פדרליות חשובות, בהן קרן הנאמנות לביטוח הבריאות מדיקר. עבור טראמפ זו לא בעיה, משום שבין כה וכה הוא הציע לקצץ בתקציבי הבריאות בעשור הקרוב. עבור תקציב 2021 הוא ביקש קיצוץ של 10% בביטוחי המדיקייד והמדיקר, הביטוחים הבסיסיים שפועלים תחת המסגרת החוקית (Affordable Care Act או ACA) שהניח אובמה.

מיומו הראשון בתפקיד, טראמפ מנסה להביא לביטול החוק ולקידום כיסויים פרטיים, מאבק שיגיע לשיאו בדיון בבית המשפט העליון ב־10 בנובמבר. אם בית המשפט יאפשר את ביטולו של ACA, הנשיא והקונגרס ייאלצו לפעול במהירות שיא כדי לא להותיר מיליוני אמריקאים ללא ביטוח, ועוד בעת מגפה.

הבעיה היא שטראמפ טרם הציע תוכנית חלופית. מה שכן עשה זה לנסות להוריד את מחירי התרופות: הנשיא יצר מנגנון שקיפות שמחייב חברות ביטוח ובי"ח לחשוף את המו"מ על המחירים, כדי שצרכנים יוכלו לבצע סקרי שוק. בפועל המחירים לא ירדו, אך בספטמבר הודיע טראמפ כי 33 מיליון מבוטחי מדיקר יקבלו כרטיס שבאמצעותו ניתן לשלם עד 200 דולר עבור תרופות מרשם.

ביידן לעומת זאת רץ עם ההבטחה להרחיב את ביטוחי הבריאות הממשלתיים באמצעות הקלות בתנאי סף הגיל וההכנסה. הוא מציע להקים ועדה עצמאית לפיקוח על מחירי התרופות, לבצע השקעה ייעודית כדי להכשיר מטפלים לאוכלוסייה המבוגרת ולחזור לממן ארגונים שמסייעים בהפלות. בקמפיין שלו הוא מציע תוכנית שתבטיח כי ליותר מ־97% מהאמריקאים יהיה כיסוי רפואי, לעומת 85.3% כיום. המימון יגיע באמצעות ההכנסות משינוי קוד המס.

גשרים וכבישים

ביידן התנסה בתשתיות ב־2009

הבטחת הבחירות של טראמפ ב־2016 היתה לעשות את אמריקה גדולה שוב. הוא הבטיח לבנות גשרים וכבישים, שדות תעופה ומפעלים. בפועל, הוא לא קידם באופן ממשי אף חבילת תשתיות. היום טראמפ מציע במסגרת תוכנית "אמריקה תחילה" תוכנית שיקום בהיקף טריליון דולר ובמרכזה יצירת 10 מיליון משרות בתוך עשרה חודשים והקמת מיליון עסקים קטנים. הוא גם מציע להגדיל את הטבות המס למוקדי השקעה המכונים אזורי הזדמנות.

ביידן, מאידך, מקדם את תוכנית Build Back Better לחיזוק תשתיות, שבבסיסה התייחסות לנושאים מהותיים כמו שינוי האקלים, המתיחות הבין־גזעית ומגפת הקורונה. בין השאר, הוא מציע להוסיף למשק מיליוני מקומות עבודה לטובת התשתיות שנדרשות לכלכלה ואנרגיה נקייה. זאת תוך הגדלת הייצור המקומי במיוחד באזורים כפריים או בריכוזים של אוכלוסיות מיעוטים. ביידן אף מבטיח שכל החומרים לשם כך שיירכשו במימון פדרלי, יהיו ממקורות מקומיים.

כסגנו של הנשיא אובמה, ביידן היה מופקד על יישום חוק ההחלמה וההשקעה (ARRA) בעלות של 800 מיליארד דולר, שנותבו, בין השאר, להנחת פס רחב ובניית כבישים ומסילות בעקבות משבר 2008. הניהול של ביידן נחשב מהודק, והוא אף חסם כ־260 פרויקטים שצפויים היו להועיל רק לכיסי קבלנים.

קוד המס

טראמפ מזהיר מבריחת חברות

המועמד הדמוקרטי מציע לשנות את קוד המס ובכך לבטל את חקיקת טראמפ מ־2017. הצעתו כוללת העלאת המס הפדרלי על בעלי הכנסה גבוהה מ־400 אלף דולר בשנה מ־37% בחזרה ל־39.6%, ובמקביל הענקת הקלות מס לפנסיה של בעלי הכנסה נמוכה. הוא מציע גם להעלות את מס החברות ולקנוס חברות שמעבירות משרות מעבר לים, כדי למכור מוצרים בחזרה לארה"ב. לפי הערכות, השינוי יוסיף 2.8 טריליון דולר לקופת המדינה לאורך עשור. סכום זה יאפשר, לדבריו, להאיץ צמיחה באמצעות השקעה פדרלית בתשתיות ואנרגיה ירוקה.

"אם ייבחר ויעלה מסים", אמר טראמפ בחודש שעבר, "כל אותן חברות שחזרו לארה"ב יעזבו אותה כל כך מהר, שהראש שלך יסתחרר". לפי גישתו, הרחבת הסובסידיות לביטוח בריאות תדכא את האמביציה של האמריקאים להשתכר יותר, בעוד העלאת מס החברות תפחית השקעות.